מנסים להגיע לעמק השווה: חממת יוזמות העמק עדיין מחכה להפרטה

אזור הפעילות בעמק כבר לא אטרקטיבי להקמת קווי יצור והיעדר מימון חיצוני פוגע מעט בגודל הפרויקטים, אבל ראשי החממה מרגיעים ומציינים שהיזמים מגיעים אליה מכל רחבי הארץ ושהיא תמיד עמוסה בפרויקטים

עוד חממה אחת בלבד עומדת בפני הפרטה - חממת יוזמות העמק. לאחר ש-23 חממות כבר נמכרו לגורמים מסחריים, חממת יוזמות העמק ממשיכה לחפש את השותף הראוי. גם בתקופת המשבר, בה היה המימון הממשלתי מקור מזומן נדיר לחברות צעירות, לא מצאה החברה את הגורם המתאים. עתה, כשהכיסים נפתחים והעניין בביומד חזק מאי פעם, עשוי העניין בחממה להתעורר מחדש.

החממה הוקמה ב-1993, באמצעות עמותה שהורכבה מנציגי קיבוצי אזור עמק יזרעאל. החזון שלה לא עסק, כמו יתר החממות, במסחור הידע של העולים החדשים, אלא בקידום התעשייה הקיבוצית. "המטרה הייתה לקלוט רעיונות של חברי קיבוץ, לקבל מימון משלים מהקיבוצים ולבנות כך פרויקטים שיהפכו לחלק מהתעשייה", אומר גדעון הרמלין, יו"ר מועצת המנהלים של החממה, המכהן גם כמנכ"ל קבוצת מפעלי העמק. קבוצה זו היא אגודה שיתופית בה חברים מפעלים כמו עוף העמק, פרחי העמק, שירותים חקלאיים העמק ועוד, והיא גם הבעלים בפועל של חממת יוזמות העמק.

מתרחקים מהעמק

ההצלחה בהגשמת החזון שעליו מדבר הרמלין הייתה מוגבלת. "בשנות ה-90 המשבר הקיבוצי העמיק מאוד, כל הכספים הושקעו בקיום היומיומי, ורק 7-8 קיבוצים הסכימו להשקיע כסף בפרויקטים של החממה", הוא מספר. כשלא התקבל כסף מהקיבוצים, ביקשה החממה כסף מגורמים פרטיים ולאחר תקופה התבססה על מודל שבו המימון העיקרי שלה היה מימוש חלקה בפרויקטים שבגרו.

שרידותה עד כה במודל כזה של החממה מעידה אמנם על הצלחה, אך היעדר מימון חיצוני הגביל את החברה להשקעות קטנות יחסית ולפרויקטים דלי סיכון, ולאו דווקא כאלה שקשורים לעולם הקיבוצי. למרות זאת, מצליחה החממה לגייס לפרויקטים יותר מה-15% מהתקציב להם היא מחויבת על-פי חוק. "אני מעריך שלאורך תקופת ההתבגרות של הפרויקטים, אנחנו משקיעים בהם או מגייסים עבורם 55% מתקציבם, לעומת 45% תקציב מדען", אומר מנכ"ל החממה, אברי מעוז.

פרויקטים ספורים הצליחו להגשים חלקית את השאיפות המקוריות כשהקימו מפעלים באזור העמק ובסביבתו. כזו היא, למשל, חברת DISP הפועלת ביקנעם בתחום הסולארי, או חברת ננוסייז שמייצרת ננו חלקיקים לאולטרה סאונד והוקמה באזור התעשייה של העמק. גם IR-Lan הוקמה ופעלה ביקנעם, עד למכירתה.

היום, גם מנהלי החממה יודעים שכדאי לעדכן את החזון. "העמק כבר לא אטרקטיבי להקמת קווי יצור", אומר הרמלין. "המשקיעים נוטים להסיט את הפעילות קרוב יותר למרכז". עם זאת, מוסיף מעוז כי "עדיין חשוב שהחממות יהיו בפריפריה, כי הן מספקות מקומות עבודה".

בשלב החממה, החברות כולן נמצאות פיזית במשרדים במגדל העמק. עם זאת, היזמים מגיעים לחממה מכל הארץ. "יש לנו אפילו קבוצת יזמים שהרעיון שלה נולד מחקר אלמוגים ואצות, והם עצמם מגיעים מקדש ברנע. זה בסדר גמור מבחינתנו, כל עוד אין להם שאיפות לגדל כאן את האלמוגים". הרמלין מוסיף כי אף שהחממה נותנת פחות מימון ממתחרותיה, היא תמיד עמוסה בפרויקטים ובוררת ביניהם מבלי להתפשר.

מחפשים שותף מהתחום הרפואי

הזמנים שהשתנו הובילו, כאמור, לחיפוש שותף, ולא רק כדי לקבל מימון. "אין עלינו לחץ כלכלי, וגם מינהלת החממות לא הציבה דדליין", אומר הרמלין, "אך ברור לנו כי כדי לשפר את מצב הפרויקטים, אנחנו צריכים גורם בעל קשרים וניסיון ניהולי. רצוי שיהיה זה גורם מהתחום הרפואי, שמהווה 60% מהפרויקטים שלנו". יתר הפרויקטים הם בתחומים שונים, כולל תוכנה, קלינטק ופתרונות היי-טק לתעשייה מסורתית.

"נפגשנו עם קרנות הון סיכון, אך יש להן שני חסרונות", מסביר הרמלין. "האחד הוא שהן רוצות לעשות רווח מהיר, תוך 3-4 שנים ואלה לא זמנים שמתאימים לפרויקטים בשלב של חממה. החיסרון השני הוא שהן רוצות להפוך להיות בעלות הבית היחידות, על חשבון ההנהלה והבעלות הנוכחית".

מסתבר, אם כך, שקבוצת מפעלי העמק הקיבוצית בהחלט רואה את עצמה ממשיכה ליטול חלק פעיל בניהול החממה גם במתכונת החדשה. הנהלת החממה מעוניינת גם היא להמשיך בתפקידה גם אחרי ההפרטה, וזהו תנאי חשוב לבחירת השותף.

"היו לאחרונה גורמים שהתעניינו בחממה בתנאים שלנו. גורמים שקשורים לסיוע לחברות בתחום ההיי-טק", אומר מעוז ומוסיף "היינו על סף חתימה אך הם לא הצליחו לגייס את ההון, בגלל המשבר. אנחנו מקווים שעכשיו התנאים ישתנו בעקבות המצב".

בהיעדר גורם שייכנס כשותף, החממה היום רואה את תפקידה על-פי ההגדרה הקלאסית של תוכנית החממות - להבשיל את הפרויקטים לכדי חברות. "כל קבוצה צריכה לצאת מפה עם קניין רוחני מוגן, תוכנית עסקית נכונה והון המספיק לשנה-שנתיים, שיאפשר לה להגיע לשוק".

שת"פ בארה"ב

החממה מחפשת קשרים וניסיון בתחום הרפואי, אך בינתיים בנתה לעצמה חלק מהיכולות הללו בעצמה.

בוחן הפרויקטים שלה הוא אמנון ויקסלבאום, דוקטור לרפואה ובעל פוסט-דוקטורט בפוריות ממכון Faulkner בבוסטון. לחממה יש קשרים עם רוב בתי החולים ומוסדות המחקר באזור הצפון וגם עם אוניברסיטת מישיגן.

במסגרת שת"פ זה עורכים סטודנטים למינהל עסקים באוניברסיטת מישיגן סקרי שוק מקיפים להיתכנות הפרויקטים בארה"ב ועוזרים לבנות להם תוכנית עסקית וליצור קשרים ראשונים. "בדקנו פרויקטים שעברו את התהליך מול כאלה שלא, ובהחלט יש לכך השפעה", אומר מעוז.

"אנחנו רואים את עצמנו כמי שעוזרים להגשים חלומות של אחרים", אומר מעוז. "גם אם הרעיון לא מתאים לחממה שלנו, אנחנו לא מייאשים את היזם אלא מנסים לכוון אותו למקום המתאים. גם לרעיונות שנראים תחילה כמגיעים מדמיונו הפרוע של אדם, מגיעה לפעמים הזדמנות שנייה".

הרמלין עדיין לא ויתר לגמרי על החזון המקורי של החממה. "אולי מול החממות האחרות, אנחנו עשויים להציע משהו אלטרנטיבי, יותר קרוב לתעשייה ולאזור, פחות דומה לקרן הון סיכון. אנחנו לא מגבילים את עצמנו, ונשמח לדבר עם כל גורם שמעוניין על כל סוג שיתוף פעולה שיש לו להציע".

צרו איתנו קשר *5988