"ארדואן מזיע, נדחק לפינה וגרם נזק גדול לטורקיה; מוצג כבריון, יותר ערבי מהערבים, לא אחראי ושקרן"

(עדכון) - המאמר המלא של ד"ר גיא בכור באתר Gplanet, המנתח 9 צרות גדולות אליהן נקלע ראש ממשלת טורקיה, בזירה הפנימית ובזירה הבינלאומית, בעקבות המתקפה שלו על ישראל בפרשת המשט ■ מהתעוררות החילונים בטורקיה, דרך הסלידה של מובארק ועד הזעם בבית הלבן

ד"ר גיא בכור מהמרכז הבינתחומי הרצליה טוען היום (ד') כי האופוזיציה נגד ראש ממשלת טורקיה מתעצמת וכי מעמדו בטורקיה מתחיל להתערער בעקבות ניהולו את המשבר מול ישראל לאחר השתלטות המשט לעזה.

"רג'פ טאיפ ארדואן מתחיל להזיע; הוא נקלע לפינה שקשה לו לצאת ממנה", כותב בכור במאמר חדש שהעלה באתר שלו, Gplanet. "הנזקים שגרם לטורקיה בפרשת המשט הם גדולים ואת המחיר האופוזיציה במדינה כבר דורשת ממנו, בפומבי. הוא מוצג כבריון, כיותר ערבי מהערבים עצמם, כלא אחראי - ועם הזמן גם כשקרן".

להלן המאמר של ד"ר בכור במלואו, לשיפוטכם:

טייפ ארדואן מתחיל גם להזיע, כשהוא נקלע לפינה שיהיה לו קשה לצאת ממנה. הנזקים שגרם לתורכיה בפרשת המשט הם גדולים, ואת המחיר האופוזיציה במדינה כבר דורשת ממנו, בפומבי.

הוא מוצג כבריון, כיותר ערבי מהערבים עצמם, כלא אחראי ועם הזמן גם כשקרן. אין ספק שהוא רוכב על המצב, לטובתו, אך יש לו גם ביקורת, שמתגברת מיום ליום.

לפנינו תשעה סכיני משט תורכיים, נסתרים, כרגיל, מעיני התקשורת:

1. המחנה החילוני בתורכיה התעורר, והוא רואה בהתנהגות ארדואן עדות לחוסר התאמתו לתפקיד ראש הממשלה. לאחר יומיים שלושה של הלם "פטריוטי", המהלומות נגד ארדואן הן חזקות. בכלל, המשט הפך לסוגיה מרכזית בתעמולת הבחירות בתורכיה, במסע להפלת המפלגה האסלאמית, והפעם יש לזה הזדמנות גדולה.

"ארדואן כמעט והכריז מלחמה נגד ישראל בנאום בכנס של המפלגה שלו בקוניה" הבהיר בהתרגשות מנהיג המפלגה החילונית כמאל קיליצ'דראולו, בן 62, (עדין מוביל בסקרים). "המפלגה שלנו היתה פועלת מתוך גישה מתונה וזהירה יותר. מדיניות חוץ אינה יכולה להתנהל מתוך הרואיזם אלא מתוך הגיון".

עוד נאם כמאל החדש: "התקרית פגעה קשות במעמדה של תורכיה, על ידי מפלגה ששואפת לשנות את תורכיה לתמיד" (לכיוון האסלאם).

כבר מההתחלה היו מאמרים שתמכו בעמדה הישראלית, ועכשיו זה גובר:

◄מאמר חזק, של עיתונאי נודע: ארדואן שלח את התורכים אל מותם הוודאי. הוא ידע מה תעשה ישראל, שהזהירה אותו, והוא אשם במותם. מה היתה תורכיה עושה אם היה משט תעמולה לעזרת הכורדים? למען חבל אלכסנדרטיה "הערבי"? מה היתה עושה כל מדינה במקרה כזה? ואת זה בדיוק עשתה ישראל.

◄הפסדנו את ידידינו הישראלים אך עדיין לא מאוחר מידי, זהו מאמר שנשלח מישראל.

◄ארדואן, מחרחר מלחמה שכמוך. נגד מי אתה נלחם, נגד ישראל בעלת הברית שלנו? אתה מארגן הפגנות יזומות בכיכרות הערים. האם תשלח את החיילים שלנו למות למען הערבים? אתה מתנהג בדיוק כמו הערבים.

◄תורכיה הופכת לנגד עינינו למדינה ערבית. הם לא יצאו לעזה באהבה, המשט יצא לישראל בשינאה. ארדואן, תפסיק!

2. האופוזיציה תוקפת: התורכים נהרגו בגלל שארדואן נכשל להגיע להסכם עם ישראל. האופוזיציה מריחה שארדואן משקר, והם מנגחים אותו בנקודה הזו.

ראש האופוזיציה החילונית דורש עכשיו ממשרד החוץ התורכי לפרסם את ההתכתבות עם ישראל לפני המשט. "על משרד החוץ לפרסם את ההתכתבות עם ישראל, לבדוק אם ישראל הזהירה את תורכיה, או לא. אסור שמשהו ישאר סודי".

ארדואן העמיד פנים שהוא מופתע מן התגובה הישראלית, וכיוון שיש פרוטוקולים על עמדה חד משמעית של ישראל הוא עוד ייתפס כשקרן. עניין הפרוטוקולים עם ישראל יהפוך לסוגייה מרכזית במערכת הבחירות בתורכיה, שכבר מתנהלת.

3. מפלגתו של ארדואן התפצלה באופן מביך, כיוון שהמנהיג הרוחני שלה, פתחולה גולֶן, היושב דווקא בפנסילבניה, הודיע שהיה צריך לקבל אישור מישראל, לפני משלוח האוניות לעזה. במילים אחרות, ארדואן הימרה את פיו. סגנו של ארדואן, בולנט ארינץ' אישר את עמדתו של האימאם. מעניין, שלתורכיה החילונית יש כבר "מנהיג רוחני".

4. החילונים תוקפים: הפכנו למי שנחשבים לתומכי איראן, חמאס וחיזבאללה, זו אינה עמדה תורכית, אלא עמדה ערבית. אנחנו גורמים לעצמנו נזקים גדולים, כאשר אנחנו מנהלים את המלחמות של הפלסטינים. האם באמת "אלקודס היא איסטנבול", כפי שקבע ארדואן בקוניה (קוניה, העיר האסלאמית, שום דבר אינו מקרי אצל ארדואן).

5. התקשורת התורכית מדווחת על הכל: שכחצי מהאמריקנים סבורים שתורכיה אשמה בפרשה, היא דיווחה על השיר הישראלי על צביעות העולם (שמראה את ארדואן כדמות יהירה ומגוחכת) ועל עמדות האופוזיציה.

מי שמפרסם זאת הוא בעיקר העיתון הנפוץ במדינה, "הורייט", שגם חשף את השקר של ארדואן, בפרסום תמונות החיילים הפצועים שלנו על הספינה. הוא יכול היה שלא לפרסם את התמונות. בעצם החשיפה מוטט את הקו הרשמי של המשטר התורכי, שחיל הים ביצע טבח בנוסעים תמימים.

6. המגזר העסקי בתורכיה עוקב בדאגה אחר ההתפתחויות. יש 57 מדינות מוסלמיות, ומה המיוחד בתורכיה? שהיא היחידה שהיא גם דמוקרטית וגם חילונית. ואם התמונות בעולם הן של ארדואן יד ביד עם אחמדינג'אד, תורכיה מאבדת במהירות את מעמדה המיוחד, והופכת לעוד מדינה מוסלמית, לא מאוד חשובה.

הקשר הזה בין מזרח למערב מאוד חשוב לתורכים כולם, הם מתגאים בו. הם לא רוצים להפוך למזרח בלבד. במילים אחרות, ישראל היא הרבה יותר מעוד מדינה בשביל תורכים רבים. הקשרים איתה הם השתקפות של תורכיה כפי שהיו רוצים לראות אותה - ליברלית ומערבית.

7. נאט"ו עוקב בדאגה אחר ההתפתחויות, וספק אם תורכיה עדיין חברה אמיתית בארגון הזה. הרי נאט"ו מוזכר כמי שיעמוד נגד איראן וגרורותיה, אך תורכיה הודיעה שהיא מדינה אחות לאיראן. איך אפשר לסמוך על משטר תורכי כזה?

8. ארצות הברית עוקבת בדאגה ומתרחקת מארדואן. העדר גינוייה של ישראל בידי וושינגטון היה איתות עבורו. העברת הסנקציות נגד איראן, תוך התעלמות מוחלטת מארדואן ומשר החוץ היהיר שלו, מעידה עד כמה גדול המשבר בין וושינגטון למדינה האסלאמית החדשה במזרח התיכון.

זה שאין נשיא בבית הלבן זה דבר אחר, אך המימשל האמריקני מבין שנפל דבר. ארדואן קרוב היום יותר לאיראן, אויבתה של וושינגטון, מאשר לארצות הברית, וזו תורכיה בעלת הברית הגדולה של ארצות הברית במזרח התיכון.

9. המשטרים הערביים התכווצו במקומם בחשש, בעקבות הפרשה. הם מתחילים להבין שהמשחק של ארדואן כלפיהם היה כפול: חייך אליהם, אך מאחורי גבם הוא עוד יתקע להם סכין, בשל תמיכתו באסלאם הפוליטי, בשיעים ובאיראן. הוא עצמו אסלאם פוליטי ו"אחים מוסלמים".

המרחק בין ארדואן למרבית המשטרים הערביים הפך עכשיו לגדול. תנסו להזכיר את השם של ארדואן ליד מובארק, ותראו מה תהיה התגובה. אותו דבר בסעודיה, ירדן, אצל אבו מאזן, ברוב מדינות המפרץ הפרסי וצפון אפריקה. ארדואן דווקא ניסה להתקרב אליהם, אך השתוללותו בימים האחרונים מאותתת למשטרים הערביים שהוא אולי אויב.

תורכיה / איור: מושיק גולסט
 תורכיה / איור: מושיק גולסט

איור: מושיק גולסט