לא ממולצות: אג"ח של מדינות זרות

מדינות לוות בדרך כלל כספים במטבעות המקומיים שלהן, ובתמורה לכך מנפיקות איגרות חוב, דוגמת השחרים הישראלים שנקובים בשקלים, או אג"ח ממשלת טורקיה שנקובות בלירה טורקית. אותו הדבר קורה כמובן גם בארה"ב שמנפיקה בדולרים, ובמדינות גוש האירו המנפיקות במטבע של האיחוד. לעיתים, כדי לגוון את ההתחייבויות, יכולות מדינות גם להנפיק התחייבויות אג"ח במטבע זר.

אג"ח אלו, המונפקות כאמור על ידי מדינות שונות בהתאם לצרכי גיוס ההון שלהן, מקבלות דירוג, שמשקף את חוסנה הפיננסי של המדינה המנפיקה. החוסן הזה מתבטא בעיקר ביחס בין החוב לתוצר וביחס בין הגרעון לתוצר. כלומר, חברות הדירוג, בהן S&P, פיץ' ומודי'ס, בוחנות את סך הסכומים שהמדינה לוותה ומגובים באג"ח שלה וכן את הגרעון השנתי שלה, וזאת ביחס לתוצר הגולמי השנתי שלה. ככל שהסכומים שלוותה והגרעון השנתי שלה נמוכים יותר ביחס לתוצר השנתי שלה, מצבה של המדינה טוב יותר והדירוג שתקבל יהיה גבוה יותר.

דירוג גבוה יותר מצביע כמובן על חוסן פיננסי גדול יותר, ולכן מדינה המדורגת גבוה משכנתה נחשבת לווה טובה יותר ותצטרך לשלם ריבית נמוכה יותר על הלוואותיה. הדירוג של כל מדינה קובע גם את דירוגן של החברות שפועלות בה, והוא יכול להיות גבוה או זהה להן, אך לעולם לא נמוך מהן.

איגרת חוב של מדינה נחשבת בדרך כלל כהשקעה איכותית ביותר, שכן הסיכון לחדלות פירעון של מדינה הוא קטן יחסית, ומדינה תעשה כל מאמץ כדי לא להגיע לכך. במקרה שהיא לא תצליח לעמוד בתשלום שהתחייבה לו אפילו פעם אחת, שוקי ההון יזכרו זאת לתקופה ארוכה והיא תתקשה להשיג הלוואות במקרה שתזדקק להן.

מצד שני, חשוב לזכור כי גם אם הסיכון לפשיטת רגל של מדינה הוא קטן ביותר, עדיין זה קורה מדי פעם, ולכן אי אפשר להתעלם מהסיכון הזה כליל. סיכון נוסף בעת השקעה באג"ח הנקובות במטבע זר, שלעיתים מתעלמים ממנו, הוא פיחות של מטבע ההשקעה. למשל, אם אג"ח לשנה משלמת ריבית שנתית מדהימה של 10%, ובתקופת ההחזקה באג"ח המטבע פוחת ב-12% מול השקל, אז שכרנו יצא בהפסדנו, שכן הריבית הגבוהה הפכה במשך השנה להפסד של כ-2%.

קיים גם סיכון של עליית תשואות בשוק. כשאנחנו קונים אג"ח לשנה במחיר של 97 סנט, כשבתום השנה נקבל עבורו 100 סנט, הרי שמדובר בתשואה שנתית של כ-3%. אבל אם למחרת הקנייה, המחיר ירד לכ-96 סנט התשואה בשוק תעלה לכ-4%. אם מדובר בנייר ל-5 שנים בתשואה שנתית של 3%, מחירו היום יהיה 86.26 סנט. אם למחרת הקנייה המחיר ירד ל-82.19 התשואה בשוק ל-5 שנים תעלה ל-4%, ועבורנו יהיה מדובר בירידת מחיר כואבת של 4.7%.

עכשיו לא כדאי

בימים כתיקונם אנו ממליצים להשקיע אחוז מסוים מהכסף, כפונקציה של רמת אהבת הסיכון של המשקיעים, במטבע חוץ, לשם פיזור סיכונים. אחת האפשרויות לעשות כן, היא דרך רכישת אג"ח ממשלתיות של מדינות זרות. בימים שאינם כתיקונם, כמו בתקופה זו, איננו ממליצים למשקיעים הפרטיים להשקיע באג"ח של מדינות זרות.

יש לכך מספר סיבות: ראשית, בשל המשבר העולמי, הבנקים המרכזיים שומרים על חזית אחידה (כמעט) של ריביות נמוכות. כתוצאה מכך, התשואות הבסיסיות המתקבלות על אג"ח זרות קצרות עד שנתיים נמוכות מ-1%. ללקוח הקטן, המשקיע סכומים נמכוים, לא יישאר כמעט כלום מהשקעה באג"ח כזאת.

שנית, באג"ח הארוכות ניתן לקבל תשואות גבוהות יותר, אך קיים חשש רציני כי התשואות הארוכות יעלו בהמשך השנה, ואז ייגרמו הפסדי הון לא קטנים למחזיקים באג"ח אלו.

שלישית, במהלך השנה האחרונה מדינות רבות הוציאו מיליארדי דולרים על חילוץ בנקים וחברות. כתוצאה מכך, המצב של חלק ממדינות אלה מחייב אותן ללוות עוד ועוד כספים ולהנפיק סכומים גדולים של אג"ח תמורתם, דבר שמעלה את התשואות שהשוק דורש, ומוריד את מחירי האג"ח שהנפיקו.

רביעית, במהלך השבועות האחרונים אנו עדים לבעיות של מספר מדינות, ובראשן יוון, להחזיר את חובותיהן. הדבר גורם לעצבנות גדולה בשוקי ההון ולתנודתיות גדולה במחירים. השוק חושש כי גם מדינות נוספות עלולות להיקלע לקשיים, ולכן דורש תשואות גבוהות יותר ממדינות אלו, ומחירי איגרות החוב שלהן יורדים בחדות.

איך משקיעים?

אם בכל זאת החלטתם לרכוש אג"ח של מדינה זרה, ניתן לבצע זאת במספר דרכים: בבנקים השונים קיימות רשימות של אג"ח זרות של מדינות במטבעות ובדירוגים שונים. ניתן לרכוש ישירות את איגרת החוב הרצויה אצל יועץ ההשקעות בבנק.

אפשרות נוספת היא לבצע השקעה כזאת דרך קרנות סל (ETF), המתמחות באג"ח ממשלתיות. בדרך הזו טמונים מספר יתרונות: הנייר נסחר בבורסה וסחירותו גבוהה, הסכום המינימלי שבו ניתן לרכוש את הנכס נמוך משמעותית מהסכום המינימלי הדרוש לרכישת אג"ח בודדת, החשיפה היא לקבוצת אג"ח ולא לאג"ח ספציפית ודמי הניהול נמוכים ביותר.

כאשר מדובר באג"ח של ארה"ב קיים מגוון רחב של קרנות סל המתרכזות בתקופות שונות לפדיון. למשל, קרן הסל בעלת הסימול SHY שמשקיעה באג"ח לתקופות של שנה עד שלוש שנים. קרן הסל IEI משקיעה באג"ח של ארה"ב לתקופות של 3-7 שנים. קיימת גם קרן סל המתמחה באג"ח של ארה"ב הצמודות למדד המחירים לצרכן (TIPS) תחת הסימול TIP .

בנוסף, ישנן מספר קרנות סל הנקובות בדולר ומתמחות באג"ח ממשלתיות של מדינות שאינן ארה"ב. נמנה כאן שלוש מתוכן.

ISHG - מתמחה בחוב ממשלתי לתקופות של שנה עד שלוש שנים ובמח"מ של 1.8 שנים. החשיפות הגדולות של הקרן הן לחוב יפני (כ-25%), לחוב גרמני (כ-10%) ולחוב איטלקי (כ-8%).

IGOV - מתמחה בחוב ממשלתי ללא הגבלת התקופות לפדיון. המח"מ של הקרן הוא כ-8.3 שנים. החשיפות הגדולות שלה הן לחוב יפני (כ-26%), לחוב איטלקי (כ-9%) ולחוב גרמני (כ-8%).

EMB - מתמחה באג"ח ממשלתיות של מדינות מתפתחות. המח"מ של הקרן עומד על כ-7 שנים. החשיפות הגדולות שלה הן לחוב ברזילאי (כ-9%), לחוב רוסי (כ-9%) ולחוב טורקי (כ-8%).

הכותב הוא מנהל יחידת הייעוץ והמחקר בבנק הבינלאומי