מחלוקת בלשכה: האם עוה"ד יוכלו לפרסם את עצמם באינטרנט?

‎‎פרסום כללים חדשים במחוז ת"א, שהגמישו את האיסור על עו"ד לגבי פרסום באינטרנט, הביא להתנגשות עם המוסדות הארציים של לשכת עורכי הדין: "זו חריגה מסמכות" ■ מחוז ת"א: "החוקים ארכאיים ואינם מותאמים לעידן האינטרנט‏"

חזית נוספת במאבק בין המוסדות הארציים של לשכת עורכי הדין לבין ועד מחוז תל-אביב: יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד דרור ארד-איילון, טוען כי ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב חרגה מסמכותה בהחלטתה לגבש כללים לעורכי הדין בנוגע לפרסום באינטרנט.

המחלוקת בין הוועדה הארצית לזו המחוזית, שפרטיה הגיעו ל"גלובס", הגיעה בימים האחרונים לחילופי האשמות בין ארד-איילון לבין יו"ר ועדת האתיקה המחוזית, עו"ד אפרים נוה.

‏בשבוע שעבר אישרה ועדת האתיקה המחוזית פה-אחד את הכללים החדשים בנוגע לפרסומת באינטרנט, בעקבות יוזמתו של יו"ר ועד המחוז, עו"ד דורון ברזילי. לדברי ברזילי, "החוקים הרלוונטיים הינם ארכאיים למדי ואינם מותאמים לעידן האינטרנט".

הכללים החדשים, התקפים לגבי 30 אלף עורכי הדין במחוז, המהווים כשני שלישים מעורכי הדין בארץ, מסמנים הגמשה של הכללים שהיו נהוגים עד כה, שאסרו על עורכי דין פרסום באפיקים שונים באינטרנט.

‏כך, נקבע כי עורכי דין יוכלו לקדם את אתריהם במנועי חיפוש, באמצעות מילות חיפוש רלוונטיות; לפרסם את עצמם ב"קישורים ממומנים" במנועי חיפוש וברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק; לפרסם עצמם באינדקסים מקוונים, במסגרת קטגוריות מקצועיות הייחודיות לעורכי דין; ולפרסם בלוגים מקצועיים באינטרנט.

עם זאת, הוועדה החליטה לנקוט אכיפה קפדנית של כל חריגה מהכללים, למשל אלה האוסרים מלל קולי באתר האינטרנט או הצמדת התואר "מומחה" ברשתות חברתיות, וכן לפעול בתקיפות כנגד שידול לקוחות באמצעות האינטרנט.

‎‎חריגה מסמכות

‏ואולם, מתברר כי הכללים שגיבשה ועדת האתיקה המחוזית אינם לרוחו של יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד דרור ארד-איילון. "אין לוועדת אתיקה מחוזית סמכות לשנות את כללי האתיקה או לקבוע לעצמה מסגרת אכיפה עצמית", הוא כתב לנוה לפני שבועות אחדים, "אין זה מיותר להזכיר כי חוק הלשכה קובע כי ועדת אתיקה המחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית".

לדבריו, בלשכה פועלת ועדת ייעוץ לענייני פרסומת, שהיא בעלת הסמכות לאשר את עמידתו של פרסום מסוים בתנאיהם של כללי הפרסומת, לצידה של "ועדת הרוויזיה" - כאשר בראש שתי הוועדות הללו עומד ארד-איילון עצמו.

‏ועדת האתיקה המחוזית לא התרשמה מעמדתו של ארד-איילון. "ועדת האתיקה מוסמכת לנקוט הליכים משמעתיים בגין עבירות משמעת, ובהן עבירות על כללי הפרסומת", השיב עו"ד נוה, "לפיכך, היא מוסמכת לגבש דעה לגבי פרסומות המגיעות לפתחה, במסגרת תלונות או שאילתות. לכן, ועדת האתיקה מעוניינת לגבש לעצמה עמדה אם פרסומות מסוימות עומדות בתנאי כללי הפרסומת, תוך התייחסות לכללים הנוכחיים כמחייבים.

"בנסיבות אלה סבורה הוועדה כי בהחלט יש מקום להוציא גילוי דעת מנחה לציבור עורכי הדין, הפונה אל הוועדה, וזוהי אף חובתה של הוועדה, על מנת למנוע מציבור עורכי הדין חלילה ביצוע עבירות אתיות".

‎‎השגת גבול

‎‎נוה סיים את מכתבו לארד-איילון בנימה פייסנית: "תנוח דעתך", הוא כתב, "אין בדעת ועדת האתיקה המחוזית ליטול לעצמה סמכויות לא לה, ואין בכוונתה לשנות את כללי האתיקה".

‏ואולם ארד-איילון ממשיך לטעון כי ועדת האתיקה המחוזית חורגת מסמכותה. "תן דעתך למצב שבו כל ועדת אתיקה מחוזית תוציא מעת לעת 'גילוי דעת מנחה' בעניינים שונים", הוא השיב לנוה. "במצב כזה אנו עשויים לקבל למעשה 5 תפיסות שונות של אכיפת הדין האתי, הפונות לציבור עורכי הדין. ועדת הייעוץ לפרסומת מונתה על-פי חוק כדי להידרש לשאלות של פרסומות, ואין להשיג את גבולה".

‏עו"ד נוה מסר בתגובה כי "ועדת האתיקה מאמינה כי חלק בלתי נפרד מתפקידה הוא לסייע ולהקל על ציבור עורכי הדין עד כמה שניתן. ריבוי הפניות למחוז באשר לדרכי הפרסום באינטרנט, והבקשות החוזרות ונשנות לפרסום גילוי דעת מנחה, דירבן אותנו להירתם למהלך שנועד להבהיר לציבור עורכי הדין כיצד יוכלו לפרסם את עצמם מבלי להסתכן בהפרת כללי האתיקה". ‏‎‎‏

‎‎ההקלות במחוז תל-אביב

‏1. ‎‎עורכי דין יוכלו לקדם את אתריהם במנועי חיפוש באמצעות מילות חיפוש רלוונטיות.

‏2. ‎‎עורכי דין יוכלו לפרסם את עצמם ב"קישורים ממומנים" במנועי חיפוש וברשתות חברתיות.

‏3. ‎‎עורכי דין יוכלו לפרסם את עצמם באינדקסים מקוונים במסגרת קטגוריות מקצועיות הייחודיות ל‎‎עורכי דין‏.

4. ‎‎עורכי דין יוכלו לפרסם בלוגים מקצועיים באינטרנט.