הריכוזיות במשק: קירשנבאום תיצור "ציר עוקף ועדת הכספים"

ח''כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) מתכוונת ליצור מסלול עוקף לוועדת הכספים בכל הנוגע לדיון בריכוזיות במשק, כך נודע ל"גלובס". ח''כ קירשנבאום, חברת ועדת הכספים בעצמה, מכהנת גם כיו''ר ועדת המשנה לביטוח בשוק ההון, וביום שלישי הקרוב תקיים במסגרתה דיון מיוחד בהצעתה לטיפול בריכוזיות.

קירשנבאום מעלה למעשה הצעה אלטרנטיבית לזו של ח''כ חיים אורון (מרצ), שזכתה לתמיכת ח''כ שלי יחימוביץ' (עבודה) ויו''ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה). בהצעתה, היא מתנגדת להפרדה המוחלטת בין גופים ריאליים לפינסיים ושמה דגש על חיזוק הרגולציה בשוק ריכוזי. ל"גלובס" נודע כי הממונה על אגף שוק ההון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, צפוי להגיע לדיון ולתמוך בהצעתה.

אבולוציה במקום רבולוציה

"אני מבקשת לקחת כיוון שונה ולנהל דיון אחר", אמרה קירשנבאום בשיחה עם "גלובס". "אני חשה שלא בנוח עם סוג הרטוריקה שנשמעה בדיון בוועדת הכספים. אני מאמינה גדולה באבולוציה ולא ברבולוציה. קבוצות ריכוז אינן עברייניות, מדובר באנשי עסקים המנצלים פרצות ברגולציה". הפתרון, לטענתה, טמון בחיזוק הרגולציה.

בדיון האחרון בוועדת הכספים אמר היו"ר גפני: "יום אחד, המדינה תצא מהתמונה ומי שתנהל אותה תהיה קבוצה של משפחות השולטות במשק. יהיה בלתי אפשרי לבקר אותן כי גם התקשורת תהיה בידיים של אותן משפחות. אני ממש מפחד", ואילו יחימוביץ' טענה כי קבוצות הריכוז במשק מסוכנות יותר ממשפחות הפשע.

קירשנבאום נעדרה מאותו דיון בכוונה תחילה וסירבה לחתום על הצעת החוק של אורון. "להצעה של אורון יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על המשק, ואני חשה שהשלכות אלו לא נלקחו בחשבון עד טומן". לדבריה, רפורמת בכר לימדה כי מהפכות גדולות ומהירות מדי מביאות לתוצאות שאי-אפשר לצפות מראש.

קירשנבאום מתנגדת לבסיס הצעתו של אורון ולפיו יש להפריד באופן מוחלט בין תאגידים ריאליים לגופים פיננסיים (למשל, תאגיד המחזיק בחברת ביטוח לא יוכל להחזיק בחברת סלולר). ההתנגדות היא משני טעמים: ראשית, קירשנבאום סבורה כי שוק ההון הישראלי נמצא בחיתוליו ועברו רק 5 שנים מאז רפורמת בכר, ששינה את פניו לחלוטין.

"אני חשה כי הדחף לרפורמות בשוק ההון הוא גדול מדי ודחוף מדי. צריך לתת לשוק לעשות קצת את שלו, לעכל קצת את הרפורמות הקודמות. בעת הזאת, יש למצוא דרכים כיצד לחזק את הרגולציה ולתת לה את הכלים להתמודד עם הבעיה", היא מסבירה. לטענתה, ההפרדה המוצעת היא מלאכותית ומזהירה כי קבוצות הריכוז ימצאו דרך לעקוף את ההפרדה ותיווצר ריכוזיות שונה. "ייווצרו 3-2 קרטלים - האחד ירכז חברות ריאליות והאחר את הפיננסיות, ושני הקרטלים הענקים הללו יעשו עסקים זה עם זה. אז מה הרווחנו?", תוהה קירשנבאום.

"העמית נדפק פעמיים"

לדבריה, אכן יש בעיה בהחזקה פיננסית וריאלית יחד, אך הכשל נמצא במקום אחר: "בראייה צרכנית, הבעיה טמונה בסכנה של ביצוע עסקאות בין גופי פנסיה הקונים ניירות ערך של חברות שבתוך אותה קבוצה. אם בתוך קבוצת ריכוז יש חברה ריאלית עם בעיות תזרים, היא תנפיק אג''ח והחברה הפיננסית של אותה קבוצה תרכוש אותן. אז העמית נדפק פעמיים: הוא קיבל סחורה רעועה וגם ייתכן שקיבל אותה במחיר גבוה שאינו משקף את המחיר ההוגן". בעיה זו מוכרת בספרות כ"סיכון מוסרי" (Moral Hazard).

כדי למנוע מצב כזה, מציעה קירשנבאום לחזק את סמכויות הרגולטור במתן אישורים לעסקאות מסוג זה.

לדברי קירשנבאום, ההצעה שלה מצדדת בעקרונות "סולבנסי II - הנחיות האיחוד האירופי שנועדו לשפר את יכולת הבטחת הפירעון של חברות הביטוח, אשר יושמו גם בישראל. "ההצעה שלי היא מעין המשך למסקנות ועדת חודק, שבמידה רבה חיזקה את התחום הזה, אבל אני רוצה עוד צעד קדימה", היא אומרת.