לבני, התרחקי מדן חלוץ

יש אנשים שאף שלא הורשעו בדבר ולא נושאים כל אות קלון, אינם ראויים לחלק בחיים הציבוריים

ציפי לבני חושבת ואומרת שאין כל מניעה שדן חלוץ ייכנס לפוליטיקה בכלל, ולמפלגת קדימה בפרט, למרות מלחמת לבנון. לכן לאחרונה היא מנהלת איתו שיחות אינטנסיביות האמורות להסתיים בהצטרפותו למפלגתה.

לבני טועה, ובגדול. יש אנשים שאף שלא הורשעו בכלום, ואף שאינם נושאים אות קלון כלשהי של שחיתות, הם אינם ראויים ליטול חלק בחיים הציבוריים. הייתי מצפה מלבני שתבין זאת בעצמה, אולם כיוון שזה לא קורה, אשתדל להסביר לה.

קשה מאוד להוכיח את הקשר בין החלטותיהם הכושלות של אנשי צבא לבין נפילתם של לוחמים בעקבות החלטות אלה. אבל יש מקרים שההסתברות כל כך גדולה, עד שהיא מעין הוכחה, וזה המקרה של חלוץ. נעזוב את ההחלטות השגויות במהלך המלחמה.

חלוץ היה הרמטכ"ל בעת שהממשלה החליטה לצאת למערכה נגד חיזבאללה. אחד הגורמים המכריעים בהחלטת הממשלה היה הופעתו של חלוץ לפניה. בביטחון היהיר האופייני לו, הבטיח הרמטכ"ל לחברי הממשלה כי הצבא מוכן למלחמה מכל הבחינות. שאלתי כמה שרים: מה הייתם מחליטים אם הרמטכ"ל היה אומר לכם שהצבא אינו מוכן? הנשאלים השיבו בתמיהה: מה פירוש? איך אפשר לצאת למלחמה עם צבא לא מוכן?

לא היה צורך במומחה צבאי, בטח לא ברמטכ"ל כדי לדעת שהצבא אינו ערוך למלחמה. אני עצמי התרעתי על כך עוד בשנותיו של מופז כרמטכ"ל, וכמובן שדבר לא השתנה אחריו. ואני ממש לא מבין גדול או בכלל בענייני צבא. כדי להבין זאת היה צריך רק נכונות לראות את העובדות ושכל ישר כדי לנתחן. חלוץ אינו אדם טיפש (גם לא לגמרי ההיפך מכך), אבל אנשים יהירים כמותו מסוגלים לראות רק את מה שמחמיא ונוח להם.

וכך יצאו לוחמים רבים למלחמה, כשהם לא מוכנים. וכך נהרגו ונפצעו רבים מהם. חיים נהרסו, משפחות איבדו את טעם חייהן. בעוד חלוץ משגשג בעסקים, בעוד הוא מתכנן את עתידו הפוליטי, משפחות ואנשים רבים איבדו את שמחת החיים. מילה אחת מחלוץ, מילה מתבקשת, שהיתה מחויבת המציאות - והאסונות הללו היו נמנעים. ואין קשר בין זה לבין העובדה שהיינו צריכים לטפל בחיזבאללה. אבל לא היינו צריכים לעשות זאת עם צבא בלתי מוכן.

אדם עם שמץ של הגינות היה נעלם מהשטח הציבורי לאחר זוועה כזאת. אדם כזה היה רוצה שישכחו אותו ואת מה שעשה ולא עשה. לא אצלנו. שאול מופז, אבי אבות העדר המוכנות של הצבא, לא מפסיק לעשות רעשים של "מנהיג". ועכשיו חלוץ.

ולבני נותנת לכך את ברכתה, כלומר, היא נותנת את ברכתה לנורמה שלפיה למחדלים אין אחראים, ומי שנמצא אחראי (על ידי וינוגרד), גם הוא אינו בלתי ראוי. כי מה שחשוב - מתברר שגם בעיני לבני - זה האינטרס המפלגתי והאישי. כיוון שגם לחלוץ אכפת רק מעצמו, כנראה שהשניים יסתדרו טוב מאוד יחד. אני מקווה שהציבור יידע להעניש את לבני ואת קדימה על המהלך הציני וחסר האחריות שלהם.