בחברת BSP רוצים לחדור לשוק האמריקני. לצורך זה, נערכת החברה לגיוס נוסף, והיזם ומנכ"ל החברה עד לאחרונה, ד"ר אמיר בקר, עובר לנהל את הפעילות בארה"ב. במקומו מונה לתפקיד ד"ר ניסים גרייזס.
BSP, שנסחרת בבורסה המקומית בשווי של 30 מיליון שקל, מפתחת מכשור לאבחון לא פולשני של מחלות לב. בקר, ד"ר לפיזיקה בהשכלתו, הקים את החברה ב-2000 יחד עם פרופ' שמעון עבוד, שמשמש כמדען הראשי שלה.
"מחלות לב הן המחלות הקטלניות ביותר לצד הסרטן. הבעיה היא שמאוד קשה לאבחן אותן בצורה מדויקת ובעלות סבירה", אומר בקר בראיון ל"גלובס".
לדבריו, מכשיר האק"ג, שמקליט את הפעילות החשמלית של שריר הלב במנוחה או במאמץ, "לא רחוק בהרבה מהטלת מטבע". מכאן, שחלק מהחולים לא מאובחנים, ומנגד, אצל נבדקים בריאים, לא נשללת המחלה והם נאלצים לעבור בדיקות נוספות שהן רדיואקטיביות, או פולשניות, ועולות הרבה יותר כסף.
"ויש עוד עובדה: רופא שיסתמך רק על אק"ג אצל אדם בזמן התקף לב פעיל, יזהה את ההתקף רק ב-50% מהמקרים", אומר בקר.
BSP פיתחה את ה-HyperQ, מערכת שאושרה על-ידי ה-FDA האמריקני וה-CE באירופה. המערכת מבוססת על ניתוח ממוחשב של אותות האק"ג ברמת רגישות גבוהה יותר, ובעזרת אלגוריתם ייחודי לחברה. "הרופא רואה את אותן אלקטרודות, אותה מכונה ואותו פרוטוקול בדיקה, ומקבל בנוסף לקריאה של האק"ג הרגיל, גם קריאה של ההייפר-קיו, שבודקת אלמנטים אחרים מאק"ג רגיל, ויש לה רמת דיוק של 80% ולפעמים יותר", טוען בקר. נציין שלבדיקה קרדיולוגית יש רמת דיוק גבוהה יותר, של מעל 85%.
המכשיר הישן מעלה אבק
אל הראיון עם בקר, מצטרף גם אורי בן יהודה, פרופ' לקרדיולוגיה, שמנהל את היחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים בסן דייגו. בן-יהודה הכניס את המערכת של BSP לשימוש בבית החולים ועובד עם החברה בפרויקטים מדעיים נוספים.
"התקנו את המערכת לפני שנה, ובהתחלה הייתה גישה חשדנית", מספר בן-יהודה. עכשיו, לדבריו, המכשיר הישן "מעלה אבק". בשלב זה, ליתר ביטחון, נבדק, שההייפר-קיו שללה את האפשרות של מחלת לב עבורו, יעבור בדיקה נוספת.
למרות שהמערכת אינה חדשה לגמרי ולא דורשת מהרופא להכניס מכשור חדש לקליניקה, עדיין יש אתגר של "חינוך" הרופאים. "הרופאים רגילים למה שהם חונכו בבית הספר לרפואה", אומר בקר. "המשוכה אולי לא גדולה, אבל היא קיימת".
לאחרונה הגישה BSP תשקיף מדף, לקראת גיוס נוסף בתל אביב, לפי תוכניותיה, כ-3-3.5 מיליון דולר. עוד קודם, החברה השלימה בפברואר גיוס פרטי של 6.4 מיליון שקל, אחרי שבסוף 2009 היו בקופתה 4.1 מיליון שקל. ב-2009, BSP לא רשמה הכנסות והפסידה 6.9 מיליון שקל.
לפני חצי שנה חתמה BSP על הסכם בהיקף של מיליוני דולרים עם חברת Schiller השוויצרית, במסגרתו האחרונה משלבת את הטכנולוגיה של BSP במכשיר האק"ג שלה. ההסכם אינו בלעדי, והוא מכוון בעיקר לאירופה, משום ששילר לא נחשבת לחזקה במיוחד בשוק האמריקני.
ההסכם במזרח לא התרומם
המודל של הסכם רישוי הוא אסטרטגיה שיווקית אחת. אסטרטגיה אחרת היא לפעול לבד. BSP חתמה בשנה שעברה מזכר הבנות עם MedCare, חברה מהונג קונג לשיווק המכשיר באסיה. ההסכם הוערך ב-23.5 מיליון דולר על-פני ארבע שנים, אולם הוא לא התרומם, כי מדקר הייתה אמורה לגייס כסף למימון פעולות השיווק, וזה משתהה. בינתיים, BSP נערכת גם לאפשרות שההסכם לא ייצא לפועל, ובקר מציין שהיא מחפשת מפיצים עצמאיים באסיה.
ובכל-זאת, השוק הגדול הוא האמריקני, ו-BSP מעוניינת להתרחב בו, ולקבל הכרה ביטוחית עבור המכשיר שלה. בקר ינסה כעת להרחיב את הפעילות, כשמטרה אחת היא השגת הסכם רישוי לא בלעדי, עם חברה כמו GE Healthcare למשל.
אפשרות נוספת היא ב-"Pay Per Procedure", תשלום עבור כל פרוצדורה בה משתמשים במכשיר, אולם זה מודל שירותים מורכב יותר.
* כיצד משפיעה עליכם רפורמת הבריאות של ארה"ב?
בקר צוחק: "אם לפני שנה הייתי שם פתק בכותל, זה בדיוק מה שהייתי מבקש. הממשל פועל להפחתת בדיקות יקרות ומיותרות, וזה לא יכול לבוא בחלל ריק. אנחנו מציעים פתרון שלהערכתנו מעלה את רמת הרפואה ומוריד את העלות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
