כך תמכה אוניית השעשועים מג'יק 1 בארגון הפשיעה של חגי זגורי

בחודש שעבר יצאה האונייה מג'יק 1 להפלגתה הראשונה השנה. ספינת התענוגות, שמבצעת הפלגות נופש לאורך חופי הים התיכון, הפכה בשנים האחרונות למותג ישראלי מוכר ביותר, המזוהה בעיקר עם כוכבי זמר מזרחי ועם חובבי הימורים. תמצת את הדימוי מערכון ששודר לא מזמן ב"ארץ נהדרת": אלי פיניש מגלם בו את הזמר שימי תבורי, ועלמה זק מגלמת את דמותה הנירוטית של ענת וקסמן מ"החיים זה לא הכל". תבורי נכנס הביתה שמח וטוב-לב, ווקסמן העצבנית אומרת לו, איפה היית? "בהופעה במג'יק 1", הוא עונה. ואחר-כך? היא שואלת. "בקזינו במג'יק 1". ואחר-כך, היא מקשה. "בעוד הופעה, לכסות על ההפסדים בקזינו של המג'יק 1", הוא עונה.

במשרדו ברחוב בן-יהודה בתל-אביב מקרין לי יוסי מואטי את המערכון, ומספר שביום ראשון, בעקבות שידורו בטלוויזיה, הוצף המשרד בפניות מאנשים שביקשו לרכוש כרטיס להפלגה. אבל אם זה תלוי במואטי, בעל חברת הנסיעות "יש תיירות" שרכש את הספינה בסוף 2009, התדמית המפוקפקת תשתנה בקרוב מהקצה אל הקצה.

"אנחנו מנסים למתג את האונייה למשפחות צעירות", הוא אומר. "זו אותה המג'יק שהיתה, אבל אנחנו משדרגים את הרמה: יש באונייה גן ילדים עם גננות מוסמכות, חדרים לנוער עם פלייסטיישן, אולם קולנוע מדהים, חנות מעצבים. שילשנו את עלות המזון, אנחנו מביאים את הרמה הכי גבוהה. אנחנו משנים גם את סגנון המוזיקה והזמרים שמופיעים באונייה: כמו שיש זמרים מזרחיים, יהיו גם הראל סקעת וגידי גוב, תהיה שירה בציבור".

* והקזינו?

"הקזינו הוא חלק אינטגרלי מהאונייה, ומי שרוצה בו יכול לבוא לשחק, אבל הוא לא ה'אישו'. זה כמו שבמלון בפראג יש קזינו - זה לא אומר שכל אורחי המלון הם מהמרים. שמנו בקזינו גם משחק 'טקסס הולדם' (סוג של פוקר, א' ר'), שפונה יותר לקהל ההיי-טקיסטי".

אלא שבדרך למיתוג מחדש כספינה לכל המשפחה, צפוי למואטי אתגר לא פשוט. זמן קצר לאחר רכישתו את הספינה נחשף ב"גלובס" כי מס הכנסה מבצע בדיקה סביב כמה היבטים הקשורים לעסקה, זאת במסגרת בדיקה על אודות דיווחיהם לרשויות של טייקוני הגז קובי מימון וחיים צוף מישראמקו, לשעבר בעלת האונייה. בין השאר ביקשו במס הכנסה לבדוק כיצד הצליח מואטי, בגיל כה צעיר, 29, לממן רכישה כזו, שלטענת מקורבים לנושא מוערכת ב-8-10 מיליון דולר. מואטי טוען כי הוא מימן את הרכישה במיטב כספו ומלין בציניות על חוסר הפרגון בישראל: "גם התגלגלה שמועה כאילו המאפיה הרוסית חברה אליי וקנינו את האונייה ב-15 מיליון דולר".

המאפיה הרוסית אולי לא הגיעה למג'יק 1, אולם זו המוגדרת על-ידי המשטרה כמאפיה הבאר-שבעית, מתברר, בהחלט שלחה לספינה את זרועותיה, בימים שקדמו לרכישתה על-ידי מואטי. כך, ב-14 במארס, 4 ימים לפני פתיחתה החגיגית של עונת ההפלגות, הגישה הפרקליטות כתב אישום חריג בחומרתו נגד חגי זגורי בגין עמידה בראש ארגון הפשיעה הגדול בנגב וביצוע עבירות רצח, ניסיון לרצח, הלבנת הון וסחיטה באיומים. חלק נכבד מהמימון לפעילות הזו, טענו במשטרה, הגיע מרווחי הקזינו של המג'יק 1, שבו היה זגורי שותף. "הספינה היתה בעצם הכוח הכלכלי האדיר של הארגון", צוטטו גורמי משטרה. "בלעדיה, כלל לא בטוח שהארגון היה משתלט על אזור באר שבע".

מדובר, יודגש בתוקף, באירועים המתייחסים לתקופה שבה היתה האונייה בבעלותו של הוד גיל ולא בבעלותו של מואטי. גיל הוא חברם הקרוב של מימון ושל צוף ובעל השליטה בחברה הבורסאית פוליגון, שבה שותף מימון. חומרי החקירה, המתפרסמים כאן לראשונה, חושפים את אחורי הקלעים של העולם העברייני שתקע יתד חזקה במיוחד באונייה שישראלים רבים כל-כך אהבו לבלות בה את חופשותיהם.

מתן נחמיאס, שהפך לעד המדינה המרכזי בכתב האישום נגד זגורי, העיד בחקירתו על שאירע בלב ים. חברי ארגון הפשיעה לכאורה של זגורי, כך עד המדינה, היו מצטרפים להפלגות בחינם, לא שילמו "אפילו לא סנט", וזכו ליחס VIP ממנהלי הספינה, שהבינו היטב עם מי אסור להסתבך. החברים, העיד נחמיאס, היו "מקבלים את הסוויטות הכי טובות, באיכות הכי טובה וברמה הכי גבוהה. היו מקרים שמרוב פחד של מנהל הספינה הוא העביר בשבילנו אנשים תמימים לחדרים רגילים כדי שחברי הארגון יישנו בחדרים הטובים, בסוויטות. אנשים ששילמו כסף על סוויטות ישנים בלית ברירה בחדרים רגילים. כדי שלא יצא מזה רעש ולא יעשו בלגן לבעל האונייה, בערב, כשהיה זמר אורח, היינו עושים טברנה. כל אלה שהיו יוצאים מהחדרים היו מוזמנים כאורחי הכבוד לשולחן של הטברנה עם רמי עזרן, ולמשל עם הזמר אייל גולן".

עזרן, שהמשטרה מחשיבה ל"סגנו" של זגורי בארגון הפשיעה, היה לטענת הפרקליטות גם שותף בקזינו (עזרן טען שרק הימר בקזינו). כשאלי בן-אבו, מי שהופקד על ארגון הזמנות המהמרים ועל ניהול הקזינו השוטף, נשאל בחקירתו מה בדיוק היה חלקו של עזרן בקזינו, הוא השיב ש"הוא היה מביא אנשים שישחקו ומשחק בעצמו, ובתמורה לכך היה מקבל עמלות של 10% מהרווחים של הקזינו מאנשים שהוא הביא".

המשטרה סימנה גם את האנשים שניהלו עבור זגורי את ענייני הכספים, ביניהם חנן עייאש, המיוצג על-ידי עו"ד אורי בן-נתן, ויניב בובליל, שהפך לעד מדינה, וסיפק את הנתונים בנוגע לכספים שגלגל הקזינו. "גם הרווחים מהקזינו משתנים", העיד, "אבל בסיכומה של העונה שעברה, אני יודע על רווח אחרי החזר השקעה של כ-300 אלף דולר, שזה בעצם ה-10% של חגי - ואת זה אמר לי חגי". עזרן, לפי כתב האישום, שלשל לכיסו סכום דומה, והשניים גם יחד הסתירו את ההכנסות הללו מרשויות המס.

בובליל טען שלא ראה מסמכים שמאשרים את המספרים, אבל "היו פעמים", הוא העיד, "שהיינו עושים חשבון עם עט ודף, או שהוא (זגורי) היה מראה לי פתק כזה... אבל דבר כזה לא יכול להישאר אצל חגי אחרי שמסיימים לקרוא אותו. הוא מושמד מיד".

מושג על רווחי הקזינו ניתן לקבל גם מכך שבעליו שילמו לבעלי האונייה תמורת זכות ההפעלה של הקזינו בלבד, לפי העדויות במשטרה, קרוב ל-300 אלף דולר בעונת ההפלגות שעברה.

כולם רוצים קזינו

לזגורי הקזינו של המג'יק 1 אולי לא הספיק (בהאזנות הסתר הוא נשמע מלין על הרווחים הצנועים מדי לטעמו), אולם לא מעט גורמים בעולם התחתון דווקא חשבו שגלומה בו בוננזה וביקשו ליטול בה חלק - להביא לאונייה מהמרים, ולקבל אחוזים מפעילותם. אלא שלא היה מקום לכולם: האונייה הרי יועדה לארח קודם כול תיירים רגילים, לא רק מהמרים.

יובל כספי, בעלי כספי ספנות ששיווקה את הכרטיסים לאונייה (בתקשורת תוארה החברה עד כה בטעות כבעלת האונייה), העיד כי היתה הקצאת חדרים מוגדרת למהמרים כבדים שנהגו להגיע לאונייה בקביעות: עשרה חדרים בהפלגות אמצע שבוע, ו-14 חדרים בסופו. "לפעמים", אמר בעדותו במשטרה, "כשיש לחץ, מפעילי הקזינו קונים מאיתנו חדרים נוספים בתשלום מלא, פחות עמלה".

לחץ יכול היה להיווצר אם יותר מדי גורמים היו מעוניינים בחדרי המהמרים. באחת מהאזנות הסתר שביצעו, שמעו חוקרי המשטרה את עזרן מספר לזגורי כיצד בן-אבו התלונן בפניו על פניות מאיימות שקיבל. "מסכן", אמר עזרן, "הוא בא ואומר לי, 'רמי, אני רוצה להיות איתך ועם חגי, אני מפחד מחסונה וג'קי (שניים שביקשו להעלות מהמרים על הקזינו תמורת אחוזים, א' ר'). אמרתי לו, 'אין לך מה לפחד, אתה לא צריך לדאוג מאף אחד... אנחנו איתך'. (הוא) אומר לי, 'אבל הם יבואו אליי הביתה'. אמרתי לו 'אם הם יבואו אליך הביתה, אתה תראה מה באמת אנחנו שווים'".

הכתבה המלאה - במגזין G