העליון: רשות ציבורית לא תבחר במכרז הפוגע בזכויות העובדים

פסל מכרז של עיריית אשקלון, שבחרה בחברת ניקיון שהציעה את מחיר המינימום במכרז של העירייה ■ משמעות הפסיקה היא שרשויות מקומיות לא יוכלו לאפשר לחברות כוח-אדם "לגלגל" את המחיר הנמוך שהן מציעות במכרזים על עובדיהן

‎‎רשות ציבורית איננה רשאית לבחור במכרז חברה המציעה תעריף שמשמעותו פגיעה בזכויות הסוציאליות של עובדיה - כך קובע בית המשפט העליון בפסק דין עקרוני, העוסק ב"מכרזים פוגעניים" שהפכו בשנים האחרונות לנורמה ברשויות המקומיות.

השופטים אדמונד לוי, עדנה ארבל וניל הנדל אף פסלו מכרז של עיריית אשקלון, שבחרה בחברת ניקיון שהציעה את מחיר המינימום במכרז שפירסמה העירייה.

משמעות הפסיקה היא שרשויות מקומיות לא יוכלו לאפשר לחברות כוח-אדם "לגלגל" את המחיר הנמוך שהן מציעות במכרזים על עובדיהן, שהם לעתים העובדים החלשים ביותר בשוק העבודה.

מדובר במכרז שפירסמה עיריית אשקלון במאי 2009 למתן שירותי ניקיון במשרדיה, ושבו זכתה חברת "רם ק.ר.ם בע"מ". במכרז נקבע כי סכום המינימום לשעת עבודה לעובד יהיה 28.64 שקל לשעה. סכום זה נקבע על בסיס שכר מינימום לעובד ניקיון, בתוספת מרכיבים שונים שלהם זכאי העובד בהתאם לחוקי העבודה, ובהם תוספת ותק לעובד בעל ותק של שנה, חופשת מחלה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים ועוד.

החברה הזוכה הגישה הצעה בדיוק בסכום המינימום שנקבע במכרז. נגד המכרז עתרה חברת "שלג לבן", שהגישה הצעה גבוהה יותר.

החברה הזוכה הוזמנה להסביר כיצד הציעה את מחיר המינימום, ותשובתה היתה שהיא יכולה להרוויח אף ממחיר זה, בהתייחס לעובדה שחלק מהעובדים אינם פודים את ימי המחלה שלהם, שחלקם לא צפויים לעבוד מעל חצי שנה, וכן מרכיב התשלומים לביטוח הלאומי נמוך יותר מזה שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד האוצר.

‏‎‎אומדן עלויות רחב

‏‎‎לדברי השופט אדמונד לוי, התפתחה בשנים האחרונות "מציאות פוגענית, שהיא למרבה הצער מנת חלקם של ענפי שירותים כאבטחה וניקיון זה שנים רבות, וחדרה אל לבו של השירות הציבורי, ככל שרבו התקשרויותיו עם קבלנים חיצוניים. מאפיין עיקרי של התקשרויות מסוג זה הוא החיץ שהן מקימות בין המעסיק הישיר לבין העובד, עניין המצמצם את 'נראותו' של האחרון, את כוח המיקוח שלו ואת הידע העומד לרשותו, ופותח פתח רחב עד מאוד לגריעה מזכויותיו".

בית המשפט העליון קובע כי לצד דיני העבודה והמשפט המינהלי, דווקא דיני המכרזים מהווים אמצעי יעיל למנוע מראש פגיעה בזכויות עובדי חברות כוח-האדם בטרם תתרחש.

"הגשמתו של משפט העבודה המגן היא, להשקפתי, ממטרותיהם של דיני המכרזים, ועומדת היא על רגליה שלה, שכם אל שכם עם התכליות האחרות", כתב לוי.

לדבריו, קביעת מחיר סף המשקלל רק את עלויות ההעסקה ומתעלם ממרכיבי עלות אחרים - חומרים, הוצאות אחרות, רווח לחברה - יוצר חשש שגם אם הצעה נמוכה במכרז איננה גירעונית, הרי שהיא פוגעת בזכויות העובדים. לפיכך, על חברה הניגשת למכרז לספק גם אומדן עלויות הכולל את כל המרכיבים, ונתונים אלה יונחו בפני ועדת המכרזים.

‏‎‎הצעות פסולות

‏‎‎במקרה של עיריית אשקלון, קובע בית המשפט, היתה ההצעה גירעונית - או פוגענית בזכויות העובדים. אלא שלא רק ההצעה הזוכה לקתה בפגם - אלא אף המכרז עצמו. "מחיר המינימום שנקבע לא הביא בחשבון את מרכיבי העלות הנוספים ואת הרווח, ובכך כמו הזמינה העירייה את המציעים להגיש הצעות פסולות", נקבע.

השופט הנדל קבע כי ההסבר שסיפקה החברה הזוכה במכרז לוועדת המכרזים, היה אמור להדליק אצלה נורת אזהרה. "דין רשות ציבורית אינו כדין עסק פרטי", כתב הנדל, "הרשות מחויבת לנורמות ציבוריות. היא גוף נורמטיבי. הרווח מאבד מחשיבותו לעומת תכליות ומגמות שיש לאמץ ולקדם. עם הצגת הנתונים התברר כי בכוונת משיבה 2 להגביל את ותק העובדים שייקלטו, כך שחלק יעבדו פחות משנה וחלק אף פחות מחצי שנה. תוצאה זו איננה תואמת את חובת הרשות הציבורית כלפי הציבור. נוצר מצב שלפיו ניתן היתר על-ידי העירייה במכרז להציע סכום שאינו ריאלי, והדרך היחידה לעמוד בו היא על-ידי קיצוץ בתנאי העובדים".

השופטים הורו להכריז על בטלות המכרז כולו, ולא רק על פסילת ההצעה הזוכה. ‏‎‎‏(עע"מ 9241/09). ‏‎‎‏