שלא יכבלו אותנו

המיזם החדש של דדי בורוביץ', יונתן בס ושמיר שהרבני, ינסה לשבור את ההגמוניה

המיזם החדש של אנשי העסקים דדי בורוביץ', יחד עם שותפיו יונתן בס ושמיר שהרבני, להנחת כבל תת-ימי חדש שיחבר את ישראל לעולם, בהשקעה של כ-150 מיליון דולר, הוא מסוג המיזמים שאחרי שנודע עליהם צצה ועולה השאלה איך יכול להיות שיש לישראל רק כבל תת-ימי אחד שמחבר אותה לעולם. ובכן, השאלה עלתה כמה וכמה פעמים לאורך השנים בהיבטים עסקיים ולא חסרו יזמים שרצו להקים כבל תת-ימי נוסף למד נאוטילוס הקיים, אבל בסוף לא קרה.

מטריד באמת איך יכולה מדינה כמו ישראל, על שלל בעיותיה ומורכבויותיה, להרשות לעצמה תלות כל כך מהותית בכבל תת-ימי אחד בלבד, שגם הוא בבעלות זרה (טלקום איטליה). בהיבט העסקי יש תשובות טובות מדוע ספקיות האינטרנט לא הקימו עד עכשיו אף כבל מתחרה, אבל נדמה שבהיבט הלאומי אף אחד לא נתן על כך את הדעת.

כל העולם כולו על כבל אחד

אורך חייו של כבל תת-ימי הוא 25 שנה בערך. הכבל מד נאוטילוס הוא בן 10 והקיבולת שלו תספק את צורכי התקשורת של מדינת ישראל עוד הרבה שנים. הבעיה, לפיכך, לא נוגעת לשאלה אם הוא מספיק לצורכי התקשורת של מדינת ישראל, אלא יותר נוגעת לשאלות של שרידות, ביטחון לאומי, תחרות ומחירים טובים יותר שעשויים להוזיל את מחירי הגלישה לטובת כולנו.

ספקיות האינטרנט, שהן הצרכניות הגדולות של התקשורת הבינלאומית, עוסקות שנים בבדיקת הסוגיה אם כדאי להניח כבל תת-ימי נוסף, אלא שבכל פעם שאחת מהן מהרהרת בכך, לרוב היא מקבלת זריקת הרגעה ממד נאוטילוס בדמות הנחה במחירים.

בפועל, השיטה של מד נאוטילוס להרגיע את ספקיות האינטרנט עובדת לא רע בכלל. האם המחירים הטובים יחסית שמקבלות הספקיות טובים דיים כדי למנוע הקמת כבל תת-ימי נוסף? התשובה עד עכשיו הייתה כנראה חיובית. נטוויז'ן בדקה ברצינות פרויקט דומה של הנחת כבל תת-ימי לפני כשנתיים, ובסוף שוכנע הדירקטוריון שלה לרדת ממנו רק לאחר שמפעילת מד נאוטילוס הסכימה להורדת מחירים מאוד משמעותית, שייתרה את הסיכון בהשקעה.

יונתן בס, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו ואחד מיוזמי פרויקט הכבל החדש, פעיל רבות בשוק הטלקום בישראל. בס מעריך בשיחה עם "גלובס" כי "אף מפעיל בינלאומי לא יניח כבל תת-ימי משום שהוא יהיה צבוע. זה אמנם ייתן לו יתרון שיווקי על פני אחרים אבל אם הוא יניח כבל כזה, הוא יניח רק לעצמו וזה כנראה לא כלכלי".

ואז המדינה תכפה עליו למכור למפעילים אחרים?

"נכון, אבל השאלה היא אם מפעילים אחרים ירצו לקנות ממנו. תאר לך שבזק בינלאומי שמה כבל. היא מהוונת את ההשקעה ויוצא לה דולר למגה ביט, אבל מבקשת מאחרים 5 דולר למגה, כי היא רוצה להרוויח על זה. ההשקעות שם לא קטנות, אז אתה מסתכל על ההחזר ומה אתה יכול לעשות עם זה בכלל. אז בסדר, הם ישימו כבל, אבל קרוב לוודאי שזה יהיה רק לשימושם. אני לא מאמין שנטוויז'ן או 012 סמייל או אחרים יקנו ממנו. כי הם מתחרים בהם ראש בראש באינטרנט. אין ספק בכלל".

אתם מדברים על יתרונות טכנולוגיים שיהיו לכבל שלכם בהשוואה למד נאוטילוס. מה הכוונה?

"הטכנולוגיה עשתה צעדים קדימה ויש היום סיבים שהניחות שלהם לק"מ הם הרבה יותר נמוכים. אם תיקח, למשל, רפיטרים בים - אצלנו יהיו הרבה פחות מאשר מה שיש למד נאוטילוס. אצלנו רוב הכבל יעבור תחת המים. מכיוון שכך, גם הביצועים שלנו, שרידות ואמינות, יהיו יותר טובים".

תקן אותי אם אני טועה אבל נדמה שהשקעה בכבל תת-ימי דומה להשקעה בנדל"ן. כלומר, אתה לא מקבל תשואות גבוהות במיוחד אלא זו השקעה סולידית שהרווחיות שלה לא בשמיים.

"אתה נכנס למספרים ולתוכניות העסקיות ואני לא רוצה להגיב בשלב זה. זה לא כמו שתשובה מצא גז, אבל גם בעולם התקשורת אפשר להרוויח. אם אתה מסתכל על מה שקרה בשוק הקיבולות, יש מקומות בעולם, בייחוד באוקיינוס האטלנטי, כולם רצו ושמו כבלים, המחירים ירדו. אבל תראה את מד נאוטילוס. לא מסכנים לחלוטין. המחירים שלהם בשמיים".

על אף שהמפעילים הבינלאומיים מצליחים להשיג לטענתם מחירים טובים ולא מתלוננים?

"ועדיין, המחירים גבוהים מאוד. יחסית לעולם, המחירים שלהם מאוד מאוד גבוהים. הרי אתה לבד מרגיש כשאתה גולש לאתרים, שלא יושבים על שרתי פרוקסי פה בארץ, את ההבדל. אתה גם יכול לראות כמה אתה מקבל באמת. למה? כי המחיר לקיב ולת גבוה יחסית. זה מצב שלא יתכן פה בישראל. אין ספק בכלל. על זה כולם מסכימים, שלא ייתכן שיהיה ספק אחד שהוא מונופול לכל דבר".

"מחירים גבוהים מאשר באירופה"

בס מספק הסבר פשוט לבעיה שיש היום למדינת ישראל ולספקיות בחיבור לחו"ל. "בסך הכל, מד נאוטילוס מוכרים 90 ג'יגה לספקיות הבינלאומיות. זה בערך שליש לכל אחת מהספקיות הגדולות. תחלק את זה במספר המשתמשים ובמהירות הממוצעת ותראה שהמחירים פה הרבה יותר גבוהים מאשר באירופה".

מה שאתה אומר זה שהספקיות בארץ לא רוצות בעצם להשקיע כי המחירים גבוהים?

"נכון. הן לא מוכנות לקנות 10 ג'יגה ב-20 או ב-22 מיליון דולר. אני לא מתייחס למחירים שלנו כרגע, אבל הם יהיו נמוכים יותר משמעותית. בנוסף, הספקיות משלמות 4%-5% על התחזוקה כל שנה. תעשה את החשבון לבד.

"אז הן מחפשות פתרונות אחרים, כמו שרתי פרוקסי פה בארץ, בעיקר שרתי פרוקסי שמורידים ומעדכנים אתרים שיש להם תוכן סטטי. אבל ברגע שאתה הולך לתוכן דינמי או חיבור ישיר בין משתמש למשתמש (כמו תוכנות שיתוף קבצים), אז חבל על הזמן, אתה לא יכול לעשות את זה. אז הרבה מהן מגבילות גם את החיבור בין משתמש למשתמש לחו"ל. אבל זה לא חדש. כולם יודעים את זה".