דירוג משרדי רואי החשבון של BDI: קוסט-פורר עדיין מוביל

במקום השני - דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר ■ האטרקטיביות של מקצוע ראיית החשבון, שפותח צוהר לעולם העסקי, מתעצמת: בשנה החולפת הצטרפו לשוק 1,200 רו"ח - עלייה חדה של כ-25% במספר מקבלי הרישיונות

זה שנים מספר אומרים רואי החשבון ש"אנחנו הדבר החם הבא בשוק ההון". גם אם התקשינו להאמין שהטיפוס ה"חשבונאי", שעיסוקו במספרים, הוא סוג של כוכב עולה - היום בעולם העסקי ובשוקי ההון מבינים ש"בן רואה חשבון" הוא חלומה החדש של האמא היהודייה - וגם נתונים סטטיסטיים תומכים בכך.

בשנת 2009 חלה עלייה חדה של כ-25% במספר מקבלי הרישיונות החדשים לעיסוק בראיית חשבון, שהם כ-1,200 בעלי רישיונות חדשים. 540 מהם הצטרפו ללשכת רואי החשבון - כך עולה מדירוג משרדי רואי החשבון לשנת 2010 שאותו מפרסמת חברת BdiCoface בפעם השישית.

מהנתונים עולה כי זהו שיא חדש לשוק ראיית החשבון בישראל, שמסמן את התעצמות מגמת הצמיחה שחלה בתחום החשבונאות לאחר ירידה במספר הבוגרים במקצוע בין השנים 2004 ל-2006. בעוד שב-2004 קיבלו רישיון ראיית חשבון 933 מוסמכים חדשים - ב-2005 ירד מספרם ל-844 וב-2006 ל-780 בלבד. אלא שב-2007 חל שינוי במגמה, כשמספר הבוגרים עלה ל-870, ומאז עלה בהדרגה עד לנתון השיא של השנה.

טקס הסמכה של רואי חשבון / צלם: מירדאס
 טקס הסמכה של רואי חשבון / צלם: מירדאס

רו"ח דני מרגלית, שותף מנהל בפירמת ראיית החשבון BDO זיו-האפט, סבור כי הנתונים הללו משקפים את המחזוריות בפנייה ללימודי תואר בחשבונאות. "מה שרואים היום הוא תוצאה של החלטה של סטודנטים לפני 4 ו-5 שנים", הוא אומר. "כשאני מלווה את האוניברסיטאות, יושב עם ראשי החוג, אני רואה את המחזוריות שקיימת ברישום לחוג החשבונאות, ואת העליות והמורדות המאפיינים אותה. התוצאה של היום היא ריאקציה של מה שהיה לפני כמה שנים".

עם זאת, מוסיף מרגלית, המחזוריות ברישום אינה ההסבר היחיד לעלייה במספר המוסמכים החדשים. "המחזוריות שקיימת הוא אספקט אחד. יש גם איזה שהוא 'טרייד-אוף' בין ההיי-טק לבין חשבונאות. בתקופות מסוימות יותר סטודנטים מופנים לכיוון ההיי-טק ופחות למגזר שלנו, ובשנים אחרות המגמה מתהפכת".

ביקוש גובר

* אם מדובר במחזוריות וב'טרייד-אוף', אז צפויה ירידה במספר רואי החשבון החדשים בשנים הקרובות?

מרגלית: "אני לא יודע, אבל תיאורטית זה יכול להיות. על אף שאם אני מסתכל על השנים הקרובות, אז זה כבר ברור שלא תחול ירידה, כי ב-3 השנים האחרונות כמות הנרשמים לאוניברסיטאות ולמכללות הולכת וגדלה. איני יודע לצפות מה יהיה ברישומים בשנה הקרובה, שאת השפעותיה על שוק רואי החשבון נראה רק בעוד 5 שנים. אך בשנים הקרובות נמשיך לראות גידול".

לעלייה במספר הנרשמים ובוגרי המקצוע יש הסבר נוסף. תמונת המצב בתחום ראיית החשבון השתנתה מאוד בשנים האחרונות, כך שהמקצוע היום מאוד אטרקטיבי לצעירים שמתלבטים באיזה מקצוע לבחור.

כלי החשבונאות והדיווח הכספי הם כלים שנדרשים למגוון רחב של עניינים בעולם בכלל ובמשק הישראלי בפרט, שרק הולך וגובר עם השנים. הענף העסקי אינו יכול להתקיים בנפרד מענף ראיית החשבון, וכל עסקה שנעשית היום מחייבת הבנה של כלי המשחק החשבונאיים, כללי החשבונאות, הדיווח והשקיפות.

כתוצאה מכך גובר הביקוש לרואי חשבון. מעבר לכך, תואר בראיית חשבון פותח דלתות לעולמות רבים, נוסף לדלתות פירמות ראיית החשבון. רואי החשבון של היום מכהנים כמנכ"לים, כיועצים כלכליים ועסקיים וכן בהרבה תפקידי מפתח במשק. צעירים מזהים את המגמה ויודעים לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח להם לעולם העסקי.

לרו"ח מרגלית יש דוגמה בבית. "הבן שלי סיים לאחרונה את שנת הלימודים הראשונה שלו בתחום", הוא אומר, "ואני רואה שהתפיסה של שכבת הגיל שלו היא שהמקצוע הוא בסיס למגוון מאוד רחב של עיסוקים בעתיד. בשונה ממה שהיה בעבר, שאז מי שלמד ראיית חשבון מראש הגדיר את עצמו כעוסק בתחום ראיית החשבון - היום הלמידה הזו היא בסיס להרבה מאוד עיסוקים. חלק מהבוגרים ממשיכים במשרדים, חלקם עובדים בחברות, וחלקם פונים למגזרים אחרים, כשכולם נשענים על התשתית שהם למדו לתואר בחשבונאות. סריקת תפקידי הניהול הבכירים שאוישו בשנים האחרונות יגלו שלא מעט רואי חשבון נמנים עם המכלול הזה".

שנה של שינויים

תחום ראיית החשבון בישראל המשיך להתמודד בשנת 2009 עם השינויים שחלו עקב אימוץ תקנות ה-IFRS, וכן החל להיערך להטמעת תקנות ה-SOX על החברות הציבוריות בישראל.

במהלך השנה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את טיוטת תקנות ניירות ערך שפרסמה רשות ניירות ערך, המתבססת על חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) האמריקני, ואת המלצות ועדת גושן משנת 2006.

בנוסף, התפרסם התקן הסופי בנושא כללי IFRS עבור חברות קטנות ובינוניות על-ידי הוועדה לתקינה חשבונאית בינלאומית (IASB) ואישור חוק הדיווח המקוון שנועד להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות.

מהסקר שנערך כבסיס לדירוג BDI עולה כי תקנות ה-IFRS ותקנות ניירות ערך המבוססות על ה-SOX הגדילו את הפעילות בענף רואי חשבון. עם זאת, יצוין כי התקנות החדשות מגבילות את המבקרים - משרדי רואי החשבון שנותנים את שירותי הביקורת לחברות - במתן שירותים נלווים לאותן חברות, ובכך לכאורה נפתח חלון הזדמנויות למשרדים בינוניים בתחום עריכת הדו"חות, סיוע בהכנת הדו"חות לקראת הביקורת ויישום התקנות החדשות.

מהדירוג עולה כי עובדה זו תרמה לגידול במספר המועסקים בענף, שנבע רובו ככולו מגידול במשרדים קטנים ובינוניים.

האומנם נפתח חלון הזדמנויות? רו"ח גד פניני, מנכ"ל חברה לביקורת ולניהול סיכונים ומרצה לאסטרטגיה פיננסית וניהול סיכונים, סבור כי גם עתה המשרדים הגדולים הם הנהנים העיקריים.

"תחום ה-IFRS הוא כמעט פררוגטיבה בלעדית של ה'ביג-4', המשרדים הגדולים. המשרדים הבינוניים והקטנים כמעט לא עוסקים בנושא. נכון שעל-פי ההנחיות, המשרד שמבקר לא עורך את הדו"חות לאותה חברה, אבל עיקר העבודה שוב עוברת בין המשרדים הגדולים ולא מתפזרת לדרגות המשרדים הקטנים יותר".

עם זאת, לדבריו, בכל הנוגע לסוקס והאיי-סוקס, מדובר בתחום התמחות ייחודי שבו גם למשרדים בינוניים יש סיכוי לבלוט. "כל הנושא של ביקורת פנימית, האיי-סוקס, ממשל תאגידי וכל הדברים שהם ניהוליים, בקרתיים וביקורתיים, פותחים נישה של התמחות שמתאימה גם למשרדים אחרים".

הריכוזיות בתחום עולה

בדירוג בחנו כלכלני חברת BdiCoface גם את היקף שירותי הביקורת שמספקים משרדי רואי החשבון. מהנתונים עולה כי הריכוזיות בתחום עולה משמעותית. בשנת 2009 סיפקו 5 המשרדים המובילים בדירוג, יחד, שירותי ביקורת לכ-90% מהחברות הציבוריות בישראל - עלייה של 11% לעומת נתון מקביל של 79% בשנת 2008.

משרד ארנסט-אנד-יאנג-קוסט-פורר-גבאי את קסירר סיפק שירותי ביקורת לכ-35% מהחברות הציבוריות; משרד Deloitte בריטמן-אלמגור-זהר נתן שירותי ביקורת לכ-18% מהחברות הציבוריות; משרד KPMG סומך-חייקין סיפק שירותי ביקורת לכ-15% מהחברות. קסלמן וקסלמן PWC ו-BDO זיו-האפט סיפקו שירותי ביקורת לכ-12% ולכ-9% מהחברות, בהתאמה.

נוסף לעלייה במספר החברות הציבוריות שהמשרדים מבקרים, עלה מספר רואי החשבון בישראל בשנת 2009 ל-20,148 רואי חשבון, לעומת 18,957 בשנת 2008.

עם זאת, מבדיקת BdiCoface עולה כי 5 המשרדים הגדולים לא הגדילו את היקף המועסקים בהם, ומספרם עמד בשנת 2009 על כ-5,685 איש - שינוי מזערי ביחס למספרם בשנת 2008 (5,667 מועסקים).

קוסט טו קוסט

כמדי שנה מדורגים משרדי רואי החשבון בדירוג איכות של BDI, המתבסס על שקלול של מספר משתנים, בהם דירוג BdiCode ללקוחות המשרדים, מספר רואי חשבון והשותפים במשרד וסקר בקרב רואי חשבון.

בקרב לקוחות המשרדים נכללו לקוחות שמקבלים שירותים שוטפים, כגון ביקורת ושירותים נלווים. ככל שדירוגו של הלקוח בדירוג BdiCode של החברות גבוה יותר - כך הדירוג שניתן למשרד רואי החשבון הנותן להם שירות הוא גבוה יותר.

בדירוג 2010 לא נרשמו הפתעות, והתזוזות בין מיקומי 10 המשרדים המובילים היו מינימליות. בראש הטבלה, שמר - כמדי שנה מאז החלו הדירוגים - משרד ארנסט&יאנג-קוסט-פורר-גבאי את קסירר, שנוסד ב-1937, על ההובלה.

במקומות השני, השלישי והרביעי, בדומה לשנת 2009, ממוקמים - בהתאמה - משרד Deloitte בריטמן-אלמגור-זהר, KPMG סומך-חייקין ומשרדקסלמן וקסלמן PWC. את רשימת ה'ביג-5' סוגר משרד BDO זיו-האפט.

במקום השמיני מדורג משרד בייקר-טילי אשר התמזג בחודש מאי השנה עם משרד ראובני, הרטוב, טפר. המיזוג נערך לאחר שהסתיים איסוף הנתונים מהשאלונים ומהסקרים לקראת הדירוג, וייתכן כי ישנה מעט את מיצובו בדירוגי השנה הבאה.

רואי חשבון
 רואי חשבון

* הערה: למקום העשירי בדרוג משרדי רואי החשבון על-פי מספר החברות הציבוריות המבוקרות הגיע גם משרד שטיינמץ עמינח ושות' UHY, רואי חשבון.