"אל תתלוננו שישראל לא הקימה ועדת חקירה עם ייצוג בינלאומי"

ההחלטה להקים ועדת חקירה ישראלית לבדיקת אירועי המשט לעזה, ב-31 במאי, התקבלה, כמובן, ע"י ממשלת ישראל. אבל ממשל אובמה, בהובלת היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ג'ים ג'ונס, היה מעורב "עמוקות" בתהליך קבלת ההחלטה בירושלים, ודחף את ישראל להחיש את התהליך. בירושלים שוררת דאגה מהתפקיד המרכזי שממלא ג'ונס בעיצוב מדיניות הממשל כלפי ישראל. כך מדווח האתר foreignpolicy.com., בבלוג הפופולרי The Cable.

השבוע שקדם להחלטה אופיין בשטף מגעים רמי-דרג בין בכירי ממשל בוושינגטון לבין מקבלי ההחלטות בירושלים. פקיד במשרד החוץ אמר ל-Cable כי שרת החוץ של ארה"ב, הילארי קלינטון, שוחחה עם שר הביטחון אהוד ברק. סגנה של קלינטון, ג'ים סטיינברג, השליח המיוחד למזה"ת ג'ורג' מיטשל ואחרים שוחחו אף הם עם בכירים ישראליים. ברק שוחח גם עם סגן הנשיא, ג'וזף ביידן.

אבל ביומיים שלפני ההחלטה גובשו הפרטים האחרונים בדיונים בין הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה בירושלים, ובמיוחד בין ג'ים ג'ונס לבין מקבילו בלשכת רה"מ, עוזי ארד, לדברי פקיד רשות ישראלי. למעשה, המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן היתה מעורבת בהתליך קבלת ההחלטה הרבה יותר מאשר משרד החוץ. דן שפירו, מבכירי המועצה, הגיע לישראל כדי לסייע, ושגריר ישראל בוושינגטון, מייקל אורן, שימש כמתאם בין שני הצדדים.

המסר של פקידי ממשל אובמה היה כפול: הממשל רצה שישראל תכלול בוועדה נציגים זרים כדי להקנות לה אמינות. דרישה זו התמלאה עם מינויים של וויליאם דייוויד טרימבל, מצפון אירלנד, וקן ווטקין מקנדה. המסר האחר היה: החישו את הדברים. וושינגטון רצתה שישראל תודיע על הקמת הוועדה שבוע לפני שישראל היתה מוכנה לעשות כן. פקיד הרשות הישראלי אמר כי ההתיעצויות הנרחבות והמפורטות עם אנשי אובמה הן הסיבה לכך שתהליך קבלת ההחלטה נמשך זמן רב כל כך.

"התחושה שלנו היא, שהאמריקנים קיוו שהחשת התהליך תוריד את הנושא מעל האג'נדה", אמר המקור הישראלי. "עכשיו אף אחד אינו יכול להתלונן על כך שישראל לא הקימה ועדת חקירה עם ייצוג בינלאומי".

המעורבות הישירה והמכרעת של ג'ונס היא משמעותית על רקע הערכות, שזכו לתפוצה רחבה, כי הוא מקור הדיווחים, שלפיהם הודיע הבית הלבן לממשלות זרות על כוונתו לתמוך בהחלטה אפשרית של מועצת הביטחון להקים ועדת חקירה בינלאומית בחסות האו"ם. ידיעה על כך התפרסמה בשבועון הימני וויקלי סטאנדארד, והממשל מיהר להכחיש אותה. אבל ההכחשה לא היתה חד-משמעית. הדיווח, וההכחשה בחצי פה, עוררו דאגה רבה בירושלים. מקורות דיפלומטיים משערים, כי ההדלפה נועדה ללחוץ על ישראל להחיש את קצב קבלת ההחלטה על ועדת החקירה.

לפי הידיעה באתר, מודאגת ירושלים מהחלק המשמעותי שנוטל ג'ונס בגיבוש המדיניות המזרח-תיכונית של הבית הלבן. הדעה המקובלת היא שג'ונס, יחד עם שגרירת ארה"ב באו"ם, סוזן רייס, הם "השוטרים הרעים", אלה שדוחפים את הממשל לנקוט קו נוקשה יותר כלפי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעוד שסגן הנשיא ג'וזף ביידן ודניס רוס, יועץ לענייני המפרץ הפרסי במשרד החוץ, הם "השוטרים הטובים", אלה שממליצים לנקוט עמדה רגישה יותר כלפי מצבו הפוליטי המיוחד של נתניהו.

ארון מילר, דיפלומט לשעבר, שהיה מעורב במו"מ בין ישראל לפלסטינים, אמר לאתר, כי זה טבעי לגמרי שהמועצה לביטחון לאומי, ולכן ג'ונס, תקבע את הקווים המנחים של המדיניות האמריקנית כלפי ישראל (בניגוד, למשל, למיטשל, שמתמקד רק בהיבט הישראלי-פלסטיני). אבל, בסופו של דבר, הפקידות הבכירה בממשל הגיעה למסקנה שלחץ ציבורי על נתניהו יכול להיות יעיל רק עד גבול מסוים.

"המחלוקות האלה (יחס נוקשה מול יחס רגיש לישראל) מתבטלות לפני המציאות מפני שהשורה התחתונה היא שכדי להגיע להישג מסוים, אתה צריך לפעול עם ממשלת ישראל", אמר מילר.