לנושאים רבים מתייחס עו"ד מיבי מוזר בראיון איתו במוסף "פירמה" של "גלובס" (17.5.10). הוא מספר על חייו ועל מצבי-הרוח של אורי בלאו, העיתונאי שברח ללונדון לאחר שקיבל מענת קם את המסמכים הביטחוניים המסווגים; הוא מדבר על ענת קם בנימה מסוימת של זלזול ("הגברת הזאת"); הוא מתבשם באמירות על עקרונות עיתונאיים ומשפטיים - אבל העילה לראיון היא פרשת מסמכי אורי בלאו, ולמרבה הצער על העיקר מוזר לא מדבר.
"הארץ" פגע וברח
והעיקר הוא לא מה ש"הארץ" כבר פרסם על בסיס מסמכי קם. ראשית, כיוון שהפרסום היה באישור הצנזורה, ושנית משום שחובתו וייעודו של עיתון הוא לפרסם חומרים המגיעים אליו, ואין זה מתפקידו לבדוק בציציותיהם.
לכן העניין העיקרי בפרשת בלאו הוא לא הפרסום שהיה, אלא הימלטותו של העיתונאי מפני החוק ובידיו המסמכים המסווגים. והעיקר של העיקר הוא הסיוע שנתן העיתון לכתב לצורך בריחתו מהחוק.
האומץ והאינטגריטי של עיתונאי ושל עיתון אינו נבחן בפרסום מסמכים מסווגים, אלא במוכנותו לשאת בתוצאות הפרסום. במבחן הזה התנהגות "הארץ" משולה למקרה של "פגע וברח".
התמיכה של עיתון "הארץ" בבריחת בלאו מהחוק התבטאה לא רק בסימפתיה, אלא גם בכסף הדרוש למימון שהייתו של בלאו בלונדון. האם בכך עברו בלאו ו"הארץ" על החוק? זה העניין שעליו הייתי רוצה לשמוע את דעתו של מוזר. במיוחד מאחר שהוא הודה, על-פי הכתוב, שהוא ייעץ ל"הארץ" שבלאו לא יחזור לארץ, כלומר, שיימלט מפני החוק. איפה זה מעמיד אותו כעורך דין (וכאזרח) המצווה לשרת את החוק? רק אחרי שיתקבלו תשובות לשאלות אלה, יהיה אפשר לקבל ממוזר תובנות על ענייני עיתונות, חוק ואתיקה.
מיהו העיתונאי עם החשבון?
כשנשאל מוזר אם היתה ביקורת עיתונאית על בריחתו של בלאו, הוא השיב כך: "בלי להזכיר שמות, לפחות עיתונאי אחד חושב שזו ההזדמנות של חייו לבוא חשבון עם עיתון 'הארץ', והוא מנסה כל הזמן להניע את השלטונות לפעול נגד העיתון".
מי העיתונאי הזה? ככל הנראה זה אני, עבדכם הנאמן תמיד. איך אני יודע? משום שלמיטב ידיעתי ובדיקתי, אף עיתונאי אחר לא העז להעלות את המחשבה שהפרקליטות והמשטרה צריכים לחקור את התנהלות "הארץ". מדוע מוזר לא ציין את שמי המפורש? כיוון שמהיכרות רבת שנים הוא יודע שאילו עשה זאת, היה עליו להוכיח בבית המשפט את דבריו, ושהוא לא יוכל לעמוד במשימה הזאת. אז הוא העדיף לא לנקוב בשמי.
את מרב שנותיי במקצוע, כ-20 שנה, עשיתי בעיתון "הארץ" - מכתב שטח עד לתפקיד העורך האחראי של העיתון, בתקופה שהעורך הראשי והבעלים היה גרשום שוקן המנוח. החשבון היחיד שיש לי הוא שעיתון, כל עיתון, לא צריך לעמוד מעל החוק.
מי שקורא את הטור שלי ושומע אותי בטלוויזיה וברדיו, יודע שאני מתקומם כבר שנים נגד העובדה שהפרקליטות אינה אוכפת נגד העיתונים את חוקי הסוב-יודיצה, ההגנה על הפרטיות, כבוד החולה והפצוע ואת החוק הפלילי על איסור לשון הרע. "ידיעות אחרונות", "מעריב", ערוץ 2, ערוץ 10 - אין אמצעי תקשורת שיצא נקי מתחת לידיי בעניין הזה.
אבל מה? כבר התרגלנו לקבל מחשודים ומבוקרים טענות על תפירת תיק, קונספירציה, סגירת חשבון. עצוב לראות את "הארץ" מצטרף למקהלה הזאת, במקום לעסוק בביקורת עליו באופן ענייני.
ולכן אני קורא שוב לשלטונות: אתם חייבים לנהל חקירה על התנהלות "הארץ" ובלאו בעניין ההימלטות מהחוק. אתם חייבים זאת לחוק, אתם חייבים זאת לעקרון השוויון בפני החוק, אתם חייבים זאת למען קיומה של עיתונות שאינה מטיפה למען דבר אחד ונוהגת אחרת.
matigolan@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
