עודד שריג יוצא נגד בנק ישראל: הפיקוח הדואלי - הגרוע ביותר

הדברים נאמרו היום בכנס שנערך במרכז רוטשילד קיסריה לשוק ההון ■ הממונה על שוק ההון באוצר קורא להוציא את הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל ומתנגד לאיחוד רשויות הפיקוח השונות ■ אבי בן בסט, מנכ"ל האוצר לשעבר, קרא לאיחוד רשויות הפיקוח הפיננסי במוסד עצמאי מאוחד

פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, קרא היום לשמור על מבנה הפיקוח הפיננסי הקיים בישראל ויוצא נגד פיקוח על גופים פיננסים בתוך בנק ישראל. "במסגרת השיקולים בבחירת מודל פיקוח בישראל יש לבחון טיפול בקונפליקט בין ניהול מדיניות מוניטארית לבין פיקוח על גופים פיננסיים", אמר היום בכנס שנערך במרכז רוטשילד קיסריה לשוק ההון וניהול סיכונים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

לדברי שריג יש לשקול בנוגע למודל הנכון בישראל את הדברים הבאים: "דבר ראשון החשוב הוא פלורליזם מחשבתי. בנוסף - יש להבטיח תיאום פיקוחי כדי למנוע ארביטראז' פיקוחי - מקומי וגלובלי. כמו כן, יש ליצור הבחנה בין שגרה למשבר: במשבר יש לפעול לתיאום מוגבר; הפעלת תוכניות מגירה; והחלטה על רגולטור מוביל לפי תרחיש. כמו כן - הנקודה האחרונה - יש לטפל בקונפליקט בין ניהול מדיניות מוניטארית לבין פיקוח על מוסדות פיננסיים. כלל לא ברור ששתי האסטרטגיות הללו יכולות לשכון תחת מקום אחד", אמר והוסיף כי המערכת הפיקוחית בישראל משלבת די טוב את ההטרוגניות הרצויה.

לדברי שריג, האתגרים העיקריים בנוגע לפיקוח פיננסי נוגעים לדברים הבאים: "קודם כל ארביטראז' פיקוחי, הדבקה בין חוליות שונות בשרשרת התיווך, פעילות בשטחי שיפוט שונים - כולל בתחומים שלא חשדנו בהם בעבר כמו החיסכון הפנסיוני, יצירת סיכונים לא מוכרים וכן קונפליקט מובנה בין שיקולי יציבות לשיקולי צרכנות. למשל היו לנו שלוש רשתות גדולות שהיו בתחרות חריפה כתוצאה מהתחרות רשת אחת קרסה- קלאבמרקט שנמכרה למתחרתה".

בהתייחס לסוגיית הצורך בשינוי מבני של הפיקוח בישראל, הפועל לפי המודל הפונקציונאלי, שריג ניתח את היתרונות והחסרונות במודלים המוכרים בעולם: "לגבי המודל המאוחד - כמו ה-FSA באנגליה, היתרונות הם צמצום כפילויות ועלויות ותיאום משופר (לא רק בזמן משבר). אך יש לזה גם חסרונות - שבי בקונספציה אחת, ריכוז כוח מוגזם ודגש יתר על יציבות או צרכנות לפי החלטת המפקח. יש דוגמטיות רבה במקום שבו יש בעל דעה אחת.

"גבי המודל הדואלי, בו יש הפרדה בין צרכנות ליציבות - הקיים בהולנד ואוסטרליה, ניתן לציין יתרון אחד מרכזי והוא דגש שווה על יציבות וצרכנות. אבל לפי דעתי זה המודל הגרוע מכולם. הוא לא מתחשב בקונפליקט המובנה בין יציבות לצרכנות. חיוני לאם בין המפקחים, על אף הפער במטרות ובתפיסות. המודל ההולנדי נולד בעולם בו בנק וחברת ביטוח הן יישות אחת. זה המודל המסוכן מכולם, או המודל הכי בעייתי.

"מודל הפונקציונאלי לפי מגזרי פעילות, המיושם בישראל, כוללת יתרונות בהתמחות והתמקצעות מפקחים. כל המערכות ההמפוקחות הללו שונות וייחודיות. כל יום אני לומד מחדש כמה עבודת הפיקוח רחבה ודורשת לימוד. הפיקוח על המערכת דורש התמקצעות. יתרון נוסף למודל הפונקציונאלי נובע גם ממגוון דעות וקונספציות פיקוח. מנגד, יש גם חסרונות למודל הפונקציונאלי - הצורך לתאם בין מפקחים, במיוחד בתקופות משבר, כפילויות ובזבוז.

"המודל המבוזר, המיושם בארה"ב, ובו יש ריבוי מפקחים לפי חלוקה פונקציונלית ומוסדית מאפשר יצירתיות מוגברת כשמרבית היצירתיות הפיננסית בעולם באה מארה"ב. ישנו יתרון בכך שמודל זה מאפשר קידום חדשנות והתמחות. מנגד, יש לו גם חסרונות - פוטנציאל רב לארביטראז' פיקוחי וצורך קיצוני בתיאום בין מפקחים, בזבוז רב וכפילויות", אמר שריג.

בן בסט קרא לאיחוד רשויות הפיקוח הפיננסי במוסד עצמאי מאוחד

הוא הוסיף כי "במשבר נכשלו מוסדות פיננסיים במשטרי פיקוח שונים. משטרי הפיקוח היו שונים אך התוצאות דומות, כאשר גם במודל הפיקוח המאוחד התגלו בעיות תיאום. גם ב-FSA עצמו ראינו במשבר בעיות פיקוח, כשראינו הדבקה בינלאומית בין המודלים השונים, ללא תלות במודל, וכן מצאנו שיש קשר רב בין הגנת הצרכן לבין שמירה על יציבות".

בכנס נשא דברים גם פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר, שקרא לאיחוד רשויות הפיקוח הפיננסי במוסד עצמאי מאוחד, ומחוץ לבנק ישראל או האוצר.

בן בסט אמר כי אתגרי ההסדרה והפיקוח בישראל נוגעים לצורך לאסור תמריצים א-סימטריים להצלחה וכישלון (בונוסים למנהלים למשל) נדרש ביטוח פקדונות פורמלי; ההעמקת ההסדרה והפיקוח של ניהול תיקי פנסיה וגמל וכן של חברות הדירוג, וכן איחוד רשויות הפיקוח על השוק הפיננסי במוסד עצמאי.

לדבריו, "אם אנו רוצים פיקוח על מערכת פיננסית כלשהי חשוב שלכל המפקחים תהיה עצמאות גבוהה, כמו שיש לנגיד בנק ישראל בניהול המדיניות המוניטארית. זה לא קיים באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר וגם ברשות להגבלים עסקיים".

הוא הוסיף וציין כי רוב היתרונות בעד פיקוח על הבנקים בבנק מרכזי מתייחסים בעיקר למדינות מתפתחות כשמנגד, אמר, יש טענות גם נגד הפיקוח על הבנקים בבנק מרכזי.

בן בסט ציין כי רוב היתרונות בעד פיקוח על הבנקים בבנק מרכזי מתייחסים בעיקר למדינות מתפתחות כשמנגד, אמר, יש טענות גם נגד הפיקוח על הבנקים בבנק מרכזי. "בעידן המודרני לא רצוי שהפיקוח על הבנקים ישאר בבנק המרכזי. לגבי השאלה על פיקוח על שוק ההון בתוך האוצר. וכאן לדעתי יש בעיה גדולה אף יותר", אמר וציין בין היתר כי "אגף שוק ההון הוא אגף באוצר, ללא עצמאות ניהולית".

מכאן שהמבנה הרצוי הינו רשות פיקוח עצמאית, כשהפיקוח על הבנקים ועל שוק ההון ימוזג", אמר בן בסט שהסביר כי "יש לכך יתרונות מרכזיים לאור הראייה הכוללת של המוסד המפוקח במיוחד בעידן קונגלומרטים פיננסיים, שוויוניות בפיקוח ומניעת ארביטראז' פיקוחי, יתרונות לגודל ויעילות, וכן מיקוד האחריות בעיתות משבר".