לקרוא את העתיד בחבית נפט

השבוע נתמקד במושג Peak OIL הלא היא נקודת שיא התפוקה של הנפט הנוזלי הקל להשגה. הנפט הלא נוזלי הוא הנפט המופק מאבנים הספוגות בו (למשל Canadian OIL Sands), או מכל דבר אחר אשר איננו זורם מעצמו.

מקורות נפט נוזלי נוספים קיימים לכאורה, אלא שהם נמצאים במקומות כמו מעמקי אוקיינוסים, אזורים קרים וחמים במיוחד על פני כדור הארץ ואזורים לא יציבים מבחינה פוליטית, והפקת נפט בהם יקרה עד כדי אי כדאיות כלכלית.

לפני שאתייחס לנושא בהיבט מסויים הנה כמה עובדות שכדאי לדעת לגביו:

1. לא נמצאו שדות גדולים, כמו בסעודיה או בים הצפוני, זה עשרות שנים.

2. דלדול השדות הקיימים מחריף (לדוגמא שדה Cantarell במקסיקו).

3. על פי מאזני חברות הנפט הגדולות בעולם (הלא ממשלתיות), הן מתקשות יותר ויותר לחדש מלאיהן (Reserves).

4. למרות העלייה במחיר, אין גידול בקצב התפוקה. זה נשאר סביב 75 מיליון החביות ביום. ניתן לראות זאת בגרף הבא המתאר את התפוקה:

 משה שלום תפוקה

5. למרות המאמצים האדירים לפתח מקורות אנרגיה תחליפיים - רוח, שמש וכדומה תרומתם לצריכת האנרגיה העולמית הכללית, עדיין נמוכה ביותר, ותהיה כזו עוד הרבה שנים.

6. כמעט כל מקורות האנרגיה החלופית טובים לייצור חשמל, אך אינם מתאימים להנעת המנועים המזיזים את הכלכלה: תעבורה ותעופה. בקשר לכך אזכיר שתעשיית כלי הרכב המונעים בסוללות, עושה עדיין בחיתוליה.

7. תוצר הלוואי של תעשיית הנפט הנוזלי - פלסטיק לסוגיו, מהווה חומר מרכזי במוצרים בני הקיימא שמקיפים אותנו.

על רקע עובדות מוסכמות אלה, אנתח השבוע את הביקוש וההיצע בנפט. כידוע לכם, אני עדיין סקפטי לגבי היציאה מהמשבר הכלכלי, וצופה לשידור חוזר של מה שקרה בשנים 2008-2007, כשאשליית השגשוג המחודש תתפוגג.

אחזור ואומר שאני לא אשתכנע שהכלכלה המערבית (המהווה את צד הביקוש של המערכת העולמית) החלימה מחולייה והבריאה ממש, עד שלא יופיעו סימנים ברורים לחידוש צמיחה נורמלית, לצד תנאי אשראי ותקציבים נורמליים. כלומר, עד אשר הריביות יעלו מעל 0 והממשלות יפסיקו לייצר תוכניות "עידוד" ו"הצלה". זה לא אומר כמובן מאומה על עליות בשווקים הפיננסיים, המונעות עתה בעיקר מהעדר אלטרנטיבה, ובכוח העצום של קובעי המדיניות לנסות ולהניע את הצרכנים, באמצעות שיאי הבורסה, לחזור ולהזרים ביקושים.

אחד המדדים המהימנים של כלכלה בריאה, הוא צריכת האנרגיה שלה ובמקרה זה בחרתי להציג זאת על ידי הגרף המצביע על כמות הנפט המיובא לארה"ב:

 משה שלום ייבוא

הייצור בארה"ב נמצא בירידה מאז שנות ה-70 ולכן הייבוא כשלעצמו מהווה את המדד לצמיחה האמיתית. ואכן, מאז תחילת שנות ה-80 הייבוא גדל ללא הפסקה עד שב-2006 נעצר, ומאז הוא יורד בהתמדה. האם זה תמונה של משק גדל? לדעתי לא.

והנה, בכל זאת, מחיר הנפט נמצא כבר באזור 85 דולר. ההסבר לכך הוא שהצריכה שמגביהה את מחירו אינה במערב אלא במדינות המתפתחות ובמיוחד בסין - צריכה זו מואצת והולכת ככל שמתרחב מעמד הביניים בארצות אלה. הודי וסיני ממוצע צורכים כיום מוצרים ושירותים, בהיקף ובסוג שלא חלמו עליהם לפני עשור.

הציצו למשל בקצב גידול מספר כלי הרכב בסין הבא לידי ביטוי בקרב שלהלן:

 משה שלום סין רכב

שינויים קיצוניים מסוג זה משבשים לחלוטין את תחזיות הכלכלנים המסורתיים. המערב היה רגיל לראות בעצמו, את מקור ההתחלה והסוף של כל צמיחה או מיתון ועל פי קריטריון זה לתמחר את המשאבים. כעת, בעיקר מאז המשבר האחרון, המערב שרוי במיתון ונתון למחירי משאבים המתומחרים לפי ביקושים שאינם נשלטים על ידו.

הוסיפו לכך את השאננות הכללית והאופטימיות בדבר היכולת לייצר אנרגיה חילופית להשלמת הנפט והגז, וקבלו את אחד הגורמים לבעיה הלא רחקוה כל כך הנקראת Peak OIL. המשאבים האדירים הנדרשים כדי למצוא ולהכניס לרשת תפוקה בסך מיליוני חביות נוספות ביום, פשוט אינם מוקצים למטרה זו.

לממשלות יש כעת הרבה עניינים לטפל בהם: רפורמות במערכת הפיננסית, במערכות הבריאות והחינוך ובמיוחד הצורך ביצירת תוכנית לצמצום הגרעונות העצומים, לפני שחברות הדרוג יבואו וישנו להם אל עלות המימון.

על כן, בעיית מציאת פיתרון למחסור קרוב בנפט נוזלי וזמין, נדחה לזמן מאוחר יותר. זאת למרות, שכאמור, משאב זה מהווה את הבסיס לתעבורה, לכימיה ומהרבה בחינות גם לחקלאות ולנושאים חיוניים ממש של חיינו.

הבה נעיף מבט טכני על תעודת הסל USO העוקבת אחר תנועת נכסי הנפט בבורסה האמריקאית:

 משה שלום תעודה

בטווח הבינוני-ארוך, התעודה מבטאת דשדוש רחב אשר החל באמצע השנה שעברה, וזה קצת שונה ממחיר הסחורה עצמה, אשר עלתה בצורה הדרגתית ואיטית. התעודה משקפת את העלויות האמיתיות של הצד הפיננסי בהחזקת המשאב, וזאת דרך חוזים עתידיים. מעבר מעל 42 דולר יאותת על חידוש המגמה העולה, אשר החלה מהתחתיות של תחילת 2009.

בטווח הקצר, המחיר מייצר מניפה, אשר אינה תבנית יציבה בדרך כלל ואשר יכולה לגרום לירידה בטווח הקצר. במקרה כזה, רמת 34 דולר המצוינת בגרף השבועי כתמיכה חזקה, תהיה המבחן הרציני הבא. שימו לב לגבולות הגזרה של מניפה זו, כדי להחליט על מהלכים בטווח המיידי.

לסיכום

המצאות חצי העולם המפותח במיתון מונע עדיין מהבעיה הקשה של Peak OIL להגיע למודעות כללית. החלק הגדל בעולם עושה זאת בקצב מסחרר, וחוסר מציאת מקורות חדשים זולים וקלים להפקה רק מחמירים את המצב העתידי.

בנוסף, שילוב אפשרי של איבוד ערך המטבעות עקב הבעיות הפיננסיות המתחילות לצוץ מחדש (דובאי, יוון ובקרוב פורטוגל, ספרד, וכו') יכולות לעורר "דברים ממשיים" ולגרום למחירים במגזר האנרגיה שקשה לנו לדמיין אותם עכשיו.

רוב הגרפים לסקירה זו נלקחו מכתבה מאוד מעניינת בנושא, אשר אני ממליץ עליה בחום:

1. http://www.financialsense.com/Market/pretti/2010/0423.html

להלן כמה אתרים ולינקים למעוניינים להרחיב בנושא:

1. http://www.peakoil.org.il
2. http://www.theoildrum.com
3. http://www.worldenergyoutlook.org
4. http://www.simmonsco-intl.com/research.aspx?Type=msspeeches

רשימת ספרים מומלצת:

http://www.financialsense.com/resources/peakoil.html

מאמר מיוחד:

http://www.energyandcapital.com/articles/the-end-of-peak-oil-denial/1111

הפרסומים הרשמיים החשובים לנושא peak oil החל משנת 2007 ועד עכשיו:

http://www.energybulletin.net/node/52460

וכדאי לצפות בראיון עם הכלכלן הראשי של IEA.

http://www.independent.co.uk/news/science/warning-oil-supplies-are-running-out-fast-1766585.html

תודה לידידי אמיר כרמל על העזרה שהוא נתן לי בהכנת סקירה זו.

• משה שלום הינו מנתח שווקים פיננסיים בכיר, וחבר בצוות אתר "הכול בגרפים" (http://www.grafim-online.com) המספק שירותים למשקיעים וסוחרים.
• ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com.
• משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת אתראות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com עם "אני מעוניין להצטרף" בנושא או בתוכן.