מרקסטון במו"מ למכירת חלקה בקרנות אקסלנס ב-80-100 מיליון שקל

מרקסטון, שמחזיקה 45% מחברת הקרנות, היתה אמורה למכור אותן לאקסלנס רק בין השנים 2014-2017 ■ את מניותיה בחברה קיבלה הקרן במהלך פירוק פריזמה ■ מרקסטון: "אין שום דבר קונקרטי"

פחות משנה וחצי מאז נכנסה קרן מרקסטון לשותפות בתחום קרנות הנאמנות ותעודות הסל, היא עשויה לסיים אותה בקרוב.

ל"גלובס" נודע, כי מרקסטון, שמחזיקה ב-45% מחברת הקרנות של אקסלנס, מנהלת שיחות עם בית ההשקעות במטרה למכור לו את החזקותיה בחברה. זאת, למרות שלפי פרטי החוזה המקוריים היא אמורה למכור את חלקה רק בין השנים 2014-2017.

על פי הערכות, אם העסקה תצא אל הפועל היא תשקף לחברת הקרנות שווי של כ-150 מיליון שקל. מרקסטון תקבל עבור המניות 80-100 מיליון שקל, ובנוסף תשתחרר מחוב של קרוב ל-60 מיליון שקל (חלקה היחסי בחוב של חברת הקרנות, העומד על כ-130 מיליון שקל, ושהיה שייך במקור למרקסטון דרך החזקתה בפריזמה). ממרקסטון נמסר בתגובה, כי "אין שום דבר קונקרטי בעניין זה".

גורמים בענף העריכו היום כי ראשי מרקסטון, רון לובש ואמיר קס, ביקשו לממש את החזקתם באקסלנס מוקדם מהצפוי בשל צורך במזומנים ובכדי לשפר את רמת המינוף של הקרן. עוד העריכו אותם גורמים, כי לאור זאת המחיר בו תבוצע העסקה יהיה כנראה נמוך מזה עליו סוכם בהסכם המקורי בין הצדדים.

בתחילת 2009 החליטה מרקסטון לפרק את בית ההשקעות פריזמה שבשליטתה, על ידי מכירת נכסיו לבתי ההשקעות אקסלנס (קרנות נאמנות ותעודות סל), פסגות (קופות גמל) ואיילון פתרונות פיננסיים (ניהול תיקים). בתמורה למכירת הנכסים, קיבלה פריזמה 45% מחברת הקרנות של אקסלנס ו-24% ממניות בית ההשקעות פסגות.

במסגרת ההסכם עם אקסלנס, נקבע כי מרקסטון תעביר לה את קרנות הנאמנות ותעודות הסל בעסקה שתתבצע בשני חלקים. בחלק הראשון שילמה אקסלנס למרקסטון 7 מיליון שקל תמורת תעודות הסל, וכן העבירה לה 45% ממניות חברת הקרנות הממוזגת, הכוללת את קרנות פריזמה וקרנות אקסלנס.

עוד נקבע, שמרקסטון תמכור לאקסלנס את אותן 45% ממניות חברת הקרנות בין השנים 2014-2017, כאשר התמורה בגינן תחושב לפי מכפיל 5 על ה-EBITDA, בתוספת הגידול בהון העצמי ובניכוי יתרת החוב הבנקאי במועד המימוש ובכפוף להתאמות. בנוסף, נותר בידי פריזמה שטר הון של 78 מיליון שקל שצפוי להיפרע עד 2017. עד להשלמת העסקה, נקבע כי מרקסטון תשלם לאקסלנס מדי שנה דמי ניהול בהיקף של 1.5 מיליון שקל.

חברת קרנות הנאמנות של אקסלנס היא החברה השנייה בגודלה בענף, ומנהלת 15.4 מיליארד שקל. הכנסות אקסלנס מדמי ניהול בקרנות נאמנות צמחו בשנת 2009 ב-114% לסך של 101 מיליון שקל, בין השאר הודות לרכישת קרנות פריזמה, שהקפיצה את היקף הנכסים המנוהל בחברה. מנגד, יתרת ההפסדים לצרכי מס המועברים לשנים הבאות בגין החברה המאוחדת שנרכשה במסגרת עסקת פריזמה, עומדת על כ-275 מיליון שקל.

הרפתקה פיננסית מפוקפקת

ההרפתקה של מרקסטון בתחום הפיננסי החלה בקול תרועה, כאשר הקרן ביצעה רכישה של נכסים בנקאיים תמורת כ-2 מיליארד שקל (קופות גמל וקרנות נאמנות מבנק הפועלים ולאומי). בית ההשקעות פריזמה הוקם בפברואר 2006, ומרקסטון השקיעה עשרות מיליוני שקלים בבנייה ומיתוג, על מנת להפוך אותו לענק פיננסי דוגמת בנקי ההשקעות הגדולים של וול-סטריט.

ואולם, פריזמה התמודדה מהיום הראשון עם פדיונות גדולים בעיקר בקרנות הנאמנות, ואיבדה תוך זמן קצר מיליארדי שקלים מהיקף הנכסים שניהלה. לכך יש להוסיף את המשבר הכלכלי ואת החובות הגבוהים שנטלה על עצמה פריזמה למימון הרכישות. על רקע מצב זה, הוחלט במרקסטון לפני פחות משנתיים לפרק את בית ההשקעות, ובהמשך נמכרו נכסיה כאמור למספר גופים, בראשם פסגות ואקסלנס.

בעוד שעם אקסלנס מתקיימים מגעים למכירת ההחזקות, הרי שככל הידוע מרקסטון אינה מקיימת בימים אלה מגעים למכירת החזקותיה בבית ההשקעות פסגות, וזאת למרות ששאר בעלי המניות של פסגות, ובראשם קרן יורק, אמורים למכור את מניותיהם לקרן ההשקעות אייפקס.

ההחזקות של מרקסטון בענף הפיננסים מוצגות בדו"חות הקרן תחת חברת AMFIC. העסקאות שביצעה הקרן אילצו אותה למחוק עד היום 96 מיליון דולר מהשקעתה בפריזמה, שהם כמחצית משוויה, וכיום פעילות זו שהייתה למעשה בעבר מרקסטון רשומה בספרים לפי שווי של 101.3 מיליון דולר.

קרן מרקסטון הוקמה בתחילת 2004 וגייסה 800 מיליון דולר מהמוסדיים בישראל ומקרנות פנסיה בארה"ב. עד סוף 2009 השקיעה 565 מיליון דולר מהסכום שגייסה, וסך השקעותיה מוערך היום על ידה בכ-679 מיליון דולר.

התשואה צנחה ב-2009

הקרן הציגה עד היום תשואה שנתית ממוצעת של כ-8%, אך בשנת 2009 הציגה תשואה של 1.2% בלבד. החברות הבולטות בפורטפוליו של מרקסטון הן: PRS, רשת סטימצקי, נטפים, AMFIC, נילית, מגנוליה, אלרן נדל"ן וטומקאר.

בשנה החולפת עמדה מרקסטון במרכזה של פרשיית שוחד, בה הואשם יו"ר הקרן לשעבר, אליוט ברוידי, במתן שוחד לאישי מפתח על מנת לסייע לו בגיוס כספים לקרן. ברוידי הוחלף על ידי דני גילרמן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, ומרקסטון הגיעה להסדר פשרה במסגרתו תשלם בשלוש וחצי השנים הבאות סך של 18 מיליון דולר לקרן הפנסיה של עובדי מדינת ניו יורק, בתמורה לסיום ההליכים המשפטיים נגדה.