אי.די.בי נכנסת ללחץ

הרגולטור מאיים על שני מאחזיה החזקים בשוק התקשורת - נוחי נערך למלחמה

בקבוצת אי.די.בי משדרים באחרונה לחץ מהשינויים השונים שמתכנן משרד התקשורת, שצפויים להשפיע לא מעט על פעילות התקשורת של הקבוצה. והלחץ מגיע עד לבתי המשפט. בחודש שעבר הגישה סלקום שתי עתירות: אחת לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ועניינה עיכובים מצד משרד התקשורת לגבי תלונות שהגישה החברה. עתירה שנייה הוגשה לבג"ץ בעניין מירס. פרט לכך, חברה נוספת בקבוצה, 013 נטוויז'ן, הגישה עתירה לבג"ץ נגד מתן רישיון ספקית שירותי אינטרנט (ISP) לחברת הוט.

פרופיל מקבלי ההחלטות באי.די.בי, שכולל את עמי אראל, מנכ"ל דסק"ש, ואורן לידר, דירקטור בחברות בנות באי.די.בי ולשעבר סמנכ"ל כספים בבזק, מציג אנשים עם ניסיון רע מאוד במגע עם מוסדות הרגולציה לאורך שנים, שמודעים היטב לנזק שיכולה לגרום הרגולציה.

אראל היה ממייסדי yes, כשכיהן כמנכ"ל בזק, ולאחר מכן כיהן כיו"ר חברת הכבלים תבל כשקרסה, במידה רבה בגלל yes. לידר היה דירקטור בחברת הלוויין וליווה את תקופת הקמתה על כל המשברים הכרוכים בכך. ההחלטה להחריף את הטון מול משרד התקשורת, ולנסות להשפיע על החלטותיו באמצעות בג"ץ משקפת, ככל הנראה, את ניסיונם המר של אראל ולידר.

במשרד התקשורת, אגב, מבינים ששלוש עתירות בתוך פחות מחודש מצד חברות בקבוצת אי.די.בי אינן מקריות. בעקבות זאת, נשמעים קולות במשרד שקוראים לבחון מחדש את כהונתו של אראל כיו"ר סלקום ו-013 נטוויז'ן במקביל.

העתירה שהגישה סלקום בעניין העיכובים מצד משרד התקשורת בטיפול בתלונותיה, בין היתר נגד התנהלות פסולה של בזק בשוק התקשורת לעסקים, נוגעת לאי יכולת המשרד למלא את תפקידו, שפוגעת בשוק כולו. אין סיבה טובה מספיק לגרור טיפול בתלונות כמה שנים. פרט לכך, משרד התקשורת עצמו קבע נוהל לטיפול בתלונות וקצב פרק זמן למתן תשובות. מעניין יהיה לראות אילו תשובות ייתן המשרד לבית המשפט, כשיישאל מדוע אינו אוכף את המדיניות שלו עצמו.

יחס חריג למירס

העתירה השנייה שהגישה סלקום, בנוגע לכוונת משרד התקשורת להעניק למירס הקלות בהתמודדות על רכישת תדרים להקמת רשת סלולרית חדשה, היא העתירה המעניינת יותר. טענתה המרכזית של סלקום היא שאין לאפשר למירס לקבל תדרים בהקלות שונות, על חשבון הציבור ועל חשבון חברות הסלולר.

לטענת סלקום, מירס יכלה להקים רשת סלולרית של דור שלישי, אך בחרה לא לעשות כן. בסלקום טוענים כי מירס לא רצתה להשקיע והתדרדרה בשל כך ולכן המדינה לא צריכה לבוא כעת ולהעניק לה פרס על כך שלא השקיעה בתשתיות. זאת, בזמן שסלקום ויתר המתחרות בשוק הכניסו את היד לכיס והשקיעו מאות מיליוני שקלים ברישיונות ובתדרים כדי להקים רשתות דור שלישי מתקדמות.

בבסיס הדברים, סלקום צודקת. מירס קיבלה במהלך השנים יחס חריג ממשרד התקשורת. החברה קיבלה את רישיון הסלולר שלה דרך תשלום באמצעות דמי רישיון שנפרסים לאורך שנים, הקלות באגרות תדרים והגנה על שירותי הווקי-טוקי שלה. פרט לכך, מירס חייבת כיום כ-150 מיליון שקל בגין דמי רישיון שלא שילמה במלואם.

בשורה התחתונה, מדינת ישראל העניקה למוטורולה העולמית, הבעלים של מירס, הקלות שכנראה היא לא הייתה מקבלת באף מדינה אחרת. הרבה תודות מגיעות, ככל הנראה, לאלישע ינאי, נשיא מוטורולה ישראל.

חוששים מתחרות

הטענות של סלקום מובנות, והיא עושה כאן את העבודה גם עבור פלאפון ופרטנר, שחושבות בדיוק כמוה. עם זאת, ספק אם טענות אלה מחזיקות מים. בסופו של דבר, בסמכותה של מדינה להחליט כי היא נוקטת צעדים לקידום התחרות בשוק, בתנאי, כמובן, שהשיקולים הם מקצועיים, ושיש בסיס הגיוני להחליט שכך צריך לנהוג. ולא חסרות דוגמאות להחלטות כאלה, שכוללות גם הטבות שהוענקו לסלקום בתחומים שונים בבואה להתחרות בשוק.

המדינה החליטה, למשל, שהוט תקבל הקלות בכניסתה לשוק הטלפוניה. חברות רבות, בהן חברות הסלולר, קיבלו ומקבלות הקלות בתחרות בשוק התקשורת הנייחת. סלקום, למשל, לא חויבה בפריסה ארצית של שירותי הטלפוניה והאינטרנט שלה, לאחר שהתקיימו על כך ויכוחים סוערים במשרד התקשורת.

לכן, סלקום מחפשת פגמים בתהליך המשפטי של עבודת ועדת המכרזים. החברה יודעת שמירס לא תקבל את התדרים בחינם. להיפך, נקבע רף של 180 מיליון שקל כמחיר מינימום לתדרים. סלקום יודעת גם שמשרד האוצר עושה עכשיו עבודה כלכלית בסיוע חברת ייעוץ כדי להניח את התשתית הכלכלית להקלות שתקבל מירס. אך כנראה שכל עוד יש סיכוי לתקוע טריז במהלכים, שווה לסלקום לנסות.

בשורה התחתונה, סלקום חוששת מהרחבת התחרות בשוק הסלולר. כל עיכוב, ולו הקטן ביותר, בכניסת מתחרים חדשים שווה לה הרבה כסף. סלקום יודעת שלמירס יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להיכנס לשוק: בסיס פעילות רציני, חצי מיליון לקוחות, משקיע חדש ורעב שמאמין בחברה' מותג, ידע וניסיון, ובקיצור - האמצעי האולטימטיבי של המדינה להרחבת התחרות בשוק הסלולר. עם מפעילים וירטואליים (MVNO), חברות הסלולר יוכלו להסתדר ולעשות להם את המוות, אבל מפעיל עצמאי זה כבר סיפור אחר לגמרי.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה לגבי הבג"ץ שהגישה סלקום בעניין מירס כי המשרד יתייחס לנושא רק לאחר שיגבש את עמדתו עבור הדיון בבית המשפט.