ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת חוק האריזות

החוק מטיל אחריות ישירה על כלל היצרנים והיבואנים בישראל לאסוף ולמחזר את פסולת האריזות של מוצריהם ■ החל מינואר 2020 תיאסר הטמנת פסולת אריזות באתרי הטמנה

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת חוק האריזות של המשרד להגנת הסביבה. על פי הצעת החוק, תצומצם יצירת פסולת אריזות מיותרת, יעודד שימוש חוזר, מיחזור, ותצומצם כמות הפסולת המועברת להטמנה.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "הטלת אחריות על היצרנים והיבואנים למחזר את הפסולת תאפשר לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בתהליך המיחזור, באמצעות הפרדת הפסולת לפחים שונים. בכוונתי להמשיך ולהוביל את מהפכת הטיפול בפסולת בישראל, עד להגעה ליעד השאפתני של אפס פסולת שעוברת להטמנה".

בישראל, כמות הפסולת גדלה בשיעור של כ-5%-3% בכל שנה, כאשר כל תושב מייצר בכל יום, בממוצע, כ-1.6 ק"ג אשפה. בסך הכול מצטברים בישראל כ-5.4 מיליון טון פסולת עירונית בשנה. משקל פסולת האריזות בישראל מוערך בכמיליון טון בשנה. פסולת זו תופסת נפח רב באתרי ההטמנה, דבר הגורם לבזבוז משאבי קרקע יקרים ולפליטה מוגברת של גזי חממה.

הצעת החוק דומה למודל האירופי, הנוהג לפי עקרון "אחריות יצרן" - בעל המותג של המוצר הארוז ו/או הגורם שיוזם את ייצורו, נושא בעלות הכרוכה בכך. ברוב מדינות אירופה, שיעור המיחזור וההשבה עולה על 50%.

עיקרי הצעת החוק וכיצד הוא ישפיע על הציבור

סוג האריזות - בהתבסס על הדירקטיבה האירופית, החוק יחול על אריזות מחומרים שונים וממגוון רחב של מוצרים (ביתיים ותעשייתיים גם יחד), בהבחנה בין אריזה רב-פעמית לאריזה חד-פעמית, מתוך כוונה לעודד את השימוש באריזות רב-פעמיות.

היקף המיחזור - היצרנים והיבואנים יהיו מחוייבים עד שנת 2014 למחזר 60% מסך משקל האריזות של המוצרים שנמכרו או יובאו בכל שנה. יצרן יהיה חייב לעמוד ביעד מיחזור שנתי לפי סוג החומר: אריזות מזכוכית, נייר וקרטון- 70%; מתכת- 65%; פלסטיק ועץ- 40%. מיכלי המשקה הגדולים הכלולים ביעדי המיחזור שנקבעו לגביהם בחוק הפקדון, יכללו גם במסגרת יעדי המחזור של הפלסטיק בחוק זה.

ברשויות יוקמו תשתיות של מיון פסולת לסוגים שונים, בנגישות גבוהה לציבור - ההפרדה במקור של זרמי פסולת שונים נועדה להגדיל את שיעורי המיחזור ואת איכות תוצרי המיחזור המתקבלים.

בהתאם למדיניות הכוללת לטיפול בפסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה, כצעד משלים לפעולות אחרות של המשרד, ובמטרה להגיע לשיעורי מיחזור והשבה מקובלים במדינות מפותחות, החל מינואר 2020 תיאסר הטמנת פסולת אריזות באתרי הטמנה.

לגבי מרבית הוראות החוק נקבע עיצום כספי של 67 אלף שקל

התועלת המרכזית הצפויה מהחוק המוצע היא החיסכון הצפוי בעלויות הישירות והעלויות החיצוניות של הטיפול בפסולת במתכונתו הנוכחית. כמו כן, יעודד החוק פיתוח של תעסוקה מקומית בתחום המיחזור וההשבה. פוטנציאל הגדלת התעסוקה הוא בהיקף של 20-50 אלף מועסקים בישראל, לפי חישוב של 10-15 משרות על כל 1,000 טון פסולת.

כמו כן, ייווצרו ייעול וחסכון בתהליכי ייצור בתעשייה - חיסכון במשקל האריזה, מעבר לשימוש בחומרי גלם סביבתיים יותר ועוד; שיפור מעמדה של תעשיית המזון ומוצרי הצריכה הישראליים, על ידי התאמתה לסטנדרטים בינלאומיים.

לשם יישום החוק, יצרן יסמן על כל אריזה מידע לגבי ייעוד האריזה למיחזור, השבה או שימוש חוזר, סוג חומר הגלם ומשקל האריזה, תכולת החומרים המסוכנים באריזה וזהות ההתאגדות המוכרת ממנה מקבל היצרן שירותים. כמו כן, תחול על היצרן החובה לרשום ולדווח על היקפי האריזות עליהם הוא אחראי.

גובה העיצום לגבי אי עמידה ביעדי מיחזור הוא 5,000 שקל לכל טון שלגביו התקיימה הפרה. לגבי מרבית הוראות החוק נקבע עיצום כספי בסכום של כ-67 אלף שקל. לגבי הפרת איסור על הטמנת פסולת מוצע עיצום כספי בסכום של 202 אלף שקל, שכן מדובר בהפרה בעלת השלכות סביבתיות מעשיות.