3 שנים לאחר שעזב את בזק: יעקב גלברד יפוצה ב-9 מיליון שקל

זאת בהמשך לחשיפת "גלובס" ב-2007 על האופציות שחולקו ליעקב גלברד באופן לא תקין, מה שהביא לעזיבתו את החברה ■ גלברד תבע לקבל את השכר, הבונוסים והאופציות בסך 40 מיליון שקל

‎‎יום לאחר העברת השליטה בחברה לשאול אלוביץ', מסיימת היום בזק את הסכסוך הממושך בינה לבין יעקב גלברד, מנכ"ל החברה לשעבר, שאולץ לפרוש מתפקידו לפני שלוש שנים בעקבות "פרשת האופציות" בחברה. בזק וגלברד הגיעו להסדר פשרה, במסגרתו יקבל האחרון תגמול חד-פעמי בסך 9 מיליון שקל לפני מס, ובתמורה יוותר על כל תביעה נוספת כנגד החברה.

לאחר סיום תפקידו בחברה, תבע גלברד מבזק לשלם לו סכום של כ-40 מיליון שקל בגין שכר, בונוסים ואופציות, שהיה אמור לקבל במסגרת הסכם ההעסקה שנחתם איתו. בעלי המניות בבזק סירבו לשלם לגלברד את מבוקשו, והוא מצידו העביר את הטיפול לעורכי דינו, שניהלו מגעים עם נציגי בעלי המניות עד עתה.

הסכסוך בין הצדדים החריף, כשגלברד אף יצא בהתבטאות חריגה כנגד בעלי השליטה בבזק בראיון שפורסם אשתקד, בו אמר כי "לשיטתם, 'הכושי עשה את שלו, הכושי הלך, ונגמר הסיפור'. בעלי השליטה בבזק ברחו מהבעיה ולא חיפשו לה פתרון".

‏‎‎גלברד סירב לוותר

‎אתמול כאמור הגיעו הצדדים לפשרה, ואישור ההסכם על ידי דירקטוריון בזק התרחש, באופן מקרי או לא, ביום שבו הועברה השליטה מידי בעלי השליטה הקודמים - אייפקס-סבן-ארקין, לחברת בי קומיוניקיישן של אלוביץ'. ההסכם צפוי להיות מובא גם לאישור אסיפה כללית, שתתכנס בחודש הבא.

במסגרת הסכם הפשרה מקבל כאמור גלברד 9 מיליון שקל, וזאת לאחר שהגיע למסקנה שאם לא יגיש תביעה, המו"מ עימו יימשך עוד זמן רב. גלברד נכנס לתפקידו באוקטובר 2005, יום לאחר העברת השליטה לקבוצת אייפקס-סבן-ארקין, ופרש באפריל 2007 לאחר פרשת האופציות בחברה.

גלברד אולץ לפרוש מתפקידו בבזק בעקבות לחץ מסיבי של רשות ניירות ערך, שהעמידה בפני בעלי המניות בחברה שתי ברירות: או שגלברד הולך הביתה, או שהרשות פותחת בחקירה פלילית.

מבדיקת הרשות עלה שתהליך אישור התגמול החריג - לגלברד אושרו אופציות בהיקף של למעלה מ-40 מיליון שקל - לקה בשורה של מחדלים, שהביעו בעיני הרשות זלזול עמוק בכל הקשור לשמירה והקפדה על הדרך שבה יש לאשר הסכמי שכר וגמול למנכ"לים וסמנכ"לים בחברות ציבוריות.

‎‎שורה של כשלים בהנהלת גלברד

רשות ני"ע נאחזה במקרה גלברד, משום שראתה בו הזדמנות להעברת מסר לשוק ההון. הרשות ובזק מינו את עו"ד יורם דנציגר, שלימים הפך לשופט בבית המשפט העליון, כדי שיבדוק כיצד התקבלו ההחלטות בדירקטוריון בזק שבעטיין אושר לגלברד סכום כל כך גבוה.

הממצאים של דנציגר הרעידו את אמות הספים, והצביעו על שורת כשלים שנבעו מאי הקפדה על האוטונומיות והמקצועיות של מוסדות הביקורת בדירקטוריון בזק. בשורה התחתונה, מבלי שזה נאמר במפורש, אף נרמז שלגלברד יש חלק חשוב בהתנהלות הקלוקלת הזאת.

נזכיר רק, שגלברד כיהן כמנכ"ל הקבוצה כולה למרות שהיה לחברה יו"ר דירקטוריון, דב וייסגלס, שבינו ובין גלברד שררו חילוקי דעות. כאשר גלברד סיים את תפקידו שונתה האחריות הניהולית, והאחריות על החברות הבנות בקבוצה עברה לדירקטוריון, המונהג בידי שלמה רודב.

מכאן, ניתן להבין שלגלברד היה כוח בלתי מוגבל כמעט בבזק. הדירקטוריון הפך לחותמת גומי, וגלברד עשה בקבוצה כרצונו. ההתנהלות הזו, שנחשפה בדו"ח של דנציגר, הייתה לצנינים בעיני רשות ני"ע. כך, למרות שהדבר איננו בסמכותה, העמידה הרשות דרישה חד משמעית: לסיים את עבודתו של גלברד ולבצע רה-ארגון יסודי ועמוק בכל מה שקשור לסדרי עבודת הדירקטוריון בבזק. ‏‎‎‏