התחקיר שחיים סבן ניסה לעצור: טלפון לקלינטון והכל מסודר

לפי כתבת פרופיל ארוכה מאוד (11,299 מילה) שמופיעה בגיליון האחרון של המגזין "ניו-יורקר", המיליארדר הישראלי-אמריקני חיים סבן, תושב בוורלי הילס, מינף את קשריו הפוליטיים לטובת עסקיו, ומתגאה במיוחד בפעילותו למען ישראל - עד כדי כך שיחסיו עם הנשיא ברק אובמה הפכו קרירים, והוא מכנה את תבוסתה של הילארי קלינטון בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית "האובדן הכי גדול שלי, ולא רק שלי".

לפי הכתבת קוני ברוק, שתחקרה את נושא חיים סבן במשך חודשים רבים, סבן תרם ב-2001 סכום של 7 מיליון דולר ל"ועדה הארצית הדמוקרטית" לבניית המטה החדש שלה, זמן קצר אחרי שהנשיא לשעבר ביל קלינטון טלפן אישית לנשיא ברזיל כדי לשכנע אותו לאשר את מכירת פוקס פמילי נטוורקס של סבן לחברת דיסני, שהכניסה לסבן רווח של 1.5 מיליארד דולר.

טלפון לקלינטון

מאחר שדיסני ופוקס פמילי (שהיתה שותפות של סבן ושל טייקון המדיה רופרט מרדוק) היו חברות בינלאומיות, העסקה חייבה אישור ממפקחים במדינות רבות. "ברזיל יכלה להיות אז המחסלת של העסקה הזו", אמר פיטר צ'רנין, לשעבר יו"ר ומנכ"ל פוקס אנטרטיינמנט (מקבוצת ניוז קורפ של מרדוק).

במזכר סודי שנכתב ב-1 באוקטובר 2001 הסבירו פרקליטי פוקס פמילי בברזיל כי העסקה תחייב כנראה אישור של 3 גופי פיקוח במדינה זו, בזה אחר זה, וכי התהליך הזה עלול להימשך 8 חודשים. דיסני סירבה לסגור את העסקה ללא אישור של ברזיל.

"חיים אמר לי, 'תן לי לעשות טלפון - אולי אוכל לעשות כאן משהו'", סיפר צ'רנין לברוק. "הוא עזר מאוד בכך שגייס את ביל קלינטון, שטלפן לנשיא ברזיל".

מתיו קריין, פרקליט ויועץ מס לשעבר של סבן, נזכר איך סבן תיאר בפניו מה קרה: "סבן טלפן לעורך הדין של פוקס פמילי בברזיל ושאל, 'כמה זמן זה ייקח?' עורך הדין אמר שחודשים רבים. הוא שאל את האיש, 'מי שר האוצר שלכם?'. עורך הדין הבין, וענה: 'אין כאן אפשרות למשחק פוליטי'. סבן טלפן לביל קלינטון ושאל אותו אם הוא יוכל לעזור. זמן קצר אחר-כך התקבל האישור של ברזיל".

ב-24 באוקטובר 2001 נסגרה העסקה של דיסני-פוקס פמילי. כעבור כחודש, אומר קריין, סבן הטיל עליו לתכנן את אסטרטגיית המס לתרומה של 10 מיליון דולר לוועדה הארצית הדמוקרטית.

"אי-אפשר כמובן לקבל ניכוי מס על תרומה פוליטית", אמר קריין, "המשימה היתה לבנות את ההעברה כך שהוא יוכל לקבל זיכוי מס. הייתי מעורב בזה מאוד ועבדתי יחד עם פרקליטים של הוועדה הדמוקרטית". בסופו של דבר לא נמצא פיתרון, וסבן הקטין את תרומתו ל-7 מיליון דולר.

לפי ברוק, שבעצמו מצוי כעת בחקירה על העלמת מס, אותה עסקה למכירת פוקס פמילי לדיסני הכניסה את סבן לבעיית מס רצינית. בסוף דצמבר 2000, אחרי שסבן מימש את זכותו למכור את חלקו בפוקס פמילי (למרדוק), מאט קריין אומר כי הוא קיבל שיחת טלפון מסבן, שהתעניין מה אפשר לעשות בנושא המס על רווחיו מהמכירה.

קריין הסביר לו כי מדובר במס רווחי הון מדינתי (של קליפורניה) ופדרלי של בערך 27%. אז החל סבן לצעוק: "אתה עובד עליי? אתה פאקינג משוגע? אני לא משלם את זה!". סבן מכחיש את התיאור הזה של השיחה, והוא אף ניסה למנוע את פרסום הדברים ב"ניו-יורקר".

לא ידוע בצניעותו

אחר-כך, לפי הכתבה, בא סיפור מרתק וחשוך של מקלטי מס, שוחד, תביעות, חקירות בקונגרס ועוד, על השחקן הלא-מאוד-ידוע, שנהנה מהשפעה אדירה בשתי הזירות, וושינגטון והוליווד - חיים סבן.

הנשיא שמעון פרס מצוטט כבר בתחילת הכתבה כחבר של סבן, וברוק כותבת כי המיליארדר "גאה במיוחד על חלקו כמושך בחוטים פוליטיים. הדאגה העיקרית שלו היא להגן על ישראל על-ידי חיזוק הקשר בין ארה"ב לישראל".

סבן מוזכר גם כטייקון מדיה מלבלב, שרכש ב-2007 את רשת שידורי הטלוויזיה החמישית בגודלה בארה"ב, יוניוויז'ן, ו"חוזר ומגיש הצעות לרכוש את העיתון 'לוס אנג'לס טיימס'". הוא מתואר כמי ש"לא ידוע בצניעותו", שעדיין מתגאה בכך שעסקת פוקס-דיסני היתה ונשארה עסקת המזומן הגדולה ביותר של מישהו בהיסטוריה של הוליווד.

לסבן אין שאיפות צנועות. בגיל 65, עם מבנה פנים רחב, הבעה דינמית ושיער שחור גלי, הוא בעל אזרחות כפולה, אמריקנית וישראלית, וגם אחד התורמים הגדולים יותר למפלגה הדמוקרטית. "חיים הוא כוח טבע", אומר עליו ידידו בארי מאייר, יו"ר ומנכ"ל וורנר ברדרס.

"עיתון מאוזן"

אך יחסיו הפוליטיים החשובים ביותר הם עם ביל והילארי קלינטון. בשנת 2002 תרם סבן 5 מיליון דולר לספרייה הנשיאותית של קלינטון, ועוד 5 מיליון דולר ויותר למכון קלינטון.

סבן מודה ברצון באג'נדה הפוליטית שלו. הוא חוזר ומנסה לרכוש את היומון "לוס אנג'לס טיימס", בנימוק ש"הגיע הזמן שהוא יהפוך מעיתון פרו-פלסטיני לעיתון מאוזן". סבן מתאר איך "באינתיפאדה השנייה יהודים נהרגו מדי יום בישראל, והעיתון פרסם תמונות של אם פלסטינית עם בנה ההרוג, ובצד הישראלי בית הרוס. זה עשה אותי חולה".

לאובמה אין צורך

סבן ניסה לקנות את העיתון ב-2007, אך הפסיד לסם זל, שרכש את טריביון, שהיתה המו"לית של העיתון. בתחילת 2008 הוא ניסה שוב לרכוש את העיתון, אך זה דרש יותר מדי כסף, לטעמו. כאשר טריביון פשטה רגל ב-2009, סבן יידע את נושיה לגבי התעניינותו, אך העיתון לא יימכר עד שהחברה תצא מפשיטת-רגל.

ישראל היא גם הנושא שמפריד בין סבן לנשיא אובמה, שהתעלם מסבן עד כדי כך שסבן נפגש עם יריבו ג'ון מקיין. הוא עדיין הצביע לדמוקרטים, אך סבן מלא תרעומת. "לא דיברתי עם אובמה מאז שהפך לנשיא, כי אין לו צורך לדבר איתי, או לכל הפחות הוא חושב שאין לו צורך". הוא סירב לשתי הצעות לשמש יו"ר ארוחות התרמה לנשיא.

את תבוסתה של ידידתו, הילארי קלינטון, בפריימריס מכנה סבן "האובדן הגדול ביותר שלי - ולא רק שלי. אסתפק בכך".