זוכרים את מפקד משטרת דובאי, כן ההוא שעשה כל יומיים מסיבות עיתונאים עם מצלמות האבטחה מחיסול אל-מבחוח? איך קוראים לו? האמת, כבר שכחנו. היו לו 15 דקות התהילה שלו, ומאז אף אחד לא שומע עליו. עכשיו אלו דקות התהילה של מרגלית נוף.
עד לפני 3 חודשים אף אחד לא שמע על נוף (75), פרקליטה בגמלאות. בשבועות האחרונים כל המגזר העסקי משחר לפתחה, שר האוצר יובל שטייניץ מדבר איתה, כותבים עליה בעיתונים. ונוף? היא נהנית מכל רגע, יודעת כמו כולם שחמש דקות אחרי שתסתיים בחירת יו"ר לאומי, לא יתעניינו בה.
נוף גם יודעת שחייה של הוועדה שבראשה היא עומדת מסתיימים תיכף. או שהיא תסיים את כהונתה באופן טבעי ואז תיבחר ועדה אחרת (אחרי הוויה דולורוזה שנוף מעבירה את שר האוצר, קשה לראות אותו מאריך את כהונתה), או ששטייניץ יעמוד בהבטחתו וימכור את מניות המדינה בבנק, ואז הוועדה תתפזר.
אז בינתיים נהנים מכל רגע ומתראיינים השכם והערב. הבעיה היא שאין לנו מושג למי להאמין. למרגלית- יום ראשון-ב"מעריב" שמסבירה שהיכולת להסתדר עם גליה מאור היא קריטריון מרכזי למיון דירקטורים, או למרגלית-יום שלישי-ב"כלכליסט", שמסבירה כי "מאור לא היתה מעורבת ורק טובת הבנק עמדה לפניה". ואולי אין סתירה, אולי בעיני נוף טובת הבנק ורצון אחד הם.
מה השיקולים שהיו למרגלית הסודית בבחירת המועמדים לדירקטוריון? אין לדעת. במכתב ששלחה נוף לבנק מופיע אוסף קלישאות שאינן אומרות דבר: "תמהיל נכון, מגוון דעות, קריטריונים שנקבעו, ייצוג דיסציפלינות". תכלס, אין לאף אחד מושג מדוע נוף בחרה את מי שבחרה. נוף בחרה וכולנו נאמר הלל.
אבל לא היינו מציעים לכל החמישה לתפור חליפות לישיבת הדירקטוריון. המדינה, כמה נוח לשכוח, מחזיקה רק 14.2% מכוח ההצבעה בלאומי. מצב שבו מועמד מטעם עצמו או בשם בעל מניות אחר מגיש מועמדות וזוכה ליותר קולות מאחד ממועמדי נוף אינו בלתי סביר. איזי תפוחי, למשל, או עמוס ספיר לא פחות טובים מיהודה דרורי או משה דברת.
ניגוד העניינים של אהוד
אהוד שפירא הוא בחירה ראויה מאוד לדירקטוריון לאומי. בנקאי בכיר לשעבר, מאנשי האשראי הטובים במשק, שנות ניסיון רבות והיכרות עמוקה עם לאומי. יש רק עניין קטן. שפירא נושא בתפקיד יו"ר הפניקס הטומן בחובו ניגוד עניינים מהותי ואינהרנטי עם דירקטור בבנק. האם הייתם נותנים ליו"ר יצרן גדול לשבת בדירקטוריון המשווק הגדול שלו? האם יכולה יו"ר תנובה לשבת בדירקטוריון שופרסל? ברור שלא.
אקסלנס והפניקס הן יצרניות בחמישייה הפותחת של כל פורטפוליו המוצרים- קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, ביטוחי חיים. לאומי הוא המשווק השני בגודלו בישראל של המוצרים. זה ניגוד עניינים צועק ובועט ועוד לא דיברנו על התחרות בשוק האשראי ועל העובדה שללאומי החזקות ריאליות לאורך ולרוחב המשק.
ועוד עניין, קבוצת דלק של יצחק תשובה היא הבעלים של הפניקס והמעסיק של שפירא. תשובה, מקבל אשראי גדול בלאומי, ובעל מניות בבנק. האם שפירא מייצג בדירקטוריון את תשובה? בוודאי לא, הרי כל סממן שליטה של בעל מניות אסור על פי החוק וצריך אישור בנק ישראל. אז איך זה מסתדר? ואיך ועדת נוף לא היתה מוטרדת מכך?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
