רון אייכל: אין בבנקים באירופה פיזור סיכונים אמיתי

חדלות פירעון של יוון או אחת מהמדינות האחרות בגוש האירו הייתה עלולה להביא לכדי סערה כלכלית בבנקים המסחריים במדינות אירופה, לכן היה לחץ גדול להקים קרן סיוע למדינות אשר לא שמרו על ריסון כלכלי

מסמך שפרסם לאחרונה ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים) חושף נתונים על פיזור השקעות של הבנקים המסחריים האירופאים למדינות האירופיות הנמצאות בעין הסערה. נתונים אלו נותנים תמונה בהירה יותר על הסיכון בו נמצאות כלכלות המדינות במקרה של פשיטת רגל של אחת ממדינות ה-PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד ללא איטליה).

מהמסמך עולה כי כל השקעות החוץ של הבנקים המסחריים ששייכים לגוש האירו (לא כולל, לדוגמא, השקעות של בנק ספרדי בספרד) מסתכמות ב-2.55 טריליון דולר. מהם, 62% מסך מושקעים במדינות ה-PIGS. כלומר, החשיפה של בנקים זרים השייכים לגוש האירו במדינות ה-PIGS הסתכמה בסוף 2009 ב-1.579 טריליון דולר.

רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות מיטב, מציין בסקירה שפרסם כי הבנקים בצרפת וגרמניה הינם בעלי החשיפה הגדולה ביותר ל-4 המדינות הללו, החשיפה המצרפית שלהם למדינות ה-PIGS מסתכמת ב-958 מיליארד דולר (כ-61% מסך השקעות גוש האירו במדינות אלה). מתוכם, 450 מיליארד דולר מושקעים רק בספרד. להלן, תרשים המציג את חשיפת הבנקים המסחריים של גרמניה וצרפת לחוב של הסקטור הציבורי בכל אחת ממדינות ה-PIGS (במיליארדי דולרים).

למרות שהתיאוריה מלמדת את החשיבות שבפיזור סיכונים, אין באירופה ממש פיזור אמיתי ונראה כי פער מצומצם של תרבויות מביא לכדי עלייה בהיקף ההשקעה. דוגמא מובהקת לכך היא פורטוגל, אשר עיקר ההשקעות בה הינו הון ספרדי. דוגמא נוספת הינה אירלנד, אשר עיקר ההשקעות בה הינו הון בריטי ולאחר מכן גרמני. כך, גם לגבי מדינות אירופאיות רבות נוספות.

אפשר להסיק מכך כי המדינות והבנקים אשר בוחרים להשקיע במדינות מסוימות לא עושים זאת רק על בסיס כלכלי-סיכוני נטו, אלא גם נותנים משקל מרכזי להבדלי התרבות ולמרחק הגיאוגרפי מהווים בסופו של דבר גורם משפיע. כתוצאה מכך, בעת אירוע מסוג של חדלות פירעון בפורטוגל, אייכל צופה כי הנפגעת העיקרית תהיה ספרד שכנתה ובמקרה של חדלות פירעון באירלנד, הנפגעת העיקרית תהיה בריטניה שכנתה.

חדלות פירעון של יוון או אחת מהמדינות האחרות בגוש האירו הייתה עלולה להביא לכדי סערה כלכלית בבנקים המסחריים במדינות אירופה, לכן היה לחץ גדול להקים קרן סיוע למדינות אשר לא שמרו על ריסון כלכלי.