מנכ"ל מש' הבריאות: "כל מיטה שמורידים זה זקנה במסדרון"

רוני גמזו, המנכ"ל החדש של משרד הבריאות, מסמן מטרה: התנתקות מוחלטת ממשרד האוצר. "אסור שיגידו בעוד כמה שנים על מערכת הבריאות את מה שאומרים היום על מערכת החינוך", הוא אומר ל-G בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד

רחבת הכנסים של מלון רויאל בים המלח התמלאה לפני כשבועיים בבכירי מערכת הבריאות. המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ערך שם את הכנס השנתי שלו, שהפך עם השנים לאירוע המשמעותי והמתוקשר ביותר במערכת. בשנה שעברה נולד שם הרעיון השנוי במחלוקת להסיט חלק מתקציב סל התרופות לטובת טיפולי שיניים, והשנה התבשרו באי הכנס על תמיכתו הפומבית והראשונה של סגן השר יעקב ליצמן ברפורמת הענק שתעביר את כל מערך בריאות הנפש מידי המדינה לקופות החולים.

אבל מי שבאמת גנב את מלוא תשומת הלב השנה הוא ד"ר רוני גמזו, שכבר במהלך המינגלינג הראשון נראה מתוח משהו. העיניים של כולם נישאו אליו, ספק בוחנות ספק מחכות שיעשה טעות וימעד. כניסה לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות צריכה לזכות אותו בברכות מכל עבר, אבל קשה היה שלא לחוש בסביבתו גם בביקורת, מאלה שלוחשים אותה ומאלה שנזהרים פחות. זה בוודאי לא עזר כשקודמו בתפקיד, ד"ר איתן חי-עם, התקבל במקום כמו גיבור ישראל. כמה לחיצות ידיים היו שם, כמה חיוכים וחיבוקים.

חי-עם התפטר בגלל התעקשותו של ליצמן להעתיק את חדר המיון המתוכנן בבית החולים ברזילי בשל הימצאותם של קברים במקום, ואילו גמזו קיבל עליו את התפקיד למרות הסוגיה העקרונית לכאורה שעליה נלחם קודמו. במערכת הבריאות היו שחשבו כי מוטב אילו גמזו היה מחכה שבוע-שבועיים מטעמי קולגיאליות, לפני שקיבל עליו את התפקיד, ואפילו למראית עין.

"ברור שספגתי הרבה מאוד אי-נוחות מהעניין הזה", מודה גמזו בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד. "אילו זה היה תלוי בי הייתי מחכה עם ההודעה, אבל לא הייתי מעורב בזה. המשרד עבר טראומה עם ההתפטרות של ד"ר חי-עם, וזה לא פשוט להיכנס לתפקיד לאחר תהליך שכזה. האם אני הייתי מתפטר במקומו? הצעד של חי-עם באמת נבע מאמונה אמיתית בצורך להביע את מחאתו, אבל אני לא מכיר את סוגיית הקברים יותר מהאזרח בבית".

לזכותו של גמזו צריך לומר שהוא לא נחת בלשכת המנכ"ל משום מקום. למעשה, הוא כבר התמודד על התפקיד בדיוק לפני כשנה, אז הפסיד לחי-עם. כבר כשהיה ברור כי חי-עם מתכוון לממש את האיום שלו להתפטר מהתפקיד אילו הממשלה תחליט לאמץ את תוכניתו של ליצמן לשנות את מיקום חדר המיון בברזילי, לגמזו היה ברור שהוא יהיה הראשון לקבל טלפון מלשכת סגן השר בירושלים. גם היום הוא אינו מתכוון להתנצל על כך, כי ספק אם מישהו היה נוהג אחרת.

מדוע לדעתך ליצמן לא בחר בך כבר לפני שנה? הוא חיפש מישהו נוח יותר?

"איתן חי-עם בטח לא הוכיח שהוא נוח. הוא היה מינוי ראוי ביותר, כמי שהכיר את המערכת מכל כיוון אפשרי: ניהל בתי חולים וגם שני מחוזות שונים בקופת חולים כללית. הוא מבוגר יותר והוא ראה יותר, ולכן אין מה לדבר על זה. התאכזבתי בזמנו שלא נבחרתי כי בתפקיד הזה יש לך יכולת להזיז תהליכים, לשנות דברים שכולנו במערכת עמדנו מהצד וקיטרנו עליהם".

"אסחף איתי הרבה מאוד אנשים"

המתח שהורגש באותו בוקר לחופו של ים המלח התפוגג כשגמזו פתח את הפה מעל במת הכנס. בקפידה רבה הוא השכיל לאחד סביבו את כל גורמי המערכת אל מול "אויב" משותף: משרד האוצר. גמזו לא אוהב שמתרגמים את הדברים שלו לכותרות כמו מלחמה, אבל זה פחות או יותר מה שעולה מהדברים שלו כשהוא מדבר על התנתקות מערכת הבריאות מהתלות המוחלטת במשרד האוצר. הוא דורש תוספת של אלף מיטות אשפוז עבור בתי החולים, מקדם דמוגרפי גבוה יותר שיגדיל את תקציב קופות החולים, שיפוץ מוסדות פסיכיאטריים ורכישת ציוד רפואי מתקדם. כל אלה יחד צפויים לעלות 1.5-2 מיליארד שקלים לקופת המדינה, וכדי להביא את הכסף הזה צריך להיות מוכן לקרב. "מערכת הבריאות לא קורסת", הוא מקפיד להבהיר, "אבל היא נאכלת לאט-לאט".

איך אתה מתכוון להביא את הכסף הדרוש בלי להציג תמונה של קריסת מערכות?

"אני אציב דרישה נחושה, ולאחר מכן אגייס את דעת הקהל. לא אעשה זאת בהכרח דרך תמונות קשות מהמסדרונות, אבל אם לא תהיה ברירה, גם הזקנה במסדרון תחזור לטלוויזיה. צריך להיות נחוש לגייס את כל המערכת מקיר לקיר, ולהגיד עד כאן. המערכת חייבת עוד משאבים, ואני לא צריך קריסה בשביל זה. לא אעשה חוגי בית, אבל אסחף איתי הרבה מאוד אנשים. אסור שיגידו בעוד כמה שנים על מערכת הבריאות את מה שאומרים היום על מערכת החינוך".

אולי האוצר ניהל בעשור האחרון את משרד הבריאות כי היה בו ואקום ניהולי?

"מי שניהל את המשרד בעיקרה של התקופה הזו הוא פרופ' אבי ישראלי, מורי ורבי. אני ממש לא יכול לקרוא לזה ואקום ניהולי, אבל נוצרה מדיניות של שחיקת תקציבי הבריאות תוך כדי דומיננטיות של האוצר, וניצול הממלכתיות של משרד הבריאות עד כדי כך שבדברים מסוימים המשרד לא ממלא את תפקידו הרגולטורי.

"לחשוב שקופת חולים כללית ויתרה לאחרונה על חמישים מיטות אשפוז בגלל דרישה של האוצר להתייעלות, ולחשוב שמשרד הבריאות עוד אישר את זה, זה ממש לא סביר. אסור לנו לעמוד מהצד, כי כל מיטה שאתה מוריד זה עוד חולה במסדרון".

ועדיין, לא פשוט לעמוד מול דרישות האוצר.

"לא פשוט לעמוד מול הדרישות של האוצר, כי חוק ההסדרים שלו, התקציב שלו, ואפילו ועדת הכספים הרבה פעמים שלו. זה גורם לי להיות מתוח יומיום, אבל גם נחוש. חסרים לנו רופאים, אחיות, בקרי מזון בנמלים, מיטות אשפוז ומכשירים. בכל פרמטר הכתובת כבר על הקיר, ומישהו צריך להקריא אותה. מה זו החוצפה הזו שאני צריך לשמוע משי ניב (הח"מ) מה מופיע בחוק ההסדרים? אנשי האוצר קובעים לי שרוקח יכול לנפק מרשם? זה התפקיד שלו?".

אתה מדבר על איחוד השורות, אבל מנהלי הקופות ממשיכים להיפגש בענייני תקציב עם אנשי האוצר?

"המצב הזה - שהאוצר נפגש בענייני תקציב עם מנכ"ל קופת חולים ללא מנכ"ל משרד הבריאות ותוך עקיפה של המערכת - חייב להשתנות. אין כאן עניין של משחקי כוח, אלא עניין של תיאומים וצורת עבודה. השיטה הזו של הפרד ומשול משחקת לרעת המערכת ולרעת הקופות. זה ייקח זמן, אבל אני מאמין שהאסימון ייפול. הראייה של האוצר היא חד-צדדית, רק להקטין עלויות תקצוב. בסופו של דבר הם לא רואים את כל הצדדים במערכת, גם לא את המערכת הפרטית. האוצר עשה בעשר השנים האחרונות המון טעויות, שהביאו בין היתר לניפוח המערכת הפרטית ולחניקת המערכת הציבורית. הם רואים שנה אחת קדימה".

"יש לו שיגעון גדלות"

גמזו לא היה צריך את פרשת הקברים בברזילי כדי לספוג ביקורת. החיבור הזה בין ממדיו הקטנים לשאפתנות שלו בגילו הצעיר כבר יצר לו תדמית של "נפוליאון" - או כמו שהרחיק בהגדרתו אחד מבכירי המערכת, שכינה אותו "מגלומן". המסלול שעבר אינו בדיוק המסלול של רופא ממוצע: במקביל לתפקידו כמומחה לרפואת נשים בבית החולים איכילוב הוא רכש תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל עסקים. בהמשך מונה לסמנכ"ל כלכלה באיכילוב, ולאחר חמש שנים התמנה למנהל בית החולים הכללי איכילוב.

גמזו הקפיד לבקר בחו"ל וללמוד מהנעשה במערכות הבריאות השונות בעולם, תוך ניסיון מתמיד לאמץ בארץ מודלים חדשים; אחד מהם הוא המודל האמריקאי P4P, "תשלום לפי ביצועים". שלא כמו האמריקאים, שמשלמים בונוס לצוות הרפואי על עמידה מלאה ביעדי הניתוח, גמזו אימץ את החלק השני של המודל: קנס על אי-עמידה ביעדים. הוא הוביל באיכילוב פיילוט שלפיו אי-עמידה באחד משישה קריטריונים לניתוח לב תביא לקניסה של בית החולים. הקנס הזה היה אמנם וירטואלי במסגרת הפיילוט, אבל זה הצליח: במחלקת הלב נרשמו פחות הסתבכויות ופחות מקרי מוות באופן מובהק, ביחס לשיעור המצופה ללא אימוץ המודל.

אחד מבכירי מערכת הבריאות אמר על כך ל-G כי מדובר במודל מסוכן, שיביא לכך שבתי החולים יימנעו מניתוחים במקרה של חולים קשים, רק כדי שלא תיפגע הסטטיסטיקה. על העובדה שגמזו הוביל את הפיילוט הזה הוא אמר: "יש לו שיגעון גדלות". גמזו מצדו לא מהסס לאשר כי הוא יבקש לאמץ מודלים של שקיפות רבה יותר בבתי החולים, אך משהו בתפקיד הממלכתי שאליו נכנס ריכך אותו כנראה: "אני לא מתכוון להוביל מודל שיתגמל רופאים לפי ביצועים או שיטיל קנסות על בתי החולים. השקיפות צריכה להיות גדולה יותר כלפי המשרד, אבל אני לא בטוח שאני תומך בחשיפת כל הסטטיסטיקות בפני הציבור הרחב".

פרופ' שוקי שמר, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות וכיום אחד האנשים הבולטים והמשפיעים במערכת הבריאות, מעניק הרבה מאוד קרדיט למנהל הצעיר: "מערכת הבריאות עברה טלטלה, והיא זקוקה למנהיג שינווט אותה. יש לו את זה, לגמזו, אפילו שהוא צעיר". כך או אחרת, הרוח שגמזו הביא למשרד הבריאות כבר נותנת אותותיה: במסדרונות המשרד מדברים על "דם חדש", התעוררות מתרדמת ארוכה.

מי מטעה את הציבור

כשגמזו שומע ברדיו פרסומת לחברת ביטוח, וריד שלם במצח יוצא ממקומו. לטעון שהציבור נמצא בסכנת חיים כי בביטוחים המשלימים כבר אין תרופות מחוץ לסל זו הטעיה חמורה לדעתו, עזות מצח. נכון שהביטוחים המשלימים לא כוללים תרופות מצילות חיים, אבל בסל הממלכתי הן קיימות, גם החשובות והיקרות שבהן.

בית החולים איכילוב היה אחד הגורמים הבולטים והנמרצים שהתנגדו להכללת התרופות האלה במסגרת הביטוחים המשלימים, בטענה כי הדבר מחליש את המערכת הציבורית ומגדיל את אי-השוויון בחברה הישראלית. משרד האוצר התנגד גם הוא, מסיבותיו שלו, וכך נרקם המהלך שאסר על הכללת התרופות האלה במסגרת הביטוחים של הקופות, על-פי חוק.

גמזו, שהיה אז סמנכ"ל לענייני כלכלה באיכילוב, מתחיל לחשוב שאולי הייתה זו טעות: "אני לא שולל היום החזרה של תרופות מצילות חיים לביטוחים המשלימים. לא הבנתי אז את האלטרנטיבה, ונראה שגם אחרים לא הבינו. קופות החולים הן גופים מפוקחים, ואילו על חברות הביטוח אין מספיק רגולציה, בטח לא מצדנו בכל אופן. ברור לנו שהפרסומים שראינו בחוצות העיר לא עשו טוב למערכת הבריאות, וברור היום שגם קידום של ביטוחים פרטיים צריך לעשות באופן מוסדר. אני מקווה שגם חברות הביטוח מבינות היום, אחרי שפניתי בעניין לממונה על הביטוח באוצר (עודד שריג, ש' נ'), שביטוח בריאות הוא לא ביטוח לאוטו".

הסטת 65 מיליון שקלים מתקציב סל התרופות לטובת טיפולי שיניים לילדים עוררה ביקורת רבה, גם בבג"ץ. אתה תומך במהלך למרות הכול?

"מדובר בהזדמנות היסטורית להחיל את הרפורמה החשובה ביותר אחרי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כי זו הפעם הראשונה שמכניסים תחום חדש לתוך החוק. הרפורמה הזאת חשובה מכל אינטרס וקלקול טכני, מכל יחסים בין-אישיים, ויותר מכל 10 או 20 מיליון שקל שכן לוקחים מהסל או לא לוקחים. זה עולה על הכול".

אז ההסתדרות הרפואית וקרן דולב סתם עתרו לבג"ץ כי הן קנטרניות?

"ההסתדרות הרפואית היא איגוד פרופסיונלי שמגיע מכיוונים טובים, אבל לפעמים צריך להראות לה את הדרך, כי בגלל יותר מדי כיוונים טובים, למשל, נתקעה כבר מאז 1996 הרפורמה בבריאות הנפש. את עמותת דולב אני רוצה לחבק כי הם עושים מצוות, אבל מטוב לא תהיה בסוף רפורמה, ועשרות אלפי ילדים שצריכים לקבל טיפול לא יקבלו אותו. מספיק לדבר על תקלות וטעויות, זה בסדר שאתם מעלים את זה ואנחנו נתמודד עם הבעיות - אבל תנו לזה גם לעבור, אל תתקעו רפורמות חשובות".

אתה מודע לכך שיש מי שמכנים אותך נפוליאון?

"מי שמכיר אותי מהכותרות בעיתונים אולי יכול להגיד את זה - אבל מי שמכיר אותי באמת הדבר האחרון שהוא יכול להגיד עליי זה נפוליאוניות. במערכת הבריאות כולם מעריכים אותי, את האומץ ואת הנחישות שלי".

תגובת משרד האוצר לגמזו: "מקווים שילמד את החומר"

"אם ד"ר גמזו היה מקדיש מעט מהזמן שהוא מקדיש לראיונות בעיתון ללמידת משרדו, הוא היה מגלה כי, למשל, ההצעה שרוקח ינפק מרשם נולדה במשרד הבריאות. אנו מקווים, כי לאחר שד"ר גמזו יסיים את סבב הראיונות בתקשורות, הוא יעמיק בחומר וילמד על מערכת העבודה המשותפת של משרדי האוצר והבריאות, שהניבה בשנים האחרונות רפורמות משותפות במערכת הבריאות, כדוגמת טיפולי השיניים לילדים.

"באשר לענייני ניהול כספים, עברו של גמזו כמנהל בית החולים איכילוב מעיד שהוא אכן זקוק לליווי וייעוץ מקצועי בנושא, שהרי הוא הותיר את בית החולים בגירעונות תקציביים בסדרי גודל משמעותיים ביחס לבתי חולים בסדר גודל דומה, גם בתי חולים ממשלתיים".