"קבלת החלטות בפאניקה עלולה להיות הרסנית בטווח הארוך"

בין מנהלי ההשקעות בתל אביב יש מחלוקת לגבי השאלה האם המצב בשוקי העולם הוא הזדמנות קנייה או שגל הירידות צפוי להימשך ולכן יש לנקוט משנה זהירות. יניב רז מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות תמיר פישמן מציין כי "בנקודה זו קשה לנו לחזות לאן יוביל אותנו כדור השלג האירופי, ומתי ייעצר. כמובן שלאירועים באירופה תהיה השפעה עזה על השווקים בטווח הקצר ורגיעה או הסלמה תשפיע בצורה קיצונית לכאן או לכאן, כאשר תנודתיות גבוהה בכל מקרה תלווה אותנו.

"לדעתנו הכוחות הכלכליים מן המזרח ומאמריקה חזקים מספיק על מנת לייצב את הכלכלה העולמית ולהחזיר את מגמת העליות המאפיינת יציאה ממשבר חריף. משברים כאלה יוצרים פאניקה בשווקים, והפאניקה מייצרת ירידות רוחביות של כלל השוק מבלי משים איזה חברה נפגעה יותר, איזה פחות ואיזה עשויה אף ליהנות מן המצב".

המפולת ב- 2008, אומר רז, "לימדה את כולנו כי בתקופה כזו נוצרות הזדמנויות השקעה אטרקטיביות בשווקים שיש לפעול לנצלן. העליות בשווקים ב- 2009 הוכיחו כי קבלת החלטות קיצוניות (הנובעות מפאניקה) בעת משבר וכתוצאה מהמשבר (שינוי מדיניות, יציאה מן השוק וכו') עלולות להיות הרסניות למשקיע בטווח הארוך."

אריה טל: לגדר את תיק ההשקעות מפני עלייה ברמת התנודתיות

אריה טל, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות ספרינט, אומר כי המשבר הנוכחי עשוי לקבל מספר תפניות שונות בהמשך הדרך, ואל לנו לחטוא בחטא האדישות לנוכח מסרי ההרגעה או חוסר הוודאות לגבי ההמשך ולשבת על הגדר. להערכתנו, ישנם שני תרחישים עיקריים.

1. בתרחיש הראשון, חדלות פירעון אינה באה בחשבון. מדינות גוש היורו יחד עם עזרתן של קרן המטבע ומדינות מפתח נוספות יספקו ערבויות ויעבירו כספים לצורך כיסוי חובות וזאת כמובן תמורת התחייבויות מצד ממ"פ לניהול מדיניות אחראית וביצוע רפורמות מבניות כפי שעשו מול יוון. האפקט הפסיכולוגי של תרחיש זה הינו חיובי לשווקים ויגרום להחזרת הביטחון למשקיעים. אולם ההשלכות לטווח הבינוני והארוך של הדפסות הכסף, הוצאות מימון גבוהות והעלאות נטל המס על אזרחים ועסקים הינן ככל הנראה יהיו פחות טובות ויתבטאו בירידה בצריכה ובהשקעות ובצמיחה איטית לאורך שנים. בתרחיש זה, הוזלת המחירים של המוצרים האירופים במונחים של מטבעות אחרים כתוצאה מפיחות של האירו עשויה להוציא את אירופה מהמיתון בו היא שרויה.

2. בתרחיש השני, מדינות המפתח (לדוגמא גרמניה) מחליטות להפסיק לסייע ולפחות מדינה אחת (לדוגמה פורטוגל) מודיעה על חדלות פרעון. האפקט הפסיכולוגי של תרחיש זה עשוי להתבטא בירידה חדה בביטחון המשקיעים והציבור בכלל וכתוצאה מכך סחרור בשווקים בדומה למה שקרה במהלך ספטמבר 2008. גם ע"פ תרחיש זה, שער האירו עלול להתדרדר לתהומות חדשים, תשואות האג"ח הממשלתיות יזנקו יחד עם עלויות הביטוח מפני חדלות פירעון (Credit Default Swaps) ושוקי המניות יסבלו ממאניה דיפרסיה. לגבי הכלכלה הריאלית, ההשפעה עשויה להיות מתונה יותר על הגוש ועל העולם כולו לעומת התרחיש הראשון, כאשר חדלת הפירעון והחשופות לה יישאו את עיקר הנטל - כך שהאזרח הגרמני או הצרפתי לא יאולצו לשלם בטווח הארוך מכיסם עבור חוסר אחריותן של מדינות אלה.

בשני תרחישים אלה, מעריך טל, המדיניות המוניטארית המרחיבה בגוש האירו צפויה להמשך. וכן, לאור אי הוודאות לגבי ההשלכות העתידיות, גם מדינות מפתח מחוץ לגוש עשויות להשהות את תוכניות היציאה ממדיניות מרחיבה או לפחות להאט את קצבה. בנק ישראל עשוי שלא להעלות את הריבית לחודש יוני בניגוד לתחזיות המוקדמות. במידה והבנק בכל זאת יחליט להעלות את הריבית אזי קצב ההעלאות העתידי עשוי להתמתן - כל זאת בהתאם להתפתחויות בגוש היורו והכלכלה הגלובאלית בכלל.

התפתחות צפויה זו תומכת בהשקעה באפיק השקלי ומפחיתה את הסיכון בהשקעה במח"מ ארוך. לגבי ההתפתחויות בשוק המט"ח, מגמות שנאת הסיכון עשויות להגדיל את האטרקטיביות של הדולר במהלך השנה. תחזית דולר ל- 2010 נותרת על 3.85 שקל. השקעה בנכסים הנקובים באירו עשויה לגרום להפסדי הון למשקיעים עקב החשיפה המטבעית. תחזית אירו 2010 נותרת על 4.80 שקל.

לגבי שוק המניות, באלומות ספרינט ממליצים שלא להיחשף למניות אשר עיקר הכנסותיהן בגוש האירו. בנוסף, מומלץ לגדר את תיק ההשקעות מפני עלייה ברמת התנודתיות ע"י קניית מדד ה-VIX או קניית סטיות תקן. גידור נוסף ניתן לבצע ע"י רכישת תעודות שורט הנקובות בדולר על מדדי המניות האירופים, עדיפות לשורט על מדד ה-DAX או יורוסטוקס 50.

רפי גוזלן: צפויה ירידת תשואות לאורך העקום עם עלייה קלה נוספת בתלילות

רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, מציין כי התפתחויות האחרונות בעולם מהווים גורם ממתן לקצב העלאת הריבית בארץ והן מהוות הסבר משכנע להדרגתיות הנחוצה באופן התאמת הריבית לרמתה הנורמאלית. כל זאת, כאשר אירועים כגון אלו של הימים האחרונים מלווים בדרך כלל בירידה במחירי הסחורות ולכן בשילוב עם פער התוצר ממתנים את סביבת האינפלציה. לכן, כל עוד נמשכת המגמה השלילית בשווקים בנק ישראל יימצא בעמדת המתנה.

"רמת התשואות בשוק הישראלי מגלמת מרווח גבוה למדיי ובהתחשב במצב הפיסקאלי המשופר בישראל ועל רקע דחייה צפויה בהעלאת הריבית צפויה ירידת תשואות לאורך העקום עם עלייה קלה נוספת בתלילות. התנהגות השוק הקונצרני בארה"ב והעלייה בסטיות התקן משקפות ציפיה לעלייה במרווחים הקונצרניים המקומיים תוך ביצוע עודף של איגרות החוב בדירוג גבוה".