בנק ישראל ומע' הביטחון יכפילו היתרי העסקת פלסטינים

במקביל לקמפיין הרועש שמנהלים הקבלנים ותאגידי כוח האדם בענף הבנייה נגד החלטת הממשלה לצמצם באופן דרמטי את מספר העובדים הזרים בענף, מתנהל מאחורי הקלעים מהלך שקט שעשוי לנטרל את השפעת הקמפיין הזה.

ל"גלובס" נודע כי בבנק ישראל ובמערכת הביטחון עסוקים בימים האחרונים בגיבוש תוכנית שכמעט תכפיל את מכסת ההיתרים לעובדים פלסטינים מהשטחים - כ-50 אלף לעומת כ-28 אלף כיום. התוכנית תצא לדרך בתוך כחודשיים, והיא תסייע בין היתר לחזק את עמדת הממשלה כנגד העתירה שהגישו אתמול הקבלנים לבג"ץ, בעניין צמצום מספר הזרים.

מדובר בתוכנית מורכבת ורגישה מאוד, נוכח ההשלכות שיכולות להיות לה מבחינה ביטחונית ותעסוקתית, הן בצד הפלסטיני והן בצד הישראלי. לכן, בגיבוש התוכנית לוקחים חלק בין היתר נציגים מהשב"כ, צה"ל, המינהל האזרחי והרשות הפלסטינית. מי שמרכז את הפגישות בעניין הוא המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין.

כדי למנוע היצף של עובדים פלסטינים בישראל מחד והגברת התלות של הכלכלה הפלסטינית בכלכלה הישראלית מאידך, הוחלט כי מספרם הכולל של הפלסטינים המועסקים בישראל לא ישתנה. כלומר, אם כיום מועסקים בישראל כ-28 אלף פלסטינים בהיתר ועוד כ-25 אלף שוהים בלתי חוקיים, הרי שהכפלת מספר העובדים בהיתר תיעשה בד בבד עם צמצום דרמטי במספר הפלסטינים ללא היתר. לשם כך דרושה פעילות אכיפה אינטנסיבית לא רק בצד הישראלי, אלא בעיקר בצד הפלסטיני. ככל הנראה, מערכת הביטחון תאשר קבלת היתרים לפלסטינים מעל גיל 30, ללא עבר של פעילות לאומנית או השתייכות לארגון קיצוני. יצוין כי שיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון למנגנונים הפלסטינים ביהודה ושומרון הוכיח את עצמו בשנתיים האחרונות, והביא לירידה דרמטית בהיקף הטרור.

להתמודד עם טענות הקבלנים

הגדלת מספר ההיתרים על חשבון השוהים הבלתי חוקיים תאפשר למדינה להתמודד לראשונה עם טענות הקבלנים, שדוחים בביטול את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בדבר מספר העובדים הבלתי חוקיים מקרב הזרים והפלסטינים. בעוד הקבלנים טוענים כי מספרם בענף נמוך משמעותית מהאומדנים של הלמ"ס, הרי שתוספת היתרים תאפשר לאמוד את מספרם בצורה אמינה.

לבנק ישראל חשוב שמספר הפלסטינים בהיתר יגדל רק כנגד הקטנת מספר הפלסטינים ללא היתר, נוכח האמביוולנטיות שבהעסקתם. רק במארס האחרון פרסם הבנק המרכזי דו"ח שדווקא מתריע מפני העסקת הפלסטינים בישראל. בהיבט הפלסטיני, קבע הדו"ח, הדבר מאפשר להרוויח הרבה יותר מהמקובל ברשות הפלסטינית, אך בטווח הארוך זה מעניק תמריץ שלילי לרכישת השכלה גבוהה ומחזק את התלות של הפלסטינים בישראל. בהיבט הישראלי, הדו"ח קבע כי השכר הנמוך יחסית שמשולם לפלסטינים בענף הבנייה עלול לפגוע בשכרם של הישראלים. על כן הציעו בבנק ישראל, כתנאי להגדלת ההיתרים, להתאים את השכר של הפלסטינים לזה של הישראלים כדי לא לעודד תמריץ כלכלי להעסקת הפלסטינים על חשבון הישראלים, ובמיוחד על חשבון הישראלים מהמגזר הערבי.

הקבלנים מתנגדים

הקבלנים ותאגידי כוח האדם בענף הבנייה ידעו מראש שהמדינה תנסה לנטרל את המאבק שלהם באמצעות הדגשת הפוטנציאל הפלסטיני על פני זה של העובדים הזרים. דו"ח שהזמינו מהמשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, פרופ' אביה ספיבק, קובע כי העסקת הפלסטינים בענף הבנייה בעייתית ביותר. על פי הדו"ח, חלק מהקבלנים חוששים לנקמנות מצד הפלסטינים על רקע לאומני, וכי בכל מקרה העובדים הפלסטינים חייבים לסיים את יום העבודה מוקדם יחסית כדי להספיק להגיע אל המחסומים.

יצוין כי החלטת הממשלה שהתקבלה אשתקד קובעת כי מחודש יולי הקרוב יעמוד מספר העובדים הזרים בענף הבנייה על 5,000 בלבד לעומת כ-8,000 כיום, ואילו בשנת 2012 יעמוד מספר הזרים בענף על אפס מוחלט. הקבלנים לוחצים כעת על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את יישום ההחלטה בטענה כי היא תביא לעלייה ניכרת במחירי הדירות.