"הוועדה לבחירת שופטים לא בוחרת את המועמדים הטובים ביותר"

כך אמר ח"כ דוד רותם, חבר הוועדה לבחירת שופטים ויו"ר ועדת החוקה בכנסת, בכנס ועד מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין באילת ■ לדבריו, "יש היום במדינת ישראל דיקטטורה משפטית שקשה להעלות על הדעת"

הוועדה לבחירת שופטים איננה בוחרת את המועמדים הטובים ביותר לכהונת שופטים - כך מאשים ח"כ דוד רותם, חבר הוועדה לבחירת שופטים ויו"ר ועדת החוקה בכנסת. בדיון בנושא שלטון החוק, שהתקיים אתמול (ד') בכנס ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין באילת, אמר רותם: "העובדה שיש בוועדה לבחירת שופטים 3 שופטי עליון שיכולים לנטרל כל מינוי לעליון, והעובדה שהשר והנשיאה יכולים למנות שופט במינוי זמני, גורמת לכך שאו שחברי הוועדה יסכימו למה שהשופטים רוצים - או שאנחנו נמנה את מי שנרצה במינוי זמני. לכן אין ברירה אלא להגיע להסכמות. זה לא טוב, אנחנו לא בוחרים את הטובים ביותר לשיפוט".

נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת דבורה ברלינר, אמר בתגובה לדבריו כי "כתב האישום של רותם גורף מדי. נעשים מאמצים גדולים בסינון ובבחירת מועמדים לשיפוט, ויש תהליך מאוד מסודר. כל אחד יכול לתת דוגמה של מישהו ראוי שהוא מכיר ושלא מינו אותו. זה לא שאין 'דילים', אני לא מסתירה, יש 'דילים' שבהם אני אתמוך במועמד שלך ואתה תתמוך בשלי".

באשר לבחירת שופטים לבית המשפט העליון על-ידי הוועדה אמרה ברלינר: "לאור החוויות האישיות שלי אני מעדיפה שלא להגיב".

רותם הוסיף כי "יש היום במדינת ישראל דיקטטורה משפטית שקשה להעלות על הדעת. שר מביא הצעת חוק שגובשה על-פי מדיניות משרדו, והיועץ המשפטי אומר שההצעה לא חוקית. כשיועץ משפטי בוועדת החוקה אמר על הצעה שהיא לא חוקית, נתתי מכה על השולחן ואמרתי 'עד כאן' - אני אקבע מה חוקי ומה לא. יועץ משפטי יכול לתת מתחם סבירות, אבל לא יכול לומר על מדיניות השר שהיא לא חוקית".

"אותו דבר קורה בבית המשפט העליון", הוסיף רותם, "מערכת המשפט שלנו היא לא גרועה. היא חולה, אבל לא מתה. כשהמחוקק רוצה לחוקק חוק על-פי מדיניות הממשלה, הוא צריך לחשוש, כי הוא הופך להיות שייך לבני החושך. הדברים שהוביל השר דניאל פרידמן כשר המשפטים היו לטובת שלטון החוק, אבל את בני החושך צריך לשלוח מיד מהתפקיד, ואם אפשר היה להגיש נגדם כתב אישום - כבר היו מגישים. כדי לתקן את המערכת צריך להציף את החוליים שלה, ואני לא מוכן לקבל שאני אשם בזה שזרקו על דורית ביניש נעל".

יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, עו"ד עמוס ון-אמדן, הביע הסכמה עם ביקורתו של ח"כ רותם, ואמר כי "דיקטטורה שיפוטית זו לשון המעטה. אם שופט עליון מורה לממשלה לא לדון בנושא מסוים, זה נעשה בחוסר סמכות, ולא קם יועץ משפטי לממשלה שאומר לממשלה 'רבותיי, הממשלה לא צריכה לקיים צווים של העליון שניתנו בחוסר סמכות'. מה שקורה זה טירוף מערכות, זה לא דמוקרטיה".

שר המשפטים, יעקב נאמן, גילה בכנס כי באחרונה סיים משרד המשפטים את כל תיקוני החקיקה הנדרשים לשם הצטרפותה של ישראל למדינות ה-OECD, והביע תקווה כי "הישג חשוב זה ישים את מדינת ישראל, על ענפיה וזרועותיה, על מדרגה גבוהה יותר במישור הבינלאומי".

באשר לבעיית הסחבת ועינוי הדין בבתי המשפט ציין נאמן שיתוף-פעולה עם נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שבמסגרתו יוכלו שופטים בתיקים אזרחיים מסוימים לחייב את הצדדים לפנות לבוררות. הוא גם קרא לשופטים להטיל הוצאות גבוהות על הצדדים המפסידים בהליכים אזרחיים ובבג"ץ, וליישם את הכללים החדשים המצמצמים את האפשרות לדחות מועדי דיונים.

שר המשפטים דחה את הביקורת שלפיה הטלת הוצאות גבוהות על צדדים מפסידים בבתי המשפט, והעברת תיקים אזרחיים לבוררות חובה, יהפכו את בתי המשפט ל"בתי משפט לעשירים בלבד". לדבריו, צעדים אלה דווקא ייטיבו עם השכבות החלשות.

"ברוב התיקים האזרחיים הצדדים שנפגעים הם מיעוטי יכולת, והחברות הגדולות סוחבות את המשפטים בעזרת עורכי דין", אמר נאמן. "הליכה לבוררות בתיקים שבהן עומדות חברות כלכליות מול תביעות של אנשים חסרי אמצעים, תביא לשיפור המערכת. אם רוצים להיטיב עם השכבות החלשות - חייבים למנוע את חצי המיליון התיקים התלויים ועומדים בבתי המשפט במשך שנים, מבלי שיש בהן החלטות. הוא הדין לגבי הוצאות משפט. מי שנפגע מכך שאין הוצאות משפט ריאליות הם דווקא הציבור של מעוטי היכולת, שאין ידם משגת לקחת עורכי דין שיטפלו בתיק במשך שנים".