מחדל הקרנות הכספיות

הרעיון שעמד בבסיס הקמת הקרנות הכספיות היה נכון לפני שנתיים, לא כך היה יישומו

לפני יותר משנתיים נפגש אחד ממנהלי בתי ההשקעות הגדולים בישראל עם בכיר בתעשיית קרנות הנאמנות, שבאותה תקופה היה "בין עבודות". בין יתר נושאי השיחה, שעיקרה היה ניסיון לשכנע את הבכיר להצטרף לנבחרת הטאלנטים של בית ההשקעות, עלה גם נושא הקרנות הכספיות.

וכך, פחות או יותר, היא התנהלה: "יש מוצר חדש שהולך לעשות נפלאות לענף", התהדר המנכ"ל הגאה. "קוראים לזה קרנות כספיות, והן אמורות למשוך מהבנקים את הכספים ששוכבים ומתפוגגים בפקדונות. מדובר במאות מיליארדי שקלים".

הבכיר, בעל עבר עשיר בבנקים, הגיב בשאלה: "ואיך תשכנעו את המשקיעים לעזוב את הבנק השמור ולעבור אליכם? ואיך אתם בטוחים שהם יפקידו את הכספים בקרנות שלכם ולא של המתחרים?".

למנכ"ל הייתה תשובה מוכנה. "יש לנו אסטרטגיה מנצחת. אנחנו נשווק אותן באפס אחוז דמי ניהול", אמר בגאווה.

"דמי ניהול אפסיים? ומה אתם תשיגו מכך?", היקשה הבכיר.

"זה יהיה לתקופה מוגבלת, נגיד שלושה חודשים, ואחר כך נעלה אותם בהדרגה", הסביר המנכ"ל.

"וזה יעבוד?", שאל הבכיר.

"אין פה בכלל שאלה", החזיר לו המנכ"ל בביטחון רב.

העיקרון נכון - היישום נכשל

זה לא עבד. הרעיון שעמד בבסיס הקמת הקרנות הכספיות היה נכון לפני שנתיים, ונראה נכון גם היום - את הכספים שמעלים אבק בפיקדונות הבנקאיים אפשר וראוי להעביר בצורה חכמה לתוך השווקים הפיננסיים. יש בכך יתרונות גדולים גם עבור המשקיעים וגם לבתי ההשקעות.

היישום של התהליך, עם זאת, הוא כישלון מוחלט. המלחמה שהציתו בתי ההשקעות דרך דמי הניהול הובילה אותם למצב אבסורדי, בו הם מנהלים מוצר שאינו מניב להם הכנסות, ולרוב אף גורם להם להפסדים (בעלויות ניהול ועמלות הפצה).

לפיכך, השמחה של מנהלי בתי ההשקעות נוכח הגיוסים בקרנות המסורתיות על חשבונן של הכספיות אשתקד מובנת לחלוטין, שכן הקופה הרושמת שוב התמלאה. אך כעת כשהגלגל שוב מתהפך, נראה כי הם לא למדו דבר.

כשפתחנו את עיתוני היום, שוב נתקלנו במודעות הפרסום שמטרתן למשוך את המשקיעים ואת יועצי ההשקעות להשקיע בקרנות הכספיות. אמצעי הפיתוי, באופן לא מפתיע, הוא שוב דמי ניהול אפסיים.

לא נופתע, לכן, אם בעוד שלושה חודשים מהיום מנהלי אותם בתי ההשקעות יצטרכו לעמוד מול בעלי המניות ולספק להם הסברים מדוע רווחיותן של הקרנות נפגעה, "בגלל שינוי טעמי הציבור".

אגב, הבכיר שבפתח סיפורנו סירב להצעת העבודה, בטענה שאותו בית השקעות "כנראה משוגע" לדבריו. המנכ"ל שהציע, חזר בעצמו לשוק מחפשי העבודה זמן לא רב לאחר מכן.