נא להכיר: שר ההפרטה

כזו היא ההפרטה השקטה. איש לא שומע עליה, כי אינה כוללת עובדים בחברת החשמל או בנמלים

משרד הרווחה הוא המשרד המופרט ביותר מבין כל משרדי הממשלה. כל שירות שהמשרד מבקש להעניק - גם אם מדובר בשירות הרגיש ביותר בעבור האוכלוסייה הרגישה ביותר - יוצא כיום למכרז.

די להתבונן באתר מינהל הרכש הממשלתי: מכרז להפעלת פנימיות ייחודיות לנערים עבריינים; מכרז להפעלת הוסטל לצעירים ללא קורת גג; הפעלת מרכזי יום לאנשים על רצף האוטיזם; הפעלת פנימייה טיפולית ל-25 תינוקות ופעוטות המועמדים לאימוץ - והרשימה עוד ארוכה. הכל מופרט. אגב, כל הדוגמאות מהחודש האחרון.

כזו היא ההפרטה השקטה. אף אחד לא שומע עליה, כי היא אינה כוללת עובדים בחברת החשמל או בנמלים. הפרטת מעון לילדים הלוקים בפיגור שכלי גם לא עושה רעש כמו הפרטה של בית סוהר - כי היא הרבה פחות סקסית. כי אין טייקון כמו לב לבייב בתמונה. כי את המעון הזה לא רוכשים בעלי הון תאבי בצע כפי שהם מוצגים בתקשורת, אלא עמותות "ללא כוונת רווח".

זו כמובן שטות גמורה: עמותות רוצות לשרוד כמו כל גוף עסקי, ומתנהלות בהתאם. הן משלמות לא רע למנהלים, וככל שהתקציב הממשלתי וגיוס התרומות גבוה יותר, כך הן יכולות לשרוד יותר ולשלם יותר. מצחיק שבג"ץ קבע שלטפל באסירים באמצעות חברה פרטית היא חצייה של קו אדום, אבל על הפרטה של מעון לילדים הלוקים בפיגור לא נתן את הדעת. מבקר המדינה דווקא עשה זאת, אבל בעיקר בזווית הכלכלית: הוא קבע כי התחשיב שמשרד האוצר הציג, ולפיו הפרטה של מעון כזה תביא לחיסכון של 40%, היה מוטה ואפילו מופרך. המבקר קבע עוד שלא נעשתה שום עבודת מחקר רצינית שתשווה בין מעון ממשלתי למעון מופרט, ובכל זאת הפרטת המעונות העמיקה - אגב, תוך הסכמה של שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, שרואה עצמו כמנהיג הבא של מפלגת העבודה.

המקרה המצער

אחת הנקודות המרכזיות שמופיעות בכל מכרז למיקור חוץ שמפרסם משרד הרווחה מדגישה את העובדה כי בין עובדי העמותה למשרד הרווחה לא יתקיימו חלילה יחסי עובד-מעביד. הנקודה הזו חוזרת על עצמה כמה פעמים בניסוחים שונים, כדי שלא יהיה ספק.

את משמעות הדבר אפשר ללמוד מהמקרה המצער של מורות השיקום לעיוורים. עמותת "מגדל אור" - שמשרד הרווחה מתקצב - מעסיקה את המורות הללו זה שנים. עבודתן הינה עבודת קודש: ללמד את העיוורים מגיל אפס שעיוורון אינו שיתוק. שהחושים האחרים יכולים להתגבר, שאפשר לעלות על אוטובוס ולקפוץ למסעדה עם חברים, שאפשר לעבוד, ללמוד באוניברסיטה. שאפשר לזהות רמזור ירוק לפי כיוון התנועה של כלי הרכב בצומת. אבל קודם הן מתחילות עם הבסיס: להתלבש לבד, לבשל, ובעיקר לא להסס לבקש עזרה כשצריך, שאין במה להתבייש.

ואולם דווקא המורות השיקומיות התביישו לבקש עזרה: מסתבר כי בחמש השנים האחרונות שילמה להן העמותה רק משכורות חלקיות, והחוב כלפיהן תפח לכדי 8 מיליון שקל. משרד הרווחה טען כי מדובר בניהול כושל של העמותה, ואילו העמותה טענה כי החוב נולד מקיצוץ זוחל בתקציב שמעמיד לרשותה המשרד.

בזכות אותו סעיף מפורסם שקובע במפורש כי אין יחסי עובד-מעביד בין עובדי העמותה למשרד הרווחה, המורות פשוט לא קיבלו את הכסף. עוד הסתבר כי ישנו אפילו הסכם קיבוצי ותיק שהופר, אבל קולה של ההסתדרות כלל לא נשמע בעניין. בתחילת השנה התערב הרצוג בפרשה, ועודד את המורות לפנות לבית המשפט, שמינה מפרק זמני לעמותה. ואולם המורות טענו כי המפרק עסק רק בהתייעלות, אך לא בהחזרת החוב.

האוצר "לא יאפשר"

מאז התארגנו המורות במסגרת ארגון "כוח לעובדים", והן מצפות ממשרד הרווחה לקבל אחריות. בית המשפט המחוזי בחיפה אילץ בשבוע שעבר את משרד הרווחה להגיש לו את עמדתו בעניין, ואילו תשובת המשרד הייתה: אנו מבקשים ארכה נוספת לגיבוש העמדה. בית המשפט העניק למשרד ארכה עד יום א' הקרוב, ולמורות נותר כעת רק לחכות. הן אולי יקבלו את הכסף, אבל פארסה כזו יכולה לחזור על עצמה בכל עמותה אחרת, עם כל הפרטה נוספת.

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', אמר לנו היום: "אספקת שירותי רווחה על ידי גורמים ציבוריים ופרטיים, מקובלת בעולם המערבי". בכלל, הוא אומר, משרד האוצר "לא יאפשר" לפתח ולתכנן מסגרות חדשות של עובדי מדינה - תזכורת למי שחשב שמשרד הרווחה יכול להטיל ספק באידיאולוגיה של האוצר.

על עמותת מגדל אור הוא אומר שמשרד הרווחה לוקח על עצמו את כל האחריות לספק את השירותים לעיוורים, אך האחריות הזו נגמרת כשזה מגיע לעובדים: "אין המשרד יכול ואין האוצר מתיר לו לכסות גירעונות של העבר הנוגעים לניהול כושל של העמותה".