שיעור באסטרטגיה

שלום כיתה א'. השבוע סיימתם את שנת הלימודים תש"ע, לא לפני שזכיתם בשיעור מאלף מעופר עיני. נכון ילדים, עיני הוא יו"ר ההסתדרות ומצופה ממנו להרצות על התאגדות עובדים ועל סולידריות חברתית, אבל השיעור של עיני עסק בעיקר באסטרטגיה. כי זו המילה היחידה שיכולה להסביר איך האיש הזה הצליח לצרף אליו 95 אלף מורים שישמשו "חיילים" ביום פקודה, ועוד לקבל על כך תשלום שנתי מהסתדרות המורים.

אבל קודם, קצת היסטוריה: בשנת 1997 החליטה הסתדרות המורים להתנתק מההסתדרות הכללית, לכאורה על רקע מחלוקות כספיות. בפועל, ההסתדרות הכללית היתה אז בשפל היסטורי, עם גירעונות עתק, תדמית ארכאית וירידה תלולה במספר חברי הארגון. ספינת הענק הפכה לסירה מתנדנדת, והמורים העדיפו לנטוש אותה לפני שהיא טובעת.

והנה, חלפו להן 13 שנים, ואותה ספינה חוזרת לממדיה הגדולים שלא נראו מאז 1977, בניצוחו של רב-החובל עיני. מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, שלא טומן את ראשו בחול כמו יריבו מארגון המורים העל-יסודיים רן ארז, מזהה את המגמה ומושיט יד לעיני - שרק חיכה להזדמנות הזו. וכך החיבור האסטרטגי הזה יעבוד מעתה: המורים יהיו מחוייבים לקחת חלק בעיצומים ואף בשביתות כלליות שתוביל ההסתדרות במקרה של סכסוכים קשים מול המדינה, וההסתדרות תפעיל את תותחיה הכבדים כדי לשדרג את שכר המורים ולשפר את מעמדם.

במילים אחרות ילדים, אם שמואל המורה לתנ"ך מבית-הספר גאולים באשדוד נלחם על שכרו המעליב, אז שמעון מחברת החשמל בחיפה ינתק את הזרם. ואם פרנסתו של שמעון תעמוד בפני סכנה בגלל שהרפורמה במשק החשמל תעלה על מסלול התנגשות, אז שמואל ישלח את הכיתה שלו להפסקה ארוכה במיוחד. ניפגש ב-1 בספטמבר, או שלא.