מלים וטילים

בכל פעם שתהיה תזוזה לכיוון הסכם, יקום גורם קיצוני כלשהו - ישראלי או פלשתיני - כדי לטרפד

"אני מציע לכולם להימנע מהתבטאויות מתלהמות ופרובוקטיביות. הדיבורים הללו פוגעים באינטרסים של ישראל מול ארה"ב ומול העולם בכלל. ההתבטאויות הללו עלולות להציג את ישראל כסרבנית שלום ובכך לשחוק את מעמדה הבינלאומי".

אלה דברים שאמר אהוד ברק לאחרונה (13.5.10), לאחר ששלושה שרים, ליברמן, אהרונוביץ וישי, הנפיקו הצהרות בעניני בניה בירושלים והגדה כיד הימניות הטובה עליהם. עד כמה מתרשמים השרים משר הביטחון שלהם יכולה להוכיח העובדה ש"הצעתו" מופרת על ימין ועל ימין.

ההפרה האחרונה ארעה אתמול (ב'), הפעם מפי שר השיכון. משרד השיכון, אמר אריאל אטיאס, "עושה הכל כדי להיות מוכנים עם תכניות למכרזים ליום בו מסתיימת ההקפאה".

הדברים נאמרו בטקס שהפך להיות אחת הבמות היותו פופולאריות להצהרות מן הסוג הזה, טכס הכנסת ספר תורה בישוב במעלה חברון. תשאלו מה הקשר בין ארוע כזה לבין בניה ביהודה ושומרון? - והתשובה היא שהכל פוליטיקה. אלה המדברים בשם הדת הפכו אותה לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה, ומבחינתם בצדק, שהרי בזכות הקשר הזה הם נמצאים בחיים הציבוריים.

האם הצהרה מן הסוג של אטיאס נכנסת להגדרה של "התבטאויות מתלהמות ופרובוקטיביות", עליהן דיבר ברק? להלכה זה לא בהכרח כך. כי אטיאס, אדם זהיר שכמותו, דיבר על תוכניות בניה לאחר סיום הקפאת הבניה בשטחים. כלומר, בעצם אין בהכרזה זו משום הפרת החלטות הממשלה וההבטחות שניתנו לארה"ב. לפניו היו עוד שרים שהתנבאו ברוח זו. עושה רושם שקשה להם להצדיק את החלטת ממשלתם להקפיא, אז הם מבקשים לכפר על כך באמצעות ריבוי הצהרות על חידוש הבניה מיד עם סיום ההקפאה.

אלא מה? - למרות שאין בהצהרות אלה כדי לסתור החלטות והבטחות, ברור שהן פרובוקטיביות, ואין ספק שהן מתלהמות. אחרת- בשביל מההן נאמרות? הרי יש החלטה של הממשלה שמדברת על הקפאה, וברור ממנה שבסוף התקופה אפשר יהיה לחדש את הבניה. זה גם נאמר במפורש על ידי ראש הממשלה.

אז למה לחזור על כך? עלול להיווצר הרושם שהשרים המצהירים לא כל כך מאמינים שאכן כך יהיה, כלומר שהבניה אכן תחודש לאחר ההקפאה. אם כי זו בוודאי אינה הסיבה להצהרות, כי יותר משהשרים באמת חרדים לגורל הבניה ביהודה ושומרון, הם חרדים לבנית מעמדם בשטח הפוליטי הימני.

השורה התחתונה היא ש"הצעות" ברק אינן מקובלות על כמה משותפיו בממשלה. אם בכלל, הרי הצעות כאלה משיגות את ההיפך, הן "מאלצות" את הצד השני "להבהיר" שהם רואים את הדברים אחרת. השורה התחתונה היא שבכל פעם שתהיה תזוזה לכוון של הסכם, יקום גורם קיצוני כלשהו כדי להרוס ולטרפד.

הגורמים הפלשתינים הקיצוניים עושים זאת באמצעות מטענים וטילים, הקיצוניים שלנו עושים את זה באמצעות הצהרות מתלהמות ופרובוקטיביות. בסופו של יום אין הבדל גדול, ואולי בכלל.