חידוש היתר לשימוש חורג

כאשר מבקש אזרח לעשות שימוש בנכס באופן שאיננו תואם את השימוש שנקבע לאותו נכס במסגרת תוכנית המתאר החלה על הנכס, או כאשר מבקש הוא לעשות בנכס שימוש אשר אינו תואם את היתר תנאי הבנייה, נדרש האזרח לבקש מהוועדה לתכנון ובנייה "היתר לשימוש חורג". היתר כזה ניתן רק לתקופה מוגבלת מראש.

בין התנאים להתרת שימוש חורג, המפורטים בסעיף 149 לחוק התכנון והבנייה, מצויה הדרישה לפרסום הבקשה על מנת לאפשר הגשת התנגדויות על-ידי מי שסבור כי הוא עלול להיפגע מהתרת השימוש החורג.

נשאלת השאלה, האם בתום תוקפה של תקופת השימוש החורג המקורית, תאריך הוועדה לתכנון ובנייה את תוקפו של ההיתר לתקופה נוספת כדבר שבשגרה, או שמא יכול מאן דהוא להעלות התנגדויות להארכת תוקף ההיתר לשימוש חורג.

לאחרונה חזר ביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א על ההלכה המושרשת, לפיה הארכת תוקף היתר לשימוש חורג צריכה להיות כמעט דבר שבשגרה, וזאת כל עוד לא חל שינוי במצב התכנוני.

החוק קובע כי לא יחודש היתר לשימוש חורג אם קיימת מניעה בדין לחידושו. מתי, אם כן, קיימת "מניעה בדין" לחידוש היתר לשימוש חורג? מניעה כזו קיימת רק אם בתקופת הזמן שבין פקיעת ההיתר לבין חידושו חלו שינויים בחוק או בתוכניות החלות על הנכס, ואשר יש בהם כדי לעשות לבלתי חוקי את שהותר בהיתר המקורי.

מכיוון שלא חלו שינויים בתוכנית החלה על הנכס מאז ניתן ההיתר המקורי לשימוש חורג, לא קיבל ביהמ"ש במקרה הנדון את טענות העותרת וקבע כי אין מקום להעלות בהליך של בקשה להארכת היתר לשימוש חורג טענות נגד חוקיותו של ההיתר, שמקומן היה בהתנגדויות במסגרת הבקשה המקורית להתרת השימוש החורג.

עוד קבע ביהמ"ש, כי אף שהחוק מתיר חידוש ההיתר לשימוש חורג לשנתיים, וניתן לחדשו לשנה נוספת מטעמים מיוחדים, הרי אין מניעה שהוועדה תאריך את ההיתר לשלוש שנים בבת אחת, כל עוד נומקה החלטתה באותם טעמים מיוחדים.

סיכומו של דבר, במסגרת הליך של בקשה לחידוש היתר לשימוש חורג לא יישמעו טענות שמקומן היה במסגרת התנגדויות לבקשה המקורית לשימוש חורג. חידוש ההיתר לשימוש חורג הינו דבר שבשגרה, כל עוד לא חל שינוי מהותי בתוכנית המתאר החלה על הנכס.

יצוין, כי במסגרת הצעת חוק התכנון והבנייה (הרפורמה), ייפסק השימוש במנגנון "שימוש חורג", ועל המבקש יהיה להגיש תוכנית לשינוי תב"ע נקודתי, הליך מסובך וארוך יותר, שמטרתו למנוע שימוש כה נרחב בשימושים חורגים כפי שנעשה כיום (הערת המערכת).

הכותב הוא מנהל מחלקת הנדל"ן במשרד עוה"ד בן-שחר, לקנר ושות'.