האם ארה"ב תידבק בתחלואי אירופה - ומי עלול להפגע מזה?

משכנתאות הסאב-פריים אמנם ירדו מהכותרות, אך הן עדיין בשטח ■ אם ספרד תצטרף למרחב אי-האמון בשוקי האג"ח, כמו יוון - ההשלכות יהיו אדירות ■ הידבקות של הבנקים האמריקנים עלולה לדחוף את העולם אל התמוססות פיננסית מערכתית נוספת

המשקיעים בעולם מתרכזים כיום בשלוש מילים שמתחילות באות C - crisis (משבר), containment (בלימה) ו-contagion (הידבקות).

אין עוד ספק שבעיית החובות של יוון הסלימה למשבר רחב יותר. רצף האירועים היה דומה לזה של משברי חוב אחרים, בייחוד משכנתאות הסאב-פריים המסוכנות בארה"ב, שבסופו של דבר הדביקו את כל המערכת הפיננסית העולמית. ההפסדים הפוטנציאליים שקשורים ליוון שוב נחתו בצורה מדאיגה על הסקטור הבנקאי.

השאלה כעת היא האם ניתן לבלום את הנזק למדינות אירו אחרות ולמרחב האירו כולו. זהו נושא חיוני: הפסדי הבנקים האירופיים על החוב הריבוני היווני יכאיבו. החשיפה לחוב הספרדי גבוהה פי כמה וכמה. אם ספרד תצטרף למרחב אי-האמון בשוקי האג"ח, כמו יוון, ההשלכות יהיו אדירות.

מי עלול להיפגע?

כאן נכנסת לפעולה המילה השלישית, הידבקות. אם הבלימה תיכשל, השאלה הבאה היא היקף ההידבקות. כמה מדינות נוספות במרחב האירו ייפגעו? האם המטבע האחיד ישרוד? עד כמה המסחר ייפגע? האם הבנקים האירופיים יישאו בחלק המכריע של ההפסדים, או שגם בנקים אמריקניים ייפגעו? האפשרות האחרונה הזו היא המדאיגה ביותר מבחינת הרגולטורים שדנים במשבר מאחורי דלתיים סגורות.

ירידה בסחר העולמי בגלל צניחת האירו תפגע בצמיחה - תרחיש מצער אך לא קטסטרופלי. אך הידבקות של בנקים אמריקניים עלולה לדחוף את העולם אל התמוססות פיננסית מערכתית נוספת, כמו זו שראינו ב-2008.

הפעם יהיה קשה יותר לממשלות ולבנקים מרכזיים להיחלץ לעזרה - הרבה מהתחמושת שלהם כבר בוזבזה.

המשקיעים והרגולטורים החכמים ביותר בוחנים אינדיקטורים שונים רבים כדי לנסות "להריח" את הבעיות או ההזדמנויות הבאות. התחושה המוקדמת של שינוי בשוק - בלימה או הידבקות - היא המפתח לעשייה של הרבה כסף, או לפחות להימנעות מהפסד של הרבה כסף.

מנסים לאתר סימני מתח

הרבה אנשים הפכו למומחים לזיהוי סימני מתח ב-2008 כאשר מדדי מתחים בנקאיים כמו ריבית הליבור עלו לכותרות והפכו לשיחת היום גם בקרב אלו שאינם מומחים פיננסיים.

יש הרבה מאוד מדדים לבריאות השוק. תנודות המחירים במקלטי מבטחים כמו אג"ח האוצר האמריקני לטווחים קצרים, מדד הדולר והזהב - ננכולם חשובים. ניתן למדוד תיאבון לסיכונים באמצעות מטבעות כמו האירו והדולר האוסטרלי מול הין.

מדדי תנודתיות בשוק המניות כמו Vix זוכים למעקב גבוה. מרווחי תשואות של אג"ח קונצרניות ומחירי סחורות (קומודיטי) משקפים שינויים בתפיסת סיכונים.

הבדל גדול ביחס ל-2008 הוא העובדה שמשכנתאות סאב-פריים כמעט אינן מוזכרות הפעם. גם לא מדד ABX, שמודד את הנגזרים שקשורים למשכנתאות הללו. זה הגיוני. מוקד המשבר של 2008 היה האחזקות הבנקאיות של ניירות ערך במצוקה שנתמכו על ידי משכנתאות מסוכנות. כעת, החובות הריבוניים הם בעין הסערה.

כך תזהו לחץ בבנקים בארה"ב

אבל מוקדם מדי לכבות את הצגים שמציגים את מדד ABX. לבנקים האמריקניים יש עדיין נכסים משכנתאיים רבים במאזניהם. המדד הזה משקף את ערכם. כל לחץ על מצבם הכספי של הבנקים האמריקניים פירושו שהם צפויים לממש נכסים.

הנכסים הללו יכללו כנראה אג"ח וחובות שקשורים למשכנתאות. מדד ABX יעלה. לכן, עלייה של המדד הזה עלולה להיות הסימן הראשון ללחץ של הבנקים בארה"ב.

זה עדיין לא קורה. ברשימת הסיכונים לכלכלה העולמית, הסיכוי שהבנקים האמריקניים ייפגעו מחובות ריבוניים במרחב האירו קרוב לתחתית הרשימה. אבל רק מעטים יהיו מוכנים למחוק כליל את הסיכון הזה מהרשימה. יהיה טיפשי לעשות כך.

המשבר התחיל עם חשיפת-יתר לנכסים שקשורים למשכנתאות סאב-פריים. מילת ה-S הזו כבר אינה בכותרות, אבל יש עוד הרבה ממנה שמסתובב במערכת הפיננסית.