"מי שלא יודע לשוט בים רגוע, יטבע כשתגיע הסערה"

איך אמור בנק להתכונן לאירועים שמתרחשים פעם בדור, והאם אפשר לשמור על הלימות ההון הנדרשת גם במקרה של קטסטרופות כמו רעידת אדמה קשה או מתקפה איראנית ■ בעז ליבוביץ, הממונה על האגף לבקרת סיכונים במזרחי טפחות, מתמודד עם השאלות הללו מדי יום

נדמה שאין נושא מדובר יותר במערכת הבנקאית מאשר כללי באזל 2, ולמרות זאת מעט מאוד אנשים מבינים באמת מה עומד מאחורי הכללים הללו. אחד מהמעטים האלה הוא בעז ליבוביץ, סגן מנהל החטיבה לחשבות וממונה על האגף לבקרת סיכונים במזרחי טפחות.

"באזל 2 הוא תפיסת עולם", מסביר ליבוביץ. "תרבות של ניהול סיכונים. כי מי שלא יודע לשוט בים רגוע לא יצליח להישאר מעל המים בזמן סערה. זה בדיוק היה הכשל במשבר האחרון בבנקים בחו"ל: כשל תרבותי, חוסר בדיווחים, בעיה בממשל תאגידי, מסמכי מדיניות לא ברורים וחדים. בתפיסת העולם של באזל אתה בודק את עצמך כל יום ורואה שבהתנהלות השוטפת יש מספיק הון ואתה מנהל את הסיכון נכון. לכן ה-ICAAP כה חשוב. הרי מה בעצם אומר ה-ICAAP? שב, תחשוב, תראה כמה הון אתה צריך".

לאחרונה פרסם מזרחי טפחות מסמך אב לקביעת מדיניות לניהול ההון והסיכונים. "המסמך מאחד בפורמט באזל 2 את מסמכי המדיניות הקיימים, והוא חלק ממהלכי ההדרכה והטמעה בבנק של תרבות ניהול הסיכונים", הוא אומר. "חשיבותו היא בקביעה הברורה והבהירה איך פועלים ואיך מטפלים בהון. מהראייה הכוללת של הדירקטוריון ועד לקביעת ה-Risk Owner, כך שלכל סיכון יש בבנק בעל בית", הוא מציין, תוך שהוא מקפיד להשתמש במינוח הלועזי המקורי אותו הוא מעדיף על התרגום העברי המקובל.

- בוא ננסה להיכנס מאחורי המונחים היבשים, מה עומד מאחורי ההגדרות של באזל לגבי ניהול סיכונים?

"קודם כל יש את הנדבך הראשון, אותו כולם מכירים. זה הנדבך שעוסק בהקצאת ההון. מה האשראי, מה נכסי הסיכון. על המצב הבסיסי מפעילים תרחישים ומבחני לחץ (Stress Test). אנחנו פועלים בכמה רמות. ברמה הראשונה בודקים את התרחישים. "למשל, מה קורה לתיק האשראי במקרה של שינוי חד בשער הדולר. נאמר שיש עסקה גדולה, בודקים מה קורה לעסקה במצבים מסוימים. בודקים את ריכוזיות תיק האשראי, במקרה שלא לווה אחד ייפול אלא ענף שלם יפגע או סגמנט ספציפי. אחר כך עוברים לרמה השנייה, התרחיש המערכתי".

- מה זה אומר?

"יש אירועים שהם קטסטרופה מארץ הקטסטרופות ולא ניתן להקצות הון עבורם ושום כרית הון לא תעזור. אבל יש תרחישים שהסבירות להתרחשותם היא של פעם ב-25 שנים, פעם בדור, זה תרחיש מערכתי. אירועים כאלה קורים בסבירות גבוהה יותר ממה שנדמה לנו, וכשהם מתרחשים יש תופעה של הדבקות. כלומר, בין כמה סוגי סיכונים, מנזילות ועד מוניטין, יש השפעות גומלין. קח למשל את המשבר האחרון, לשם הגענו מוכנים עם שרשרת דיווח, בדיקת אירועים שדורשים עיגון, פורומים שנועדו לדון במתרחש".

- ומה הרמה הכי קשה?

"יש את התרחיש ההוליסטי. תרחיש איום. טיל איראני, רעידת אדמה. אם יקרה כך וכך מה יהיה מצבנו ומה תוכנית הפעולה בה ננקוט. להכין תוכניות מילוט כדי לראות איך הבנק לא יורד מהלימות הון של 9% גם בקטסטרופה".

- האם באופן פרדוקסלי דווקא המעבר לבאזל 2 לא עלול להגדיל את הסיכון בגופים מסוימים?

"גם שלייקעס יכולים ליצור בעיה. אם במקום 9 שקלים בצד תשים 12 שקלים, התשואה להון של הבנק תקטן כמעט אוטומטית. מכיוון שכל הקצאת הון עודפת גורמת מטבעה לאי עמידה ביעדי הבנק, תצטרך לקחת סיכון עודף כדי לעמוד ביעדי התשואה".

"הסיכון התפעולי שייך לכולם"

בעוד הנדבך הראשון עוסק בסיכוני אשראי והקצאת הון, נושא שהבנקאים מכירים היטב, הנדבך השני של באזל 2 עוסק בסיכון התפעולי וזו אופרה אחרת לגמרי. מדובר בסיכון שיכול להתממש בכל נקודה בארגון כתוצאה מתהליכים פנימיים לא נאותים, טעות אנוש או אירוע חיצוני.

המאפיין העיקרי של הסיכון התפעולי הוא שלרוב הכשלים התפעולים יש הסתברות נמוכה ביותר, אך פוטנציאל הנזק שלהם גדול מאוד. לדוגמה, מעילה כמו זו שאירעה לפני שנתיים בהראל. המעילה עלתה להראל במחיר של 125 מיליון שקל, סכום שרובו המכריע קוזז לאחר הפעלת הביטוח.

גם הקצאת ההון לסיכון התפעולי עמומה, כשלאף גורם, כולל לפיקוח על הבנקים, אין מושג ברור כמה הון נדרש להקצות בגין נדבך 2. כרגע מקצים בבנקים הון עבור סיכון תפעולי לפי גישת האינדיקטור הבסיסי, כלומר לפי מקדם של 15% מההכנסות. במזרחי טפחות זה יוצא 634 מיליון שקל, במערכת הבנקאית כולה מדובר בכ-6 מיליארד שקל.

בשנת 2012 יעברו הבנקים לגישה הסטנדרטית לפיה הקצאות הון לסיכון תפעולי תהיה לפי קווי עסקים. ההכנסות מבנקאות קמעונאית יוכפלו במקדם של 12%, מבנקאות עסקית במקדם של 15% ואילו ההכנסות ממימון רכישות ומיזוגים, פעילות חדרי עסקאות ותיק הנוסטרו יוכפלו במקדם של 18%.

"הסיכון התפעולי הוא הסיכון הכי משמעותי", מסביר ליבוביץ. "על סיכוני שוק אחראית יחידה ספציפית, כך גם על סיכוני אשראי, הסיכון התפעולי שייך לכולם. 4,000 איש אחראים על ניהול הסיכון, משריפה ועד טעות של דילר בעסקת מט"ח. אבל אם יושב עובד בסניף ולא מדווח על אירוע תפעולי, אחר כך האירוע יקרה במקום אחר".

"במשבר גילינו סוג אחר של סיכון נזילות"

לכן משקיעים במזרחי טפחות תשומת לב רבה לניהול הסיכונים מהקטגוריה הזאת. לפני כשנה הושקה מערכת דיווח פנימית בשם "פסתל" (פורטל סיכונים תפעוליים). המערכת נועדה לנטר ולנהל את הסיכון התפעולי של הבנק, ומשמשת היום כמאגר מידע ניהולי וככלי עיקרי לניתוח ולדיווח לגבי רמת הסיכון התפעולי ביחידות הבנק. בעתיד תורחב המערכת גם לצרכי ציות ואבטחת מידע.

את מערכת הדיווח מזינים 165 נאמני בקרה פנימית שתפקידם לאתר ולדווח על כל אירוע של סיכון תפעולי בבנק. הדיווחים מגיעים לאגף בקרת סיכונים, המערכת אוגרת את הממצאים לגבי הליקויים שנמצאו ולאחר מכן מוגדרות פעולות לביצוע. בנוסף, המערכת מפיקה על בסיס קבוע דו"חות אירוע למנהלים בבנק, להנהלה ולדירקטוריון.

- איך זה עובד בשטח?

"למערכת מדווח כל אירוע תפעולי בבנק, מרמת נזק מסוימת, כאשר יש מדרג נזק שממנו נגזר הדיווח ברמת ההנהלה. לפעמים הוא מגיע לראש חטיבה ולעיתים אפילו למנכ"ל. המטרה היא מניעה ולשם כך צריך לתקן באגים שקורים, ולכן כל כך חשובה תרבות הדיווח. אנחנו לא מענישים אף אחד שמדווח על תקלה אלא קולטים דיווחים לגבי כל אירוע, כולל אירועי 'כמעט נפגע'. מבחינתי יכול לקרות שאירוע יסתיים ברווח לבנק אבל הוא עדיין אירוע בעייתי שצריך להפיק ממנו לקח. לאחר עיבוד וניתוח אנחנו מפיצים את תוצאות האירוע והלקחים ממנו לכל הבנק".

- סיכון נוסף שהתגלה כממשי במשבר היה סיכון הנזילות.

"סיכון הנזילות קיים שנים אבל במשבר הוא קיבל צבע חדש. אם עד עכשיו חשבנו במונחים של Run On The Bank, במשבר גילינו סוג אחר, פתאום אין שווקים. אי אפשר למכור, המקורות התייבשו".

- מה עושים מול סיכון כזה?

"אין הקצאת בגין סיכון נזילות. צריך לפעול בצורה מושכלת, למשל לא להיות תלויים בגורם אחד לנזילות. בעקבות המשבר העשרנו את המדדים שמנטרים את הסיכון וקבענו ממנגנוני פיקוח שבוחנים זאת ברמה היומית, כדי לדעת בהקדם האפשרי אם יש בעיה".