הנבחרות שלנו במונדיאל

הולנד / עודד קרמר

בגלל האוהדים (השמחים בעולם)

לפני כמה שנים יצא לי להיות במקרה באמסטרדם בביקור עבודה, בסוף השבוע שלפני יום המלכה. העמיתים המקומיים שארחו אותי ניסו לשכנע אותי להישאר עוד כמה ימים בטענה שאירועי החג, סוג של יום העצמאות אבל בכתום, הם מסיבה שאסור להחמיץ אותה.

זה לא עזר. במקום להישאר טסתי למחרת ללונדון, שכרתי רכב, ונסעתי למנצ'סטר לראות את יונייטד בועטת את ברצלונה לעוד עונה של כישלון אירופאי. בלילה, אחרי שבכישרון נדיר הצלחתי לפוצץ שני צמיגים של מכונית שכורה, ישבתי בתחנת שירות, באמצע כביש אגרה, וחיכיתי שיבואו לאסוף אותי כשפתאום נכנסו לתחנה שלושה אנשים בבגדים כתומים והתחילו לרקוד. עשר דקות אחר כך הם סחפו אחריהם את כל מי שהיה באזור.

וזאת הסיבה שאני אוהד את נבחרת הולנד - האוהדים שלה. יש נבחרות שיש להן אוהדים יותר פנאטים. יש קבוצות שגוררות איתן לכל משחק מיליוני אוהדים. אף אחד בעולם לא שמח כמו ההולנדים. לא שמחה של עניים שמודים לאל שיש להם חיים כמו בברזיל. אוהדים שהם אנשים רגילים לגמרי, שרק מחפשים כל הזמן הזדמנות וסיבה טובה.

והשנה יש להם סיבה טובה לחגוג. בפעם הראשונה אחרי הרבה שנים יש בהולנד דור חדש. הפציעה האומללה של אריאן רובן תורגש בוודאות, אבל גם בלעדיו הולנד לוקחת איתה לדרום אפריקה סגל שכבר שנים לא היה כמוהו. לא בטוח שזה יספיק כדי לעבור את רבע הגמר, בטוח שבסוף תהיה יופי של חגיגה.

אנגליה / שרון בורנשטיין

‏‎‎בגלל דגנהאם ורוטרהאם

‏‎‎אם אתם קופצים לביקור בלונדון, ובא לכם לקרוא איזה מאמר עיתונאי איכותי - לא כדאי לכם להוציא פאונדים מהכיס ולשלוף דווקא את "הסאן". פה ושם אפשר למצוא בצהובון הזה הברקות, אבל בדרך כלל מדובר בעיתונות מהזן הנמוך ביותר. מה שכן, אפשר ללמוד הרבה על הלך רוח של מדינה דרך העיתון הכי נפוץ שלה. "הסאן", עם יותר מ-3 מיליון עותקים ביום, הוא העיתון הנפוץ בבריטניה. ושימו לב לכותרת בולטת של העיתון משבת בבוקר: "ריו פרדיננד 'מרגיש מקולל' - בלם אנגליה מדבר על הפציעה שתמנע ממנו לשחק במונדיאל". ולא מדובר כאן על הכותרת של מוסף הספורט, אלא על הפניה בולטת בעמוד השער.

כאלו הם האנגלים - אוהבים כדורגל בטירוף. מקדישים לו כותרות ראשיות בעיתונים שלהם. הקרסול של פרדיננד מטריד עכשיו את כל האומה. כל כך מתים ברחבי הממלכה על כדורגל, עד כדי כך שאפילו למשחקי הליגות הנמוכות מגיעים עשרות אלפי צופים כל שבוע. לפני 8 ימים התקיים משחק בוומבלי בין קבוצת דגנהאם אנד רדברידג' לקבוצת רוטרהאם. המטרה: הכרעת זהות העולה לליגה השלישית. 32 אלף איש הגיעו לראות את הדבר הזה. והדבר הזה, במונחים ישראלים, הוא כמו משחק בין בני אילת להפועל כפר סמיע.

בגלל זה אני בעדם במונדיאל. תיסעו לפרבר הלונדוני הציורי דגנהאם, בקרו בעיירה היורקשיירית השקטה רוטרהאם, ותבינו למה אנגליה חייבת לזכות בגביע הזה. 44 שנה זה יותר מדי לחכות. ‏England Expects‏. ‏‎‎‏

‏‎‎דרום אפריקה / אלון זנדר

‏‎‎כי הם הכי זקוקים לזה

לא בעיה למצוא פייבוריטיות לזכייה במונדיאל. כל זכייה תהווה סיפור נפלא - אלא אם כן זו תהיה ברזיל המשמימה של המאמן דונגה. וגם זה לא הכי נורא, אחרי הכל - ברזיל. זכייה של נבחרת כמו אנגליה או הולנד או פורטוגל תהיה שמחה גדולה, וזכייה של איטליה, צרפת או ארגנטינה תהיה הפתעה מרעישה. וספרד? המועמדת הראשית היא נבחרת מעולה עם שחקנים מופלאים, מאמן אגדי וכדורגל משובח. אני בטח לא אהיה עצוב כשתזכה. אבל לאהוד? מה החוכמה בלאהוד פייבוריטית? לא, אני קודם כל אריע לנבחרת שמגיע לה. שלכבודה התכנסנו כאן, ושזכייה שלה תפתח פרק חדש והיסטורי, לא רק עבור הכדורגל. זה אולי נשמע פאתטי, אבל דרום אפריקה המארחת, היא הנבחרת הראויה ביותר לזכות.

מדינה שהכדורגל מהווה בה כלי לקידום ולאינטגרציה. שהאהבה לכדורגל שלה היא אמיתית ולוהטת. מארחת שעושה את כל שביכולתה לרצות את אורחיה, ובו בזמן להעניק חזרה לתושביה. דרום אפריקה מנסה למנף את הגביע העולמי לגל של פיתוח והתקדמות, מתשתיות ועד להכשרה והשכלה לתושבים. היא באמת זקוקה לכך, ואין מי שמגיע לו יותר מאומה שסועה שהוטלאה יחדיו לשטיח של 11 ישויות אתניות שמבקשות להגשים את הכינוי "אומת הקשת בענן".

זה חסר סיכוי? בשליש מ-18 טורנירי גביע העולם עד היום זכו המארחות. ורק בשניים לא זכתה נבחרת מאותה יבשת. עם הקהל, הווזואלות, האופוריה והסימפטיה, דרום אפריקה רק צריכה לרכב על הגל.‏‎‎‏

‎‎ברזיל / אנדרה טבקוף

‏‎‎כי הם מגדלים רונאלדואים

הכי כיף לישראלים. כל מונדיאל הם יכולים לבחור לעצמם קבוצה לאהוד. אתה בא, מתיישב מול הטלוויזיה, מגרד איפה שצריך ומחליט. "היום אני לטובת שווייץ", "הלוואי שחוף השנהב יתנו להם בראש", "הגרמנים האלה דווקא נחמדים". אבל יש כאלה שלא. יש כאלה שנולדו במדינות שדווקא עולות למונדיאל. נגיד ברזילאים. נגיד אני.‏‎ ‎וכשזה מגיע למונדיאל - אין פטורים ואין הקלות. אין תירוצים - לא השחקנים שדונגה זימן ואפילו לא הבושות שעושה סלבה בטלוויזיה.

הרבה סיבות יש לאהוב את ברזיל. למשל הווינריות, התיאבון הלא נגמר. חמש פעמים אליפות, ועדיין רוצים את השישית כאילו היא ראשונה. אבל לא בגלל זה מיליונים מסביב לעולם אוהבים את הנבחרת הזאת. גם לא ה"ז'וגו בוניטו" -‏‏‎ ‎אותו מיתוס על המשחק היפה. זה משהו אחר. משהו שישראלים רק יכולים לקנא בו‎.‎‏ "ברזיל" מעלה חיוך על פרצופם של אנשים, כי ברזיל מסמלת שמחת חיים, מוסיקה טובה, אנשים טובים, ים, שמים וחופש. למרות שהיא ממש לא כזאת. בטח לא כשזה נוגע לרוב 200 מיליון תושביה, שאינו יכול ליהנות מכל אותם דברים שיש למדינה הזאת להציע‎.‎‏

הם מכירים את החיים דווקא מהצד של העוני, רעב, אלימות ודיכוי. אז דווקא בשבילם מגיע לנבחרת הזאת לנצח. ולו רק כדי לשמח אותם. כי בסופו של דבר, אלה העשרות מיליונים שמתוכם צומחים לנו פלה, רומריו, פאטו, קאקה, רונאלדואים למיניהם, ויתר חבריהם, שעושים לנו שמח.

‎‎צרפת / יניב פוהורילס

‏‎‎בשביל המלך תיירי הנרי‎‏

תעצמו עיניים ותדמיינו בגט טרי עם גבינת קממבר, את עיר הבירה הרומנטית ביותר בעולם, את מגדל אייפל ואת ים הצעירות עם החצאיות שמטופפות על עקבים במורד השאנז אליזה. עכשיו תקחו את כל זה ותזרקו לפח. אלה לא באמת סיבות לאהוד את נבחרת צרפת, אלה לכל היותר סיבות לקפוץ לוויקנד בפריז.

‏עכשיו תעצמו שוב עיניים ותחשבו על תיירי הנרי. מכל הכוכבים בסגל הטריקולור, הוא הסיבה האמיתית שאני שר את המארסייז. האיש שגדל כבן של מהגרים באחד מפרברי פריז, הפך לאחד מהשחקנים הטובים בכל הזמנים בליגה האנגלית (מלך השערים של ארסנל), בעל קלאסה יוצאת דופן (תמחלו לו על הנגיעה ביד - כולנו אנושיים) אבל בעיקר ווינר אמיתי שהניף בחייו את כל שלושת התארים הכי חשובים - גביע עולמי, גביע אירופה וליגת האלופות.

השנים האחרונות בברצלונה לא היו ממש פסגת הקריירה שלו וכבר אפשר להתחיל לסמן את הסוף של "האיילה". אבל דווקא מהמקום הזה, רגע לפני שהוא אולי סוגר מעגל וחוזר לעונת פרישה באחת הקבוצות בצרפת, יש לנו הזדמנות לחזות בו מנסה בפעם האחרונה לזכות שוב במונדיאל. לפי הדיווחים, חלוץ נבחרת צרפת, יעשה זאת כנראה מהספסל וינסה להיות השפן של דומאנק. אז רגע לפני שאתם אומרים שהם "אוכלי צפרדעים" וש"אתם שונאים את הצרפתים האנטישמים", תנו להנרי לעשות שוב את הקסם שלו בפעם האחרונה. אתם עוד תתגעגעו אליו.