צביעות

‎פתאום גילו בהנהלת מכבי ת"א שפיני גרשון אינו מועמד לזכייה בפרס חנה בבלי, וזה ממש הרס אותם. בטח אין לרצון להעיף אותו שום קשר לאובדן האליפות

לא סתם אומרים שמאמן מכבי ת"א בכדורסל הוא כנראה התפקיד הכי קשה בספורט הישראלי. מתחת לאור השורף של הזרקורים ועיניהם החודרות של חברי ההנהלה, מתברר ששלושה גביעי אירופה ואין סוף תארים בישראל, אינם משמשים כאפוד מגן מפני ביזוי ופיטורים. פיני גרשון הרוויח ביושר כל מילת ביקורת בהתנהגותו הגסה, ולאורך השנים עוד יתברר שהכישלון הקטן שלו העונה היה הפסד האליפות.

אל להגיד שהסיבה לפיצוץ בינו למכבי היא ההתנהגות שלו, היא עלבון לאינטליגנציה לא פחות מעלבונותיו של גרשון עצמו.

במסיבת העיתונאים הראשונה של מכבי ת"א עם גרשון כשחזר למועדון לפני שנה וחצי הוא סיפר איך התרגש משיחת הטלפון של שמעון מזרחי: "...האצבעות רעדו לי, אם היו שם כמה בחורות הן היו נהנות...". באותו משפט שוביניסטי מגעיל, נטמנו הזרעים הראשונים. במכבי החבולה והמוכה של אותם ימים, אף אחד מחברי ההנהלה לא שם כבר אז מעצור ללשון הבוטה של גרשון. האם אז מישהו בהנהלה דיבר על ההתנהגות שלו? סביר יותר להניח שדיברו שם על התארים שצריך להחזיר.

‏לבוא היום, שנה וחצי אחרי אותה מסיבת עיתונאים, ולדבר עם גרשון על קוד אתי זו צביעות ממדרגה ראשונה. עלה תאנה בניסיון להיפטר מהחוזה הענק של עוד מאמן, שהפסיד את המשחק הלא הנכון.

‏מי שלא אמר מלה אחרי ההופעה המבישה במדיסון סקוור גארדן בניו-יורק, כגרשון סירב לרדת מהמגרש כשהורחק באותו משחק ראווה, שלא יתפלא שהמאמן שלו מזלזל במאמן היריבה על הפרקט בתל-אביב. פתאום הנהלת מכבי ת"א חרדה לפגיעה בכבודו של אריק אלפסי מאמן נתניה. איפה הם היו לפני שלושה חודשים, כשפיני שלח את אותו מאמן לקבל כרטיסים כדי לראות את גמר הגביע? רק שאז מכבי גם השלימה זכייה בגביע, ואפשר היה להעלים עין.

פתאום גילו בהנהלת מכבי שגרשון אינו מועמד לזכייה בפרס חנה בבלי, וזה ממש הרס אותם. בטח אין לזה שום קשר לאובדן האליפות.

***
האמת שאולי זו פחות צביעות אלא יותר עקביות. הרי הזיכרון של כולנו קצר. שכחנו כבר את ספאחיה שהיה לו חוזה לעוד עונה; קטש ש"ביקש" ללכת; צביקה שרף שבא להציל את הקבוצה ואיבד גם את תפקיד המנכ"ל; ואת אפי בירנבוים מתכונן להגיע לאימון רגע אחרי שבתקשורת מפרסמים שגרשון חתם על חוזה. עכשיו הגיע תורו של פיני והקוד האתי. במכבי ת"א עקביים, לועסים את המאמן ויורקים, ללא הבדל דת, גזע, לאום וכפי שמתברר גם משכורת.

אבל יש הבדל אחד גדול בין הרשימה המתארכת של מאמנים שלא פוטרו ו/או לא המשיכו בתפקידם לבין גרשון: גרשון הוא המאמן המעוטר ביותר בעשור האחרון במכבי ת"א. הוא המאמן הראשון במכבי ת"א שהוחתם על חוזה של שש ספרות בדולרים. גרשון הוא המאמן שהוחתם לשלוש שנים כדי לבנות מחדש את המועדון. ובסופו של דבר גם הוא לא רצוי במכבי.

‏אם גרשון הגדול נשפט ונמדד כמו אחרון מאמני הנוער בעירוני ר"ג, מה יגידו דרוקר, בלאט וכל מאמן אחר שיישב בין פדרמן למזרחי. האם הם יבואו לבנות מחדש, לטפח צעירים? לבנות מערכת? סקאוטינג? ליצור שלד?

הם יבואו רק בשביל דבר אחד: לנצח את המשחק הבא.