עו"ד אליעד שרגא עלב באולמרט ברדיו - ויועמד לדין משמעתי

מייסד התנועה לאיכות השלטון סנט במהלך שידור רדיו ברה"מ לשעבר ■ בעקבות זאת ועדת האתיקה בלשכת עוה"ד הגישה נגדו קובלנה משמעתית בגין התנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע - הלא הוא עו"ד אהוד אולמרט

בפברואר 2009 נפל דבר: במסגרת חילופי השלטון בישראל נכנס בנימין נתניהו ללשכת ראש הממשלה, ואילו ראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט עבר לשבת במשרדים מהודרים בקומה ה-15 של מגדל פלאטינום בתל-אביב, אחד ממגדלי המשרדים היוקרתיים שבנמצא.

החוק קובע כי המדינה מממנת את עלות הלשכות לראשי ממשלה לשעבר. אלא שאולמרט לא הסתפק בתקציב שהוקצה לו - דמי שכירות של 14 אלף שקל לחודש, ופנה באמצעות מנכ"ל משרדו היוצא, רענן דינור, לוועדת הכספים בכנסת, בבקשה להגדיל את שטח הלשכה הממומנת מ-140 ל-170 מ"ר.

עו"ד אליעד שרגא הוא איש איכות השלטון. כמייסד התנועה לאיכות השלטון הוא מייצג בשיח הציבורי ב-20 השנה האחרונות את הגישה המקדשת את המלחמה בשחיתות. השופט בדימוס מישאל חשין נהג לכנות את שרגא, שהופיע בפניו פעמים רבות כעותר ציבורי לבג"ץ, "הג'ינג'י". ואכן, רוחו הסוערת של שרגא מונעת ממנו לעתים לפעול במתינות המתבקשת.

בסמוך לפרסום בקשתו של אולמרט להרחיב את לשכתו, עלה שרגא לשידור ביומן הבוקר של קול ישראל. "אני מתפלא על האופטימיות של אולמרט", אמר יו"ר התנועה לאיכות השלטון, "שעוסק בהרחבת לשכתו העתידית במקום בהרחבת התא שיוקצה לו בכלא מעשיהו".

כלא מעשיהו אינו מושג ערטילאי אצל אנשי התנועה לאיכות השלטון. בביטאון התנועה, המתפרסם גם באתר האינטרנט שלה, נכתב כי בעבר "העבירו דובר התנועה שוקי לבנון ועו"ד צרויה מידד-לוזון חוג-בית לאסירים בכלא מעשיהו. האסירים ישבו פעורי-פה, והיה להם גם מה להגיד על אי-היעילות של הביורוקרטיה שבה הם נתקלים".

התנועה גם פעלה בעבר נגד ישיבת "שאגת אריה", שפעלה מחוץ לחומות הכלא בעת שהשר לשעבר אריה דרעי ריצה בו עונש מאסר. "בעתירה לערכאות משפטיות", דיווחה התנועה לנאמניה, "דרשנו לפעול להשבת מיליוני שקלים שהוענקו לישיבה זו ולישיבות אחרות בהסתמך על דיווחים כוזבים".

"חופש הביטוי כולל את הזכות להשמיע ביקורת"

דבריו של שרגא הדהימו את עו"ד דוד קולקר מתל-אביב, שהאזין לשידור. "לא פעם בעבר חשבתי שעו"ד שרגא ממיט קלון על המקצוע שלנו", כתב קולקר בתלונה שמיהר לשגר ללשכת עורכי הדין, "ותמהתי אם הוא נהנה מחסינות ופיתחון-פה חופשי. הדברים שאמר הם דברי לעז לא ראויים, הפוגעים לא רק בכבוד המקצוע אלא בציבור שלם הרוחש כבוד לנושאי המשרה המייצגים אותו לאחר שנבחרו. עורך דין המתגולל על אדם, ומייעץ לו בלעג לדאוג להרחבת התא בכלא, איננו ראוי לשרת כפרקליט".

התלונה הונחה על שולחנה של ועדת האתיקה במחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, ויו"ר הוועדה, עו"ד אפרים נוה, העביר אותה לתגובתו של שרגא. אלא שהתגובה הגיעה לא משרגא באופן אישי, אלא במכתב של התנועה לאיכות השלטון, שעליו חתום סמנכ"ל התנועה דאז, עו"ד ברק כלב. "מרשי", הגדיר כלב את שרגא במכתבו.

"עמדת התנועה לאיכות השלטון בעניין מר אולמרט, שהובעה בראיון על-ידי יו"ר התנועה, איננה נזקקת לאישורו של מר קולקר", כתב עו"ד כלב. "חופש הביטוי במדינה דמוקרטית כולל אף את הזכות להשמיע בכלי התקשורת ביקורת נוקבת כלפי אנשי ציבור".

עו"ד כלב סינגר גם על סגנון הדברים שהשמיע שרגא בראיון: "אנו חולקים על שאיפתו של מר קולקר להטיל מגבלות על חופש הביטוי באמצעות שימוש בלשכת עורכי הדין. הלשכה לא היתה ולא תהיה כלי שרת בידיו של אף אחד מחבריה, במאמץ להגביל ולפגוע בחופש הביטוי של אחד מחבריה או של מאן דהוא אחר. ניסיונו של קולקר למנוע מגופים ציבוריים להביע את עמדתם - גם אם היא נוקבת, צינית ובוטה - איננו ראוי מן הבחינה האתית, אין לו בסיס משפטי, והוא קנטרני ובלתי ענייני".

המתלונן, עו"ד קולקר, התמקד בעניין אחד פשוט, שנזנח הצידה בדבריו של שרגא בראיון: העובדה שאהוד אולמרט טרם הורשע בדין, עומדת לו חזקת החפות, וכל דיבור על גודלו של תא כלא בעניינו הוא מוקדם מעט.

"עצתו של שרגא למר אולמרט לדאוג לשטח התא המיועד לו בכלא מעשיהו איננה עולה בקנה אחד עם החובה לשמור על כבוד המקצוע", כתב עו"ד קולקר, "וחותרת תחת יסודות המקצוע הנשען על הרעיון שכל אדם הוא בחזקת חף מפשע".

מעמד מיוחד לציבור עורכי הדין

נראה כי עו"ד כלב, בתגובה בשמו של שרגא, מבלבל בין שלב ההרשעה בדין - שבו נעלמת חזקת החפות - לבין שלבים קודמים של ההליך הפלילי. "הדברים אינם יכולים להיחשב כפגיעה בחזקת החפות", טען כלב. "מר שרגא לא כפר בחזקת החפות של אולמרט, לא במפורש ולא במשתמע. מה גם שבעניינו של מר אולמרט בעת אמירת הדברים כבר יצא מר אולמרט מגדר נחקר גרידא, מאחר שהיועץ המשפטי לממשלה כבר הודיע על החלטתו להגיש כתב אישום נגדו. הדברים אף נאמרו לאחר שמר אולמרט עצמו הבין כי התגבשה מסה קריטית נגדו, המחייבת את התפטרותו מראשות הממשלה".

השאלה האם עו"ד כלב היה רשאי לייצג את שרגא בהליכים בפני ועדת האתיקה, קשורה בטבורה לשאלה האם שרגא דיבר בראיון כעורך דין פרטי - או בתפקידו הציבורי כיו"ר התנועה לאיכות השלטון.

"דבריו של עו"ד שרגא ביומן הבוקר ברדיו", כתב עו"ד כלב במכתבו לוועדת האתיקה, "נאמרו בכובעו כיו"ר התנועה למען איכות השלטון ולא בכובעו כבעל משרד עורכי דין. אין כל מקום להגביל את זכות הביטוי של אדם המשמש כיו"ר תנועה אזרחית רחבה, ובתפקידו ככזה להתבטא בנושאים כאלה".

אלא שבית המשפט העליון פסק בעבר כי עורך דין מחוייב לכללי האתיקה גם מחוץ לפעולתו כעורך דין. "לציבור עורכי הדין מעמד מיוחד", כתב השופט יהונתן עדיאל בדיון בערעורו של עו"ד שמחה ניר, שהורשע בעבירות משמעת. "עורך הדין מקבל עליו חובות שונות, לרבות חובה באשר להתנהגותו ולהתבטאויותיו. הוא מסמל כלפי ציבור חבריו, כלפי הציבור בכלל וכלפי בית המשפט את מי שאמון על ידיעת החוק, שמירתו ושמירת כבוד מערכת המשפט".

בהזדמנות אחרת פסק בית המשפט העליון, גם אז בעניינו של שמחה ניר, כי "לחופש הדיבור אין ולא כלום עם החובה לנהוג באיפוק, להתבטא בצורה מרוסנת ובלשון פרקליטים סבירה. חופש הדיבור אין משמעותו דיבור חופשי מריסון עצמי. הצגת הדברים תוך שימוש בלשון בוטה ופוגענית איננה מתחייבת מעצם אמירת האמת".

ואכן, לאחר חליפת המכתבים בין ועדת האתיקה לבין שרגא, כתב יו"ר הוועדה, עו"ד נוה, כי "בניגוד לאמור במכתבך, אנו בדעה כי ההתבטאות חורגת מהראוי ומהווה לכאורה עבירת משמעת".

נוה הוסיף כי "אנו סבורים כי אין התנועה לאיכות השלטון רשאית לייצגך או להגיב במקומך על התלונה. התלונה היא אישית נגדך, ועלייך להגיב אישית. להתבטאותך קיימת זיקה של ממש למקצוע עריכת הדין. ההתבטאות נשוא התלונה נאמרה תוך ציון פרטיך בלוויית התואר 'עורך דין'. פעילותך בתנועה נזכרת תמיד ביחד עם תוארך 'עורך דין'".

נוה הציע לשרגא לסיים את הפרשה בכך ששרגא ינסח מכתב התנצלות לאולמרט, לא על עצם מתיחת הביקורת בעניין הלשכה, אלא על הסגנון ואופן ההתבטאות. אלא ששרגא - שוב באמצעות פרקליטי התנועה - דחה את ההצעה בבוז.

"מן הראוי כי לשכת עורכי הדין תעודד את מעורבותם של חבריה בעשייה ציבורית", כתבה עו"ד צרויה מידד-לוזון, "ולא תפעל לדחיקת רגליהם מן הזירה הציבורית. לא ראינו שעו"ד אהוד אולמרט הועמד לדין בגין פגיעה בכבוד המקצוע עת התבטא בביטויים עוקצניים כלפי יריביו הפוליטיים. מר שרגא לא יוכל להיענות להצעתכם לשלוח למר אולמרט מכתב התנצלות, ואנו דוחים אותה בשתי ידיים".

מייצג ציבור גדול של אזרחים

אתמול (ב') התכנסה ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב כדי להכריע בעניינו של שרגא, והחליטה פה-אחד להגיש נגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי, בעבירות של התנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע - הלא הוא עו"ד אהוד אולמרט; התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין ומעשים הפוגעים בכבוד המקצוע.

"התבטאות הנאשם אינה ראויה, אינה הולמת, בוטה, פוגענית ומהווה משום פגיעה קשה בכבוד מקצוע עריכת הדין", כתבו בקובלנה עוה"ד מורן אוריה ועמוס ויצמן, "בפרט כשזו נשמעה על-ידי עורך דין המציג עצמו בקרב הציבור כראש תנועת מחאה ציבורית הגדולה בישראל, האמונה על שמירת שלטון החוק, בהיותו מייצג ציבור גדול של אזרחים באמצעות הגשת עתירות משפטיות בשמם".

בקובלנה מוגדרת התבטאותו של שרגא כ"עריכת משפט שדה על-ידי שרגא, שהינו עורך דין וקצין בית המשפט. בהתבטאות זו יש משום הפרת כללי האתיקה המקצועית לעניין חובת עורך דין לנהוג באופן חברי כלפי חבר למקצוע, שכן ראש הממשלה דאז מר אולמרט הינו גם חבר למקצוע, על כל המשתמע מכך ביחס לחובות האתיות המוטלות על-פי הדין בעניין זה".

שרגא: "החלטה הזויה"

יו"ר ועדת האתיקה, עו"ד אפרים נוה, מסר כי "לדעת הוועדה, גם עורך דין המציג את עצמו כעותר ציבורי כפוף לכללי האתיקה ואינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהתעלם מהם. הוועדה סבורה כי ראוי שיתבטא בכבוד ובזהירות כלפי ראש ממשלה לשעבר, שהינו אף חבר למקצוע, ושככל אזרח עומדת לו חזקת חפות כל עוד לא הורשע בדין. יש להצטער על כך שהעותר הציבורי הנ"ל מתעלם מקיומה של חזקה זו, ואף סירב להתנצל על התבטאותו. מכל מקום, הוא מוזמן לנסות לשכנע את בית הדין המשמעתי כי כללי האתיקה אינם חלים על עורך דין בפעילותו כעותר ציבורי, וכי התבטאויותיו ראויות וללא דופי כפי שהוא סבור".

במענה לפניית "גלובס" לשרגא, התקבלה תגובה מהתנועה לאיכות השלטון. "התנועה תמהה ומצרה על החלטתה ההזויה, התמוהה והמקוממת של ועדת האתיקה", נמסר מטעמו. "החלטתה נוגעת לביקורת שהשמיע יו"ר התנועה, אליעד שרגא, במסגרת ראיון ברדיו, כלפי הבקשה שהתקבלה במחטף להגדיל את מימון המדינה ללשכתו של אולמרט".

לטענת התנועה לאיכות השלטון, "עמדתנו היא כי הזכות של אזרחים להשמיע ולבטא ביקורת קשה ועוקצנית הינה זכות יסוד בשיטתנו - מנשמת-אפה של הדמוקרטיה. אין זה ראוי כי לשכת עורכי הדין, שאמורה להגן על ערכי הדמוקרטיה, תפעל כגוף צנזורה הסותם פיות חבריו - לצמצם זכות יסוד זו. במקרה דנן יכול היה המבוקר, ראש הממשלה לשעבר, למצות את זכויותיו לפי חוק איסור לשון הרע. לא בכדי נמנע ראש הממשלה לשעבר מלעשות כן".

צרו איתנו קשר *5988