גיוס העובדים בתחום ההיי-טק עובר אבולוציה מתמדת. הנוהל הישן והמקובל היה שהמעביד מגייס בעצמו את עובדיו באמצעות מודעה בעיתון. בהמשך קמו חברות כוח אדם שגייסו את העובדים ואף העסיקו אותם כאאוטסורסינג עבור המעסיק הראשי ולאחריהם קמו חברות השמה שאף התמקצעו במיונים.
כיום חלק בלתי מבוטל מגיוס העובדים בתעשיית ההיי-טק מתבצע באמצעות חברות ההשמה, בעיקר לאור נטיית עולם העסקים למיקוד, התמקצעות והתמחויות. אך כאן נרשמת התקדמות נוספת, כשחברות פרטיות מתבקשות על-ידי גופים שונים לבצע עבורן גיוס עובדים בתמורה לעמלה המשתנה מעובד לעובד.
כך, למשל, משרד ממשלתי ביקש לאחרונה מחברת מחשבים לאתר עבורו אנשי תוכנה. לאותו משרד היו חסרים הידע, הניסיון והכלים המקצועיים לאתר ולבחון את העובד המתאים והוא בחר חברה שבעבר נתנה לו שירותים, כדי שתמצא עבורו את העובד המתאים.
"מרבית החברות המתבקשות כיום לתווך עובדים מגיעות מהמגזר הממשלתי וממגזר ההיי-טק", מסבירה עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראש תחום דיני עבודה במשרד עו"ד שנהב, קונפורטי, שביט ושות'. "מדובר בחברות מקצועיות, בעלות שם בתחומן, שלמעשה מגוונות את תחומי פעילותן מול הלקוחות, כך שמתאפשר להן לעסוק גם בגיוס עובדים כשלעצמו".
על-פי החוק, ניתן לתווך עבודה במסגרת מה שמוגדר לשכה פרטית. החוק מאפשר לחברה, שאינה רשומה כקבלן כוח אדם, לתווך בעובדים, בכפוף לקבלת רישיון ממשרד התמ"ת ועמידה בדרישות הפורמליות של החוק. "לחברה הפרטית אין חבות כלשהי כלפי העובד המגויס, קל וחומר שאין לה כל חבות כלפיו בכל הקשור ליחסי עבודה", אומרת כרמי-ברק. "כמובן שהמחלוקות בעיקרן עולות במקרים בהם העובד שגויס נמצא לא מתאים לאחר תקופה מסוימת, ואז מנסה הגוף אליו גייס העובד להתנער מהתשלום לחברה הפרטית או לקבל בחזרה את התשלום ששילם בגין הגיוס 'הקלוקל'. עניינים אלה מוטב שיימצא להם פתרון עוד בהסכם הבסיסי שנחתם בין הצדדים מלכתחילה".
לדברי כרמי-ברק, ישנם מספר תנאים בסיסיים לקבלת רישיון להפעלת לשכה פרטית עבור חברה שמעוניינת להשלים את הכנסתה באמצעות תיווך עבודה. על-פי אחד התנאים, על מבקש הרישיון להצהיר כי בחמש השנים שקדמו לבקשה לא הוא ולא אדם המיועד למלא תפקיד בכיר בחברה הורשעו בעבירה שיש בה קלון. כמו כן, על הלשכה להימנע מאפליה בשליחת עובד לעבודה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו או מפלגתו. מעבר לכך, מבקש הרישיון יתחייב לא להעסיק עובדים בשכר, אלא לעסוק בתיווך עובדים בלבד.
לבסוף, אומרת כרמי-ברק , "נכון יעשה דורש העבודה אם לא יסתפק במשלוח קורות חיים לחברות כוח אדם או למעסיקים גדולים למשרות ספציפיות, אלא גם יברר אם חברה המתפקדת כלשכה פרטית, יכולה לתווך בינו ובין המעסיק המיוחל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
