גודל הגזר

לכאורה, החיבור בין מס הכנסה שלילי לתוכנית ויסקונסין טבעי. תוכנית ויסקונסין אמורה לשלב בשוק העבודה מובטלים שהיו תלויים עד היום בקצבת הבטחת הכנסה, ואילו מס הכנסה שלילי אמור לשדרג במעט את שכרם ובכך לדחוף אותם לשתף פעולה עם ויסקונסין. המחקרים שליוו את תוכנית ויסקונסין הראו כי חלק הארי של המשרות שהציעה תוכנית ויסקונסין כללו שכר שאינו עולה על שכר המינימום, כך שרצוי מאוד שמס הכנסה שלילי יהיה חלק בלתי-נפרד מהתוכנית.

ואולם מוטב לקרוא את מה שכותבים היום חוקרי בנק ישראל, רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי ומכון ברוקדייל, שאומרים: "אי אפשר לקבוע מה יהיו השפעות התוכנית על שיעורי התעסוקה והיקפיה, אך ניתן להעריך על סמך הניסיון הבין-לאומי שהן לא תהיינה משמעותיות".

במילים אחרות, מס הכנסה שלילי, לפחות במתכונתו הקיימת, אינו מהווה כלי אמיתי להגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. מה שהוא כן עושה, בצורה מובהקת, זה משפר את ההכנסה של אלה שכבר משתתפים בשוק העבודה.

אז מדוע במשרד האוצר התעקשו במשך שנתיים לקשור בין שתי התוכניות? אין דרך יפה יותר להגיד את זה, אבל במשרד האוצר ניסו פשוט לתפוס את חברי הכנסת בביצים - ושוב, סליחה על הביטוי.

מס הכנסה שלילי נהפך נשק, גזר אם תרצו, במאבק על הרחבת תוכנית ויסקונסין. רוצים פחות עניים? פחות פערים בין השכבות? תרחיבו את תוכנית ויסקונסין ותקבלו מס הכנסה שלילי.

בהתחלה גם בבנק ישראל הבינו את הרציונל הזה, או יותר נכון את הטקטיקה. אבל מה לעשות, ההתנגדות של חברי הכנסת גברה על גודלו של הגזר. ההתנגדות הזו גברה בדיוני התקציב אשתקד, והיא גברה שוב גם באפריל השנה, כשחברי הכנסת חיים כץ ושלי יחימוביץ' קברו את תוכנית ויסקונסין בלי לומר קדיש.

עכשיו, בבנק ישראל החליטו להפסיק לשחק בפוליטיקה שפקידי האוצר כל כך טובים בה. במקום טקטיקת רחוב של מקל וגזר, אומרים בבנק את מה שהם היו צריכים לומר מזמן: אנו תומכים במס הכנסה שלילי ללא קשר לתוכנית ויסקונסין. אם תוכנית ויסקונסין תעבור בכנסת - מה טוב, אבל לא מתפקידנו לעסוק בכך. או כמו שאומרים היום במוסד לביטוח לאומי: עדיפה תוכנית אחת עובדת, על פני שתי תוכניות שיירדו לטמיון.