ישראל מקוב: "ישראל היא כמו עמק הסיליקון של הביומד"

מקוב מתרגש לקראת כנס ILSI ביומד ישראל, בשל המשתתפים הרבים וההזדמנויות שהוא יוצר לתעשייה המקומית, אותה הוא מכנה עדיין "פעילות" ■ מה צריך כדי שתהיה כאן תעשיית ביומד אמיתית? יותר שיתוף של ידע וקונסולידציות, יותר מעורבות של פרייבט אקוויטי ופחות שאיפה לאקזיטים

כשאתם קוראים על אקזיט של סטארט-אפ ישראלי בתחום הביומד ומתלהבים ממנו, יש גם מישהו שלא בהכרח שותף להתלהבות. זהו ישראל מקוב, יו"ר גיוון אימג'ינג ולשעבר מנכ"ל טבע. מקוב היה מעדיף לראות בישראל תעשיית ביומד עצמאית. "אני תמיד מתאכזב לשמוע על אקזיט כשאני חושב שהיה אפשר לעשות את זה אחרת", הוא אומר בראיון ל"גלובס". "הכוונה היא למקרים בהם יש מוצר שיש לו סיכוי להגיע לשוק, ואפשר לבנות סביבו פעילות עצמאית עם משקל בשוק העולמי. זה לא משהו בומבסטי, וגיוון היא דוגמה לחברה שעשתה זאת".

מקוב עסוק בימים אלה, לצד רותי אלון, שותפה בכירה בקרן ההון סיכון פיטנגו, בארגון כנס ILSI ביומד ישראל 2010 שייערך ביוני. מארגני הכנס מצפים ל-7,000 משתתפים, מתוכם 1,000 שיגיעו מחו"ל - בהם מדענים, בכירים, יזמים ומשקיעים. "אם לפני כמה שנים היה קושי להביא מרצים ומשתתפים, היום זה לא המצב. יש היענות גדולה, ומגיעים גם מנכ"לים של חברות רציניות", אומר מקוב. "העניין נובע מפעילות ענף הביומד בישראל. היום, חברות בארץ ובחו"ל רואות בכנס מקום מפגש בין תעשיית הפארמה, המכשור הרפואי וההון".

מקוב מציין שמכנסים קודמים נוצרו "קשרים והזדמנויות יוצאות מהכלל לחברות הישראליות". לדבריו, "ישנה הכרה עולמית בכך שבישראל יש מקור גדול של יזמות ויצירתיות, ובדומה לתזרים מזומנים - כאן יש תזרים של המצאות. זו יזמות באינטנסיביות שאין לה אח ורע בעולם".

מקוב מקפיד לומר "פעילות ביומד" בהתייחסו לביומד הישראלי, ולאו דווקא "תעשיית ביומד". לדבריו, יש צורך בבניית תעשייה מעבר לרמה של סטארט-אפים. מה צריך לקרות כדי לסייע בבנייתה? הוא מונה שלושה גורמים: מימון לטווח נכון, ניהול וסינרגיות של הידע.

"יש צורך באופן רחב יותר של השקעה, עד למימוש ההמצאה", אומר מקוב. "זה קושי שמתלבטים איתו לא רק בארץ. יש פער בין אופק ההשקעה של קרנות הון סיכון לבין הגעת ההמצאה לפרקה. הזמן גם לא נהיה קצר יותר, משום שרגולציה וחוקים חדשים מאריכים את זמן ההגעה של מוצר לשוק. יש חשיבות לכך שהממשלה תעודד הקמת קרנות פרייבט אקוויטי ייעודיות, שייכנסו להשקעה ויחליפו את קרנות ההון סיכון שחשובות כמשקיעות בתחילת חיי החברה. הקרנות בנויות כך שאחרי מספר שנים של השקעה הן רוצות לצאת - לא תמיד יש אקזיט נכון אך הן צריכות לממש. פרייבט אקוויטי יוכל להחליף אותן".

בהקשר זה, מקוב מציין את קרנות הביוטק שהממשלה הקימה, ומציין שמדובר בצעד חיובי, אולם יש צורך בהיקפים גדולים יותר ובהרחבתן גם לתחום המכשור הרפואי.

בכל הקשור לניהול, מקוב מזהה בעייתיות מסוימת. "רוב הפעילות בביומד היא בסטארט-אפים, ואלה מנוהלים על-ידי היזמים שהיתרון הגדול שלהם הוא ביזמות ויצירתיות, והם טובים מאוד בתחילת העסק", הוא אומר. "יזמים יכולים להביא את החברה עד לגבול מסוים, והוא יכול להיות רחוק אם יהיו מועצות מנהלים חזקות, שיעזרו לכוון את החברה ויכניסו גם שיקולי שוק ולא רק טכנולוגיה. יש מקרים בהם יש מועצות מנהלים לא חזקות ואפילו מושפעות. ובפרט, יושבים בהן נציגי הקרנות, שאין להם בדיוק ניסיון תעשייתי ויש להם אינטרס לאקזיט מהיר. לכן חסרה נוכחות דומיננטית של אנשים מהתעשייה".

* אתה נמצא בדירקטוריונים של סטארט-אפים?

"לא, כי אני כמעט לא יושב בדירקטוריונים, למעט גיוון, נטפים ו-Eltav Wireless Monitoring. אבל אני נפגש עם הרבה חברות ומשקיעים שמגיעים אליי להתייעצות, ועושה ככל יכולתי לעזור".

להתחבר, לשתף, להרוויח

הגורם השלישי שנדרש לתפיסת מקוב לעידוד תעשיית ביומד, הוא כאמור סינרגיות של הידע. במילים אחרות - שיתוף הידע, ולא הסתרתו. "אנחנו יושבים במדינה קטנה עם אנשים יצירתיים ויזמים, ויש פה המון אינטראקציה, כי כל אחד בענף - בין אם מהאקדמיה או מהחברות - מכיר את השני בשמו הפרטי. ישראל היא כמו עמק הסיליקון של הביומד", אומר מקוב. "רמת אינטראקציה גבוהה היא הבסיס ליצירתיות. הבעיה היא שיש עניין של IP (קניין רוחני), ולכן מסתירים את הידע. רעיונות טובים נוצרים לא רק מהידע, אלא גם מהאינטראקציה שמפרה, ואפשר להגביר אותה".

קונסולידציה היא אחת הדרכים לשלב את הידע של החברות, אולם מקוב מודה שזה לא פשוט בגלל "הגורם האנושי - משקיעים שונים, או אגו של יזמים". מצד שני, הוא מוצא בכך היגיון רב. "עשיתי מודל תיאורטי שמחבר שבעה סטארט-אפים ישראליים שעוסקים בתחום השבץ המוחי, וזה די מדהים", הוא אומר. "יש חברות שמייצרות תרופות, מכשור רפואי, דיאגנוסטיקה ושיקום. אם היינו מאחדים אותן, הייתה נוצרת החברה המובילה בעולם בתחום". המלצתו היא שהממשלה תיתן למשקיעים ולקרנות תמריצים ליצירת קונסולידציה. "זה תנאי הכרחי לשמור על מובילות לטווח הארוך", אומר מקוב. "נוכל להפוך למדינה שמובילה את תחום הביומד בעולם, לא רק בהמצאות אלא גם בתעשייה".

* עד כמה הממשלה צריכה להיות מעורבת בסיוע לביומד?

"לממשלה יש תפקיד, אבל אני מתנגד להסתמך עליה. לא כל דבר הממשלה צריכה לעשות ולממן. תפקיד הממשלה הוא ביוזמה ובתמיכה ביצירת תהליכים, וברגע שהתהליך מתקדם לא צריכה להיות לה מעורבות. דוגמה טובה היא קרן יוזמה שפיתחה את ההון סיכון. ייתכן שזה יקרה גם עם קרנות הביוטק, אבל צריך יותר, זה לא מספיק. לממשלה זו השקעה הכי טובה, כי היא תקבל את הכסף בחזרה בסופו של דבר".

חכו עם הבורסה

מקוב מציין לטובה את המדען הראשי במשרד התמ"ת. "המדען הראשי עושה הרבה מאוד במסגרת המגבלות. זה אולי הגוף היותר יעיל בתוך הממשלה".

* לצד הקרנות, יש גם חברות השקעה שלא מחויבות לאקזיט מהיר. זה מודל עדיף?

"אם היו יותר חברות השקעה, זה היה מצוין, כי הן מתאימות יותר מפרייבט אקוויטי שגם להן יש אופק מוגבל. אבל אין מודל אחד, וצריך שיהיה תמהיל נכון של קרנות הון סיכון, פרייבט אקוויטי וחברות השקעה".

* לחברות ביומד ישראליות יש אפשרות גם לגייס הון בבורסה, שפתחה את שעריה לחברות בשלבים מוקדמים.

"באופן אישי אני לא כל כך בטוח שזה היה נכון. הפנייה לשוק של אותן חברות נבעה ממצוקה מימונית, ואני נגד הפיכה מוקדמת מדי לחברה ציבורית. חברות שיצאו מוקדם מדי לשוק גם מבזבזות הרבה אנרגיה על עיסוק בדברים אחרים כמו שוק ההון, והמיקוד שלהן נפגע. אני מבין את זה כשאין כסף והבורסה היא המקום היחיד, אבל תמיד עדיף מקור אחר".

* אמרת שחברות באות להתייעץ איתך. נתקלת בפיתוח טכנולוגי שממש הלהיב אותך לאחרונה?

"יש הרבה טכנולוגיות מדהימות, אבל אני לא רוצה לעשות פרסומת. ובכל מקרה, חשוב לזכור שלא כל טכנולוגיה מדהימה היא טכנולוגיה שמישהו ישלם עבורה ויהיה לה שוק. לכן, חשוב שיהיו בביומד אנשים מהתעשייה שיודעים לשאול שאלות אסטרטגיות, ולא רק את ההתלהבות של האנשים הטכנולוגיים".

* למה צריכות לשאוף חברות הביומד המקומיות?

"הדוגמה הכי טובה במכשור הרפואי היא גיוון אימג'ינג. היא הביאה משהו חדש לעולם הרפואה, ועשתה את כל הדרך לבד. זה קשה, כי זה שוק מסורתי וקשה לשכנע את הרופאים והמבטחים לאמץ שיטות חדשות. אבל גיוון עשתה את זה צעד אחרי צעד, והיום היא מובילת שוק. טבע היא הדוגמה בתחום הפרמצבטי, להראות לאן אפשר להגיע. זו ספינת הדגל. שתי החברות האלה הפכו למובילות בכל תחום בו הן פעילות בזירה הגלובלית".

הביקוש לעובדי ביומד עלה בעשרות אחוזים

היפוך מגמה בשוק התעסוקה של הביומד: לאחר קיפאון בגיוסי כוח אדם ב-2009, ברבעון הראשון של 2010 חל גידול בביקוש לעובדים וניכר מחסור בעובדים מכל התחומים. כך עולה מסקר של חברת ההשמה נישה-ביוטק, לקראת שבוע "ILSI-ביומד ישראל 2010". נתוני הסקר מצביעים על גידול של 30% בביקוש לבכירים ולחוקרים וכימאים, וגידול של למעלה מ-80% לאנשי שיווק.

במקצועות הפיתוח ההנדסיים נרשם הגידול המשמעותי ביותר בביקושים - מעל 200%. "הנתונים בהחלט מעודדים, אבל לא לטעות: העליות עדיין רחוקות מהשיא של 2008", אומרת ליזי שוב לונדון, שותפה ומנהלת בנישה-ביוטק.

לעומת הגידול בביקוש, רמות השכר שומרות על יציבות. בתחום המכשור הרפואי לא נדרש ניסיון, ומהנדס ביו-רפואי יכול להשתלב בעבודה בשכר חודשי של 10-16 אלף שקל. מהנדסי מכונות בעלי שלוש שנות ניסיון מגיעים לשכר של 22 אלף שקל, וסמנכ"לים בכירים בתחום הקליניקה ל-40 אלף שקל.

בתחום הביוטכנולוגיה, בעלי תואר אקדמי ללא ניסיון יוכלו להשתלב רק בתפקידי תעמולה ומכירות, בשכר ממוצע של 6,000 שקל, כולל רכב וטלפון נייד. לעומת זאת, קיים מחסור בביו-כימאים מנוסים ואנשי אבטחת איכות, רגולציה וקליניקה. השכר של מנהלי האיכות, הרגולציה או הקליניקה מגיע ל-40-50 אלף שקל.