תוכנית ההתנתקות של סטנלי פישר

דו"ח עב כרס הניח אתמול נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, על שולחן הממשלה - 370 עמודים, עוד 144 עמודי נספחים ו-400 לוחות נתונים. בתוך הדו"ח מסתתרת המלצה קטנה המאיימת להפוך את המשק הישראלי על פיו - להפריד בין תאגידים ריאליים לפיננסיים.

לא טוב, אומר פישר, שבעלים של תאגיד ריאלי (למשל האחים עופר) ישלטו בתאגיד פיננסי (למשל בנק מזרחי טפחות). לא נכון, אומר פישר, שתאגיד ריאלי (אי.די.בי למשל) ישלוט בתאגיד פיננסי (למשל כלל ביטוח). זה לא טוב לריכוזיות ולא טוב למשק.

הרגולטור הישראלי לא נותן כיום מענה לבעיה של שליטת תאגידים ריאליים בגופים פיננסיים. ועדת ברודט הגבילה במחצית השנייה של שנות ה-90 את יכולת הבנקים לשלוט בתאגידים ריאליים. לבנק מותר להחזיק רק 20% מתאגיד ריאלי ולהחזיק רק קונגלומרט אחד.

אבל אף אחד לא הגביל בעלות של קונצרן שפרוש בכל המשק, על בנק. באקלים ששרר אז, המחוקק לא ראה בכך צורך. המגבלה החוקית היחידה, שנוצרה ב-2005 בעקבות ועדת בכר, היא מניעת החזקה צולבת של חברות ביטוח ובנקים.

פישר מציע פיתרון, והמשמעות של דבריו היא כאמור שינוי שיהפוך את המשק על פיו. שימו לב מה פישר אומר: להפריד בין תאגידים ריאליים לפיננסיים, כלומר לחלק מחדש את כל הקלפים, ולכפות, בחקיקה מן הסתם, על אנשי העסקים הגדולים במשק למכור את החזקותיהם, הפיננסיות או הריאליות.

זעזוע כזה לא היה מאז כפה דו"ח ברודט על הבנקים למכור החזקות ריאליות. אז מכר הפועלים את החזקותיו בכלל ובכור, ואילו בנק לאומי נפרד ממגדל ומאפריקה ישראל.

איך זה יקרה בדיוק? מתי זה יקרה? האם כל תאגיד ריאלי, ולו הקטן ביותר, לא יוכל להחזיק בבנק או חברת ביטוח, וכמה זמן יידרש למכירת הנכסים - אלו שאלות שדורשות מענה.

אבל בסוף הדרך, אם תתממש ההצעה, צדיק בינו יצטרך לבחור בין פז לבין הבנק הבינלאומי, ומשפחת עופר בין החברה לישראל לבין מזרחי טפחות. בגופים גדולים יותר אין שאלה של בחירה: נוחי דנקנר ימכור את כלל ביטוח, יצחק תשובה את הפניקס, ושרי אריסון (בעלת השליטה בבנק הפועלים) את שיכון ובינוי.

ולעמדת פישר יש השלכות מיידיות, כי פישר לא מכוון רק להחזקות קיימות אלא גם לעתידיות. כיום, אם ימכור תשובה את הפניקס או דנקנר את כלל ביטוח, לא תהיה לאף אחד מהם מניעה חוקית לרכוש בנק. פישר מאותת בצורה ברורה כי לא יאפשר זאת.

ומי שחושב שמדובר ברעיונות מופרכים, ראוי שיזכור כי בנק ישראל אינו מכון מחקר שמחבר ניירות עמדה תיאורטיים, ונגיד בנק ישראל לא כותב המלצות למגירה.

כאשר סטנלי פישר מניח על השולחן המלצה כזו, אזי לכל הפחות הנושא עולה על סדר היום.