רות אלון: "אם מישהו ימציא את המוח החדש, אין סיכוי שאשקיע בו"

כשמרגיזים את רות אלון, היא מתחילה לאכול סוכריות ג’לי. היא קמה ממקומה, שולחת יד לשולחן, ולוקחת צנצנת ענקית מלאה בסוכריות צבעוניות. פותחת את המכסה, לוקחת חופן ביד, ומתחילה לאכול אותן בזו אחר זו, תוך שהיא מסבירה מדוע פרשה מהדירקטוריון של חברת ביוליין, שבה היא מושקעת.

"מדוע עזבתי?", היא שואלת אחרי הסוכרייה השלישית, "יש אסטרטגיה לחברה, שאת יכולה להסכים או לא להסכים איתה, יש בורד שאת יכולה להסכים או לא להסכים איתו, ויש הנהלה שאת יכולה להסכים איתה או לא. ויש דברים יותר חשובים - האם התרומה שלך ברגע הזה היא הדבר הכי חשוב לחברה, או שיש עוד אנשים שעושים את העבודה הזו, ואת יכולה ללכת ולעשות את העבודה במקום אחר".

לאלון, 59, יש הרבה עבודה, בהרבה מקומות אחרים - כשותפה וכראש תחום הביומד בקרן ההון סיכון פיטנגו, כיו"ר איגוד מדעי החיים הישראלי, כמקימת ארגון ILSI, ובאופן כללי כמנהלת הכי בכירה בענף שמציג את הסיפור הכי מעניין עכשיו.

היא ידועה כמי שמביאה אקזיטים למשקיעים שלה, אבל גם מנפיקה חברות, ומתפעלת מערכת קשרים מסועפת בארץ ובעולם. החדר הפשוט שלה בקומה ה-11 של משרדי פיטנגו בהרצליה פיתוח הוא מוקד עלייה לרגל לסטארט-אפיסטיםשחולמים שהיא תאמין בהם ותשקיע. גם הם יודעים: מדובר במנהלת קשוחה, אבל משתלמת. אם היא תחליט להשקיע, הסיכויים להצליח מזנקים מעלה. רק מי שאינו מהתעשייה מבלבל בינה לבין רות אלון, מייסדת נטוויז'ן ובתו של עוזיה גליל.

* את מוצפת פניות - מסטרט-אפיסטים, ממשקיעים, מהארץ, מחו"ל. לפי מה את בוחרת במי להשקיע?

"אם מגיע אליי משהו מאוד מעניין, עם ערך מוסף עבורי, כי אני הרי מכירה לא רק את השוק בישראל - אם הייתי מכירה רק את השוק כאן, לא הייתי עושה השקעות נכונות - אז אני מתחילה לבדוק מה מצב התחרות שלו בחו"ל. אם זה משהו שמתאים להשקעה בפיטנגו, אז אנחנו מתחילים את התהליך. אם לא, אני מנסה לעזור מחוץ לקרן. אני עוזרת להרבה מאוד חברות שבכלל לא קשורות לפיטנגו".

"אין מקום לכולם"

פיטנגו היא הקרן הגדולה ביותר בארץ, והיא מנהלת חמש קרנות בהיקף של 1.3 מיליארד דולר. כ-25% מתוך זה מושקעים בתחום מדעי החיים, שעליו ממונה אלון. בימים אלה עומדת אלון לקראת אקזיט בביוקונטרול, שתירכש על ידי ענקית המכשור הרפואי מדטרוניק תמורת כ-550 מיליון דולר. זה האקזיט השלישי שלה בשנה האחרונה, אחרי ונטור (שנמכרה גם כן למדטרוניק, תמורת 325 מיליון דולר) ואופטונול (נמכרה לאלקון תמורת 180 מיליון דולר).

* מדברים על ישראל כעל מעצמת ביומד.

"לא הייתי מגדירה אותנו כמעצמת ביומד, כי אנחנו לא באמת מעצמה, אנחנו 2% מאוכלוסיית ארה"ב. מה שכן, אחוז הפטנטים במדעי החיים מסך הפטנטים שנרשמים בארץ הוא הגבוה בעולם. גם מערכת הבריאות שלנו מאוד טובה ומתקדמת, ובכל אחת מהאוניברסיטאות יש מחלקות של ביו אנג’נירינג, כך שיש מאגר של אנשים מעולים. הבסיס האינטלקטואלי קיים בצורה מאוד בולטת".

* המאגר גדול, אבל אין מספיק מקומות להשתלב בהם. עובדה שהמוחות בורחים.

"זה ברור שאין מקום לכולם, אבל אסור להסתכל על זה כעל בריחה. תמיד יהיה מצב של מישהו בא ומישהו הולך, וזה בריא, כי את לא רוצה שכולם יהיו רק פה כל הזמן, לא יפתחו את העיניים לעולם הגדול, ולא ילמדו. בכל זאת, כתעשייה צעירה, ואנחנו תעשייה מאוד צעירה, ניסיון עבודה במקום אחר הוא משהו מאוד חיובי. הרי השווקים שאנחנו פונים אליהם הם שווקים מערביים, ולכן ההשתפשפות במערכות האלה מאוד מהותית. אם היינו בעולם קטן וסגור, לא היינו לומדים הרבה דברים חשובים. יש פה קפיצת מדרגה עצומה".

"הרבה פעמים ישראלים בחו"ל אומרים לי ‘רותי, תמצאי לי בבקשה חברה מעניינת שמחפשת שיעשו לה פיתוח עסקי’. לחברה ישראלית באמת יותר קל עם מישהו שמדבר את השפה, שמכיר את המנטליות, שמריח את הים התיכון ומכיר את דרכי המקום".

"במדעי החיים אין אינסוף קרנות, ואין אינסוף כסף. אנחנו לא עמק הסיליקון בקליפורניה. אנחנו כסף יחסית לא גדול, שרץ אחרי מספר חברות יחסית כן גדול.

"אם יבוא אליי היום משהו שהוא מדהים מדהים מדהים, קרוב לוודאי שמדובר בהרבה הרבה הרבה סיכון. יותר מדי סיכון. נגיד שמישהו יבוא ויגיד לי שהוא המציא את המוח החדש, אני בכוונה מגזימה, בינה מלאכותית וכל זה. רעיון מדהים. אין, אין סיכוי שאשקיע בו. זה לא רק אני - אין להם לאן לבוא בכלל, כי הרשות המאשרת לא תאשר בעשר השנים הקרובות".

* את מציגה כאן חשיבה שמרנית, שלא מאפשרת לך להציג פריצות דרך רפואיות משמעותיות.

"זה לא שאני מחפשת משהו שיש לו מאות מתחרים, שרק שינו להם את הצ’ופצ’יק. אני כן מחפשת משהו חדשני, אבל לא ברמה שאני אצטרך להיאבק בהחדרה לשוק ובחינוך שוק. אתן לך דוגמה: כשאנחנו השקענו בוונטור, שמפתחת שסתומי לב, זה היה אחרי שכבר ראינו שמישראל יצא מכשיר ה-TVT, ושבאירופה פועלת CoreValve, שהולך לה מאוד יפה, ואנשים מתעניינים. חשבנו להשקיע בשתי החברות האלה, מסיבות אלו ואחרות לא השקענו, וכשהגיעה ונטור, אמרנו ‘וואלה’.

* מתי לקחת סיכון יותר גבוה, גם אם מחושב?

"בביוקונטרול, בבריינסגייט, בטרנס פארמה - השקענו בדברים שאמרו לנו שזה לא יעבוד, שאנחנו הראשונים בעולם, שלא עשו את זה בשום מקום לפנינו, אפילו לא באקדמיה. אני עדיין לא יודעת אם הן יצליחו, הן מתקדמות כל הזמן, אבל עדיין זקוקות לאישור של ה-FDA, ואז צריך לחדור לשוק. זה תהליך מאוד ארוך, אבל אני אוהבת את האתגר. מי שאין לו סבלנות, מקומו לא בשוק הזה".