"לא מבין איך עזריאלי משלם מיליונים למנכ"ל שמתעלל בעובדיו"

שמעון שטרית, שהקים ועד עובדים בסונול: "המנכ"ל תמיר פוליקר היה עושה סיורי שטח ביום רביעי, והיה מפטר כי המוכרת בחנות לא חייכה או כי חסר ביסלי במדף. העובדים לא ידעו אם תהיה להם עבודה ביום ראשון" ■ "אני עובר ליד מגדלי עזריאלי וצובט לי הלב" ■ סונול: "טענות בדויות והזויות"

אם מישהו היה מספר לשמעון שטרית, לפני עשר שנים, שהוא יהפוך לאורח קבוע בלשכתו של יו"ר ההסתדרות, סביר להניח שהוא היה מקבל זאת כבדיחה גרועה. "מבחינתי, ההסתדרות הייתה מזוהה עם אותם אנשים שישבו במרכז המסחרי של דימונה ולא עשו כלום כל היום", אומר מי שניהל עד לפני שבע שנים את תחנת "מוניות דימונה", ושמשמש יו"ר הליכוד בעיר. "ככה אני זוכר אותם, זה מה שידעתי על ההסתדרות, ואמרתי את זה גם לעופר עיני כשהזמין אותי בפעם הראשונה לישיבת ההנהגה. לא ידעתי מה זה הסתדרות, חוץ מזה שסבבה להם בחיים".

אבל לא ה"סבבה" היא שהובילה את שטרית אל מטה ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. ההפך הגמור. זה שנה שהוא מוביל את מאבקם של מאות מעובדי סונול, כשהוא נעזר ברוח גבית של ההסתדרות. כעת, כשהעימותים בין הוועד לבין המנכ"ל תמיר פוליקר מיצו את עצמם, מתחיל שטרית להבין שכדי להשפיע צריך לסמן מחדש את המטרה, ושהיא צריכה להיות הכי גבוהה שרק ניתן: דוד עזריאלי. כמו ועד עובדי בנק דיסקונט שיצא חזיתית נגד משפחת ברונפמן, עובדי הבינלאומי שהציבו כמטרה את צדיק בינו, או הקופאיות בשופרסל שניהלו מאבק עיקש בנוחי דנקנר - מכוון שטרית לראשונה את האש אל עבר בעל השליטה בסונול: המונפק הטרי בבורסה, עזריאלי, שעד כה הצליח לחמוק מן הסיפור כאילו מעולם לא היה לו קשר לתחנות הדלק ולסערה שמתחוללת שם בשנה האחרונה.

"קראתי בעיתונים שהוא רוצה להקים קרן על-שמו ולתרום את כל הונו, בסך 4.5 מיליארד שקל", אומר שטרית בראיון ל-G. "הוא בן אדם נפלא, ואני מכיר אותו מדימונה, שם הוא תורם תגבורים לשתי כיתות בתיכון המקומי. הוא מלח הארץ שתורם למדינה, אבל קשה לי בתוך-תוכי לדעת שאדם כזה, שהולך לתת כל-כך הרבה כסף, לא מעורב במה שקורה אצלו בחברה. כי בינינו, בן אדם כזה, מה הוא צריך? עוד מיליון? הוא צריך את השם שלו. זה מה שמעניין אותו. אבל אם בן אדם כזה מינה מנכ"ל שמתעלל בעובדים שלו ומקבל על זה מיליוני שקלים - אני לא מבין איפה הצדק".

ניסית לפנות אליו?

"כתבתי מכתב לכל עובדי החברה, והעברתי אותו גם למנחם עינן, נשיא קבוצת עזריאלי. אני מקווה שהוא קיבל וקרא. לא יכול להיות שעזריאלי ישמע את הדברים האלה וייתן יד למנכ"ל שלא אכפת לו כלום מלבד שבירת הוועד".

מה אתה מרגיש כשאתה חולף על-פני מגדלי עזריאלי, בנסיעות שלך מדימונה לבניין ההסתדרות?

"זה צובט לי בלב. אני אומר, 'אלוהים ישמור איך זה יכול להיות'. אני גדלתי בדימונה על הצורך לעזור לאנשים, ולא ראיתי דבר כזה שכשעובדים יחד אחד דופק את האחר. אם אני, שאוהב כל-כך את החברה, נאלץ להשבית אותה, ומהצד השני יש מנכ"ל שמרוויח 4.6 מיליון שקל בשנה, זה לא נקרא הנהלה כושלת? אני מבין היום שאני נמצא עם הגב לקיר".

"לכל אחד המציאו משהו אחר"

היחסים בתחילת הדרך בין הצדדים היו ורודים הרבה יותר. שטרית, 38, עזב את תחנת המוניות בדימונה לאחר שהציעו לו לנהל את תחנת הדלק המקומית של סונול, לצד תחנה נוספת בירוחם. עם הזמן הוא קיבל לניהולו גם את התחנה בערד. כשחלק מחבריו, מנהלי תחנות הדלק, התחילו לדבר על הקמה של ועד עובדים, שטרית ביקש להישאר מחוץ לתמונה. "היה לי טוב בפינה שלי", הוא מספר. "אמנם הוצאתי אלפי שקלים מכיסי על תיקונים לרכב, כי שרפתי בכל יום 240 קילומטרים על קו דימונה-ירוחם-ערד, אבל אחרי שדרשתי רכב צמוד ואיימתי לעזוב, בחברה הבינו מי עומד מולם וקיבלתי את מבוקשי".

אלא שאז, מספר שטרית, ניגש אליו מנהל תחנה ותיק, ושיתף אותו בלבטיו: "הוא סיפר לי שהוא עומד לחתן את בתו, ושהוא זקוק להלוואה מהבנק. 'שיהיה לך במזל טוב', אמרתי לו, 'לא סיפור גדול לקבל היום הלוואה'. אבל אז הוא אמר לי דבר שהכה בי כמו פטיש של מאה קילו: 'אני לא פוחד מהבנק, אני פשוט לא יודע אם עוד תהיה לי עבודה ביום ראשון'. אותו חבר פחד מהסיורים שעושה מנכ"ל סונול, תמיר פוליקר, בכל יום רביעי. לאט-לאט התחלנו להבין שבעקבות הסיורים האלה מפוטרים אנשים".

הייתה לו סיבה לחשוש שיפטרו אותו?

"ההרגשה הייתה שתמיד אפשר למצוא סיבה - המוכרת בחנות לא חייכה, חסר ביסלי במדף - לא חשוב מה. בישיבות החודשיות של המנהלים שמנו לב בכל פעם לפרצופים חדשים, בעוד שהוותיקים הלכו והתמעטו. הבנתי שיש פה בעיה ושחייבים לעשות משהו מהר. לא יכול להיות שאנשים יפחדו כל-כך רק מפני שמחר זה יום רביעי".

אז הקמתם את הוועד. מה קרה אז?

"כבר למחרת היה אצלי מנהל האזור, ציון עובדיה. אחרי כוס קפה וכמה קשקושים אמרתי לו, 'ציון, אתמול בערב הוקם ועד של מנהלי התחנות ואני יו"ר הוועד. הידיים האלה נקיות ואנא מסור להנהלה שהוועד לא הוקם חלילה נגדה, אלא כדי שיתייחסו אלינו קצת אחרת'. הוא לא האמין. הוא אמר לי, 'שמעון, אתה בטוח שאתה רוצה שאגיד את זה להנהלה?'. אמרתי לו, כן, תעביר את המסר. למחרת הוא הגיע אליי עם מכתב הזמנה לשימוע, כשבמקביל כל אותם 22 מנהלים חזקים שהלכו להסתדרות קיבלו זימון כזה. אותו ציון עובדיה, חבר שלי, עושה לי שימוע לפני פיטורים".

הציעו לך לחזור בך?

"סמנכ"לים ומנהלי אזורים פתחו במבול של טלפונים, עברו אחד-אחד וביקשו ממי שהצטרף להסתדרות לחזור בו. יום לאחר מכן כבר התחילו השימועים, אחרי יומיים הגיעו מכתבי פיטורים, שנכנסים לתוקף בתוך שלושים יום".

מה כותבים במכתב כזה? שאתה מפוטר מפני שהקמת ועד?

"לכל אחד המציאו משהו אחר. לי כתבו משהו שקשור למקרה שאירע חצי שנה קודם. הייתה אז נזילה בדלקים מסוג אוקטן 96, ואני לא דיווחתי עליה בזמן. הם ראו בזה סוג של גניבה אז, אבל אחרי בירור קצר יצאתי דובר אמת והכול היה בסדר. והנה, חצי שנה אחרי, זו עילה לשימוע (שטרית עבר שתי בדיקות פוליגרף, אחת מטעמו ב-9.1.09, שבה נמצא דובר אמת; שנייה מטעם סונול ב-11.1.09, שבה נמצא דובר שקר, ש' נ'). לאחד כתבו שהגינה שלו לא נקייה, ולאחר כתבו 'התייעלות'".

סונול הסבירה אז לתקשורת שהפיטורים נעשו במסגרת תוכנית לשינוי מבני, שלפיה תחנות הדלק יעברו לניהול אזורי. אתה לא הכרת תוכנית כזו?

"אין דבר כזה. המציאו בתקשורת תוכנית התייעלות שאף אחד לא שמע עליה בחיים. אני הייתי היחיד שניהל שלוש תחנות, וגם אז תמיד קראו לי פראייר. אחרים ניהלו מקסימום שתי תחנות. אנחנו הקמנו ועד, ופתאום נולדה לה תוכנית התייעלות, כשהחברה, אגב, מרוויחה מיליונים".

נפגשת אז עם המנכ"ל תמיר פוליקר?

"ברגע שההסתדרות שלחה מכתב להנהלת החברה התקשר אליי המנכ"ל וביקש לפגוש אותי בבית קפה בגבעתיים. ישבתי איתו כשמכתב הפיטורים שלי על השולחן, ואמרתי לו, 'תמיר, לי כבר יש מכתב פיטורים ביד, אבל אתה לעומת זאת המנכ"ל ויש לך מה להפסיד. בוא נסגור את זה פה'".

מה היה לו להגיד על זה?

"הוא דיבר איתי בצורה יבשה על תוכנית התייעלות. הלכתי עם מטען כבד מאוד להסתדרות, ושאלתי מה אני צריך לעשות כדי לארגן את כל עובדי החברה, ולא רק את מנהלי התחנות. התחלקנו לצוותים, חרשתי את כל הארץ, והחתמנו 700 עובדים על הצטרפות להסתדרות. זה היה מטורף, ישנו באוטו כדי לא לאבד זמן. בהסתדרות קיבלו חום מהמהירות שזה קרה. בתוך ארבעה ימים איגדנו את כל עובדי החברה".

תגובת סונול: "טענות בדויות והזויות"

"כפי שהתברר בבית הדין לעבודה, יו"ר הוועד מתעלם מהעובדות ומעלה טענות בדויות והזויות, שאליהן נתייחס אחת לאחת. בצרתו הוא בודה מלבו טענות אשר יוכחו אחת לאחת כבדויות. לא זו אף זו, מרבית עובדי החברה מתנגדים לדרכי פעולתו, ואף הביעו זאת במכתב ששלחו להסתדרות בדרישה לקיום בחירות לבחירת יושב ראש מוסכם שיעמוד בראש ועד העובדים".

בנוגע להתנכלות לוועד ולפיטורי מנהלים ותיקים: "התארגנות העובדים במקורה נבעה מתוך כוונה למנוע מהלך התייעלות שיזמה החברה. תוכנית ההתייעלות תוכננה חודשים רבים לפני ההתארגנות, וגובתה בישיבות פנימיות ובחומר רב המתעד את תוכנית ההתייעלות והמוכיח מעל כל צל של ספק כי תוכנית ההתייעלות החלה חודשים רבים לפני התארגנות העובדים, ומובן שלא כתוצאה מההתארגנות. משעלתה טענה זו בעבר ומשהוצגו העובדות בפני ההסתדרות, הושמטו הטענות הנ"ל, ואף במסגרת המשא ומתן להסכם העקרונות שנחתם במארס השנה, ההסתדרות הכירה בצורך להתייעל ותמכה, בשיתופו המלא של יו"ר הוועד, בפיטורי למעלה מ-15 מנהלים.

"הנהלת החברה מופתעת כי מר שטרית בוחר שוב להעלות טענות סרק אלה, כשביום 28.4.10 התבטא בכינוס משותף להתאחדות ולהסתדרות, התגאה ביחסים הטובים השוררים בין הנהלת החברה ויושב ראשה תמיר פוליקר, ואף ציין בעדותו בבית הדין לעבודה כי הפגישות עם מר פוליקר נערכו באווירה טובה".

בנוגע להוצאת עובדים מעל ותק של חמש שנים לנופש באילת: "מעולם לא היה נוהג בחברה כי מתדלקים עם ותק מסוים ישתתפו בנופש הסדנאי השנתי. דרישה זו לא הועלתה מעולם בפני ההנהלה".

בנוגע לאש"ל: "דרישה זו עלתה לאחרונה, ולאחר החתימה על ההסכם ממארס האחרון, כשבמסגרת ההסכם נקבע מפורשות כי נציגות העובדים לא תבוא בדרישות שיגררו תוספת עלות. כפי שנקבע בבית הדין לעבודה: דרישה לתוספת עלות הנה דרישה המנוגדת להסכם העקרונות. זאת ועוד, לעובדים בתחנות קיימת הזכות לרכוש שתייה וכריך במחיר מוזל".

בנוגע למנהל המפוטר יחיאל פדידה: "מר פדידה היה מועמד לפיטורים במסגרת תוכנית ההתייעלות. בעקבות אירועים שבהם היה מר פדידה מעורב, ביקשה החברה לפטרו גם מטעמים נוספים. באותו שלב, ולבקשתו המיוחדת של מר עופר עיני, לא פוטר מר פדידה, והוצב בתפקיד שאינו ניהולי, בתחנת דלק אחרת ברשת.

"לפני זמן קצר פוטר מר פדידה ללא התנגדות ההסתדרות! וללא התנגדות הוועד! מתוך רצון לא לפגוע במר פדידה מעבר לנדרש נסתפק באמירה זאת. ההסתדרות עצמה הודתה בפני הנהלת החברה כי התנהגות כזו היא פסולה, ועל כן פוטר מר פדידה. לנושא הוויתור לכאורה של יו"ר הוועד על עובד לטובת חתימה על הסכם, נסתפק בהצגת העובדות ולא נתייחס".

לסיכום: "לאור החלטת כבוד השופטת מיום 28.6.10, הנהלת החברה קוראת למר שטרית ולהסתדרות העובדים לכבד הסכם שנחתם אך לפני כשלושה חודשים".

מקבוצת עזריאלי לא התקבלה תגובה.