ענקיות האינטרנט סימנו את היעד הבא: שוק האינטרנט הערבי

מיקרוסופט, גוגל ויאהו סימנו את שוק האינטרנט הערבי כבעל פוטנציאל צמיחה עצום, כשרק 1% מהתכנים ברשת כתובים כיום בערבית ■ כעת הן מנסות לפתח כלים ולעודד יזמות לקידום תכנים רבים יותר בערבית ברשת

ענקיות האינטרנט, שמחפשות כל הזמן להרחיב את השווקים שלהן, סימנו את היעד הבא: העולם הערבי. בכירים בחברות כמו מיקרוסופט, גוגל ויאהו סבורים כי מדובר בשוק עם פוטנציאל עצום לצמיחה, ולמרות מחסומים לא פשוטים, עושות החברות צעדים לקידום הטמעת תכנים רבים יותר בערבית באינטרנט ופיתוח המסחר והפרסום המקוונים במדינות הערביות.

לדברי מנהל המחקר והאסטרטגיה במיקרוסופט העולמית, קרייג מנדי, שביקר לאחרונה בישראל, "לפני מספר שנים המנכ"ל סטיב באלמר ואני דיברנו, ושנינו היינו תמימי דעים שהערבית הולכת להיות אחת השפות החשובות ביותר ברשת. אבל בגלל האופן שבו התפתח האינטרנט, השפה הזו לא זכתה להיות שמישה במיוחד".

מיקרוסופט לצד גוגל הציבו את השפה הערבית כאחת מ-10 השפות המועדפות לקידום על-ידן בשנים הקרובות. מנדי אף נסע לקהיר לאחרונה לביקור במרכז הפיתוח של מיקרוסופט, שהוקם ב-2006, והביא לעולם את Maren - הרחבה למערכת ההפעלה "חלונות" שמאפשרת שמירת תכנים הכתובים באותיות לטיניות לכתיב ערבית. מדובר בשירות השני במידת הפופולריות שלו מבין כלל השירותים שמציעה מיקרוסופט לגולשי האינטרנט, כשרק האתר של דפדפן האינטרנט אקספלורר 8 מקדים אותו.

יאהו הלכה צעד אחד קדימה ובסוף דצמבר 2009 רכשה את הפורטל הערבי Maktoob.com תמורת סכום מוערך של כ-100 מיליון דולר. בהודעה שפרסמה אז הדגישה את פוטנציאל הצמיחה העצום של העולם הערבי. לפי נתוני הבנק העולמי, יש בעולם כ-340 מיליון דוברי ערבית, אך רק כ-1% מכלל התכנים באינטרנט הוא בערבית. זאת למרות שקצב חדירת האינטרנט בעולם הערבי הוא גבוה משמעותית יחסית לשאר העולם.

פוטנציאל נרחב בשוק הפרסום

גם בשוק הפרסום המקוון בעולם הערבי קיים פוטנציאל רציני שעדיין לא ממומש. השוק אמנם רשם שיעור צמיחה מרשים בשנים האחרונות, אך הסכומים עדיין זניחים. ב-2007 הסתכם שוק זה ב-38 מיליון דולר, ב-2008 צמח ל-66.5 מיליון דולר, וב-2009 נאמד ב-90 מיליון דולר. לצורך השוואה, ההוצאות על פרסום מקוון בבריטניה נאמדו ב-2009 בכ-5.3 מיליארד דולר.

בכירים בחברות האינטרנט הגדולות מאמינים כי הגידול המהיר בשיעור חדירת האינטרנט במדינות ערב, בשילוב עם הרחבת התכנים בערבית, יובילו לשגשוג במסחר האלקטרוני ובפרסום המקוון במקומות אלה.

כדוגמה לדלות התכנים בשפה הערבית באינטרנט מציין מנהל השיווק של גוגל לעולם הערבי, וואל גאנם, את העובדה שמספר הערכים בפורטל הערבי של ויקיפדיה נמוך מזה שבפורטל בשפה הקטלאנית, שבה מדברים רק כ-9 מיליון איש בעולם.

לדברי גאנם, "יש הרבה תוכן בערבית, אבל הוא לא מובנה נכון. אנחנו רוצים יותר תוכן מובנה, יותר תוכן מקצועי, יותר אתרי נישה, יותר עסקים".

אחד האתגרים הגדולים שהוא מסמן הוא "לסייע לגולשים הערבים למצוא את הכלים הנכונים ליצירת תכנים בשפתם". גאנם אומר כי גוגל עובדת על רעיונות רבים למימוש אתגר זה. את חלק מהרעיונות האלה ניתן כבר לראות, בדמות כלים שפיתחה גוגל לשיפור התמיכה בשפה הערבית. אחד מהם הוא Tashkeel, אפליקציה שמוסיפה לטקסט הערבי סימנים מבחינים (דיאקריטים) שמסייעים בהגייה הנכונה שלו. פרט לכך, בשבוע שעבר הודיעה גוגל כי אפליקציית התרגום המיידית שלה תומכת מעתה ב-41 שפות נוספות, כולל ערבית.

גם בעולם הערבי עצמו לא שוקטים על השמרים, ומפתחים כלים משלהם לשיפור התמיכה בערבית ולהגדלת כמות התכנים בשפה הערבית באינטרנט. אחת היוזמות הבולטות בתחום זה היא yamili של חביב חדד, יזם אינטרנט לבנוני הפועל בבוסטון. yamili מציעה מנוע חיפוש דו-לשוני, גם בערבית וגם באנגלית, שמאפשר גם שימוש באותיות אלטרנטיביות שהתפתחו בעולם הערבי בעקבות חדירת הטלפונים הסלולריים.

עזבו מחשב, לכו על סלולרי

לאחר שפורום הרגולציה העולמי על האינטרנט ICANN אישר את שילובן של כתובות דומיין שאינן כתובות באותיות לטיניות בשנה שעברה, היו מצרים וערב הסעודית המדינות הראשונות לרשום בתחומן כתובות באותיות הערביות.

במצרים הופכת הגישה לאינטרנט לזולה יותר, והגלישה באמצעות טלפונים סלולריים ומכשירים ניידים אחרים נעשתה פופולרית במיוחד. הרשויות במצרים מתכננות לשפר את תשתית הפס הרחב במדינה בהשקעה של מיליארד דולר ב-4 השנים הקרובות, על מנת להכפיל את שיעור חדירת האינטרנט במדינה פי ארבעה ולהביאו ל-20%.

"מיליון המשתמשים החדשים הבאים באינטרנט במצרים לא ממש ישלטו באנגלית", אומר גאנם מגוגל. סביר להניח כי גולשים אלה לא יהפכו את האינטרנט לחלק מסדר יומם באופן אליו מורגלים במערב, אבל מחסום השפה שמנע מהם להוסיף את חלקם למרקם הגלובלי של הרשת יוסר.

לדברי גאנם, "תחשוב על בחור שמנהל עסק קטן באחת הערים בדלתא של הנילוס. אנו מעניקים לו חווית אינטרנט שלמה בערבית, החל מרישום הדומיין של העסק שלו וכלה במציאת השרת המארח לאתר שיקים כדי למשוך לקוחות".

מנדי ממיקרוסופט טוען כי העולם הערבי נמצא במיקום טוב כדי לדלג על שלב המחשב האישי בשימוש באינטרנט, ולעבור ישר לאינטרנט הנייד. לדבריו, "הופעתה של צורה זולה של מחשוב המחוברת לרשת הניידת יוצרת נקודת כניסה אלטרנטיבית לעולם השימוש באינטרנט ובמחשוב".

מנסים למשוך משקיעים

למרות הפוטנציאל והעניין הרבים, נראה כי המשקיעים עדיין מהססים להיכנס לשוק האינטרנט הערבי בהמוניהם. בכנס LeWeb, שהתקיים בפריז בסוף 2009, דנו משתתפים בפאנל הערבי בסיבות שמעכבות את הפריצה.

לטענתם, הסיבות המרכזיות הן בורות ודעות קדומות, אך הם מנו גם סיבות אובייקטיביות יותר, כמו הבדל התרבויות והמורכבות והנפרדות של מערכות החוק והמסגרות הכלכליות במדינות הערביות השונות. אחרים מוסיפים לרשימה את התשתיות הלקויות, השחיתות והצנזורה הממשלתית, כפי שנראתה בצורה בוטה בתקופת המחאות שאחרי הבחירות לנשיאות איראן ביוני אשתקד.

מנכ"ל חברת קריאייטיב קומונס, גואיצ'י איטו היפני, שבעברו מספר השקעות מוצלחות בחברות כמו פליקר, העביר את מטה החברה שלו מיפן לדובאי. הוא דווקא רואה במגבלות הזדמנות, ואמר בכנס כי "סביבה מוגבלת במשאבים היא קרקע פורייה ליצירתיות ותחכום. בעולם הערבי יש פוטנציאל ליוזמות אינטרנט שבארה"ב או ביפן לא יעלו בכלל על הדעת".

איטו ציין בפאנל ב-LeWeb כי הבדל התרבויות היה לו למכשול בהתחלה. לדבריו, מדובר ב"יקום שונה לגמרי. לא הייתי ערוך לכך כשהגעתי לראשונה לאזור. הבנתי מהר מאוד שזה לא יהיה כל-כך פשוט, שאני לא יכול פשוט לשלוח לאנשים מייל ולצפות שדברים יקרו. אך רק אחרי שעברתי לשם, הבנתי עד כמה זה מעניין".

ובינתיים, מתחילות להתעורר באזור גם מספר יוזמות הון סיכון מקומיות, שמאחוריהן עומדים, למשל, בנק ההשקעות Abraaj Capital מדובאי, או אתר התעסוקה Bayt.com, שהשיק אשתקד את יוזמת Intilaq (השקה בערבית), כדי לממן, לתמוך ולכוון יזמים בעולם הערבי שנמצאים בשלב הראשוני של הסטארט-אפ שלהם.

רבים, בהם סמיח טוקן, ממקימי פורטל "מכתוב", טוענים כי אחד החוסרים הגדולים בתחום היזמות בעולם הערבי הוא הכוונה: "הכסף חשוב, אבל צריך להוסיף לו אסטרטגיה, כיוון, משאבים וכדומה".

לכאן נכנסות חברות כמו יאהו, שמייסדה ג'רי יאנג, טען כי הוא רואה בשותפות בין יאהו ובין מכתוב פוטנציאל לשינוי חייהם של 300 מיליון אנשים בעולם הערבי והתגשמות חלום אישי מבחינתו.

חדד מ-yamili ויזמים נוספים נכנסים גם הם לתחום הסיוע לסטארט-אפיסטים הערבים - חדד הקים, למשל, את Yallastartup, שמספק שירותי ייעוץ, מימון וסיוע נוסף ליזמים צעירים. לדבריו, הוא ואחרים שמציעים שירותים דומים קיבלו כבר אלפי פניות.

צרו איתנו קשר *5988