המחנך הדגול, יאיר לפיד

העיתונאי הדגול ובעל הטור המכובד חפץ בתקשורת שחייבת את קיומה לבעלי ההון

יפה ויגודסקי היא מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית

חסד עשה עימנו יואב קרקובסקי שאיפשר לנו הצצה למשנתו של הפוליטיקאי הטרי יאיר לפיד. מי שקיווה לגלות בצוהר שנפתח למחשבותיו הפוליטיות של לפיד איזה משב רוח רענן בצורת גישה אחרת לציבור הישראלי, לפוליטיקה ולחברה, ודאי התאכזב.

בשלל הססמאות הצפויות והשחוקות משהו מצא לפיד, בין המטרות המגוונות למתקפותיו, גם שני ערוצי תקשורת שהוא מבקש להביא לסגירתם - גלי צה"ל והטלוויזיה החינוכית.

זהו החזון שמציע לנו הפלורליסט לפיד - פחות קולות בתקשורת. לא סתם פחות קולות, אלא פחות קולות של שידור ציבורי המייצגים את כלל אזרחי ישראל.

אם תהיתם מי מרוויח מהצעה כזו, התשובה ברורה: פחות שידור ציבורי - משמעו יותר שידור פרטי. פחות צופים לטלוויזיה החינוכית - משמעו יותר צופים לחדשות ערוץ 2. פחות מאזינים לגלי צה"ל - משמעותו יותר מאזינים לרדיו המסחרי.

הפוליטיקה החדשה שמביא לפיד היא כזו שמבקשת להפקיר את במות חופש הביטוי שלנו לבעלי ההון באופן בלעדי.

עבר בעייתי

תחילת דרכו הפוליטית של לפיד הספיקה כבר להכתים את עברו העיתונאי. לא רק בגלל עירוב התחומים הבעייתי, אלא בגלל שהיא חושפת אותו כעיתונאי נטול תודעה עיתונאית ולוחם קטן מאד למען חופש הביטוי.

קריאה של עיתונאי אחד לסגור כלי תקשורת אחר היא עניין בעייתי לא בגלל חוסר הקולגיאליות. היא עניין בעייתי כיוון שהתפקיד העיתונאי בחברה דמוקרטית דורש שהנושא בו יהיה פעיל למען ריבוי וגיוון הקולות בציבור. עיתונאי שפעול מתוך שליחות, ולא מתוך שכירות, מגן על זכות הקיום של כל כלי תקשורת ישר והגון שתורם לשיח הציבורי.

עיתונאי לא יכול להיות צנזור. כאשר הפופוליזם מתחיל לשחק תפקיד באג'נדה העיתונאית שלך, ובשמה אתה גם מוכן לקחת על עצמך את תפקיד המשתיק הלאומי - איבדת מגע עם שליחותך העיתונאית.

מה יגידו המפרסמים

אבל בחירת יעדי המתקפה - הטלוויזיה החינוכית וגל"י צה"ל - חושפת גם את השקפת עולמו הפוליטית של לפיד: שידור ציבורי - אאוט; הון ותקשורת - אין. לא עוד גופי שידור שאינם חייבים דבר לבעלי הון אלא לציבור בלבד. לא עוד גופי תקשורת שאינם צריכים לשקול "מה יגיד המפרסם" בזמן העריכה. לא עוד גופי תקשורת המציעים שידורים שמדברים אל האלטר-אגו של החברה הישראלית. לאלה אין מקום בישראל של לפיד.

התקשורת בישראל של לפיד היא רק זו שפועלת למען הרווח של משפחות ההון, מציעה לציבור סיפוקים מידיים שבתמורה יניבו לחברות רווחים מידיים. אין ספק שערוצים 2 ו-10 והרדיו האזורי המסחרי עשו מהפכה חיובית במפת התקשורת בישראל, אבל מי שלא מסוגל לראות גם את הנזקים שבהם, ומוכן להפקיר את התקשורת הישראלית לידי הגופים המסחריים בלבד, נוהג בחוסר אחריות דמוקרטיות וסופו שידרדר את החברה הישראלית.

שאלת ייצוג

הדבר המצער הוא שלפיד רואה את עצמו כמייצג את ישראל כולה, בעוד שהוא אינו מבין עד כמה הישראל שבדמיונו היא רק חלק, ולא גדול כל-כך, מהחברה הישראלית באמת. היפים והיפות של "הישרדות", המזמרים והמזמרות של "כוכב נולד" ואפילו כוכבי נבחרת החדשות - כל אלה זוכים להערצה בישראל כולה, אבל רק מצפייה בהם לפיד וכל אדם אחר ילמדו מעט מאד על ישראל.

כדי להכיר את ישראל האמיתית צריך להכין סרטי תעודה מעמיקים על עיירות הפיתוח, לתת במה לבני-נוער ערביים ויהודים, דתיים וחילוניים, לעודד יוצרים צעירים שרחוקים ממוקדי העשייה והכוח בתל-אביב ואפילו בירושלים.

במלים אחרות - רגע לפני שהשר לפיד (או ראש הממשלה לפיד) סוגר את הטלוויזיה החינוכית, מומלץ שיקדיש כמה ימים לצפות בתוכניותיה. אולי פתאום יגלה שם ישראל שהוא לא כל-כך מכיר, אבל שהבוחרים שאיתם הוא צריך לדבר מתבטאים דרכה טוב יותר מאשר מאזיניו בכנס בהרצליה.