להגשים את החלום: איך להפוך תחביב לעסק מצליח?

הובי שהופך לביזנס מכניס הוא ה-חלום ופסגת השאיפות של אנשים רבים. אבל בשל הקשיים בהפיכת החלום למציאות, אצל רבים הוא נשאר בגדר חלום בלבד.

איך בכל זאת אפשר לעשות זאת? ארבעה יזמים שהפכו את התחביב לעסק מספרים.

"לבד אי-אפשר להפוך תחביב לעסק"

אחרי 24 שנה כמהנדס החליט ברי ססלוב לעשות את מה שהוא אוהב באמת: יין. אבל כדי להיות מספיק רווחי הוא נאלץ להכניס משקיע נוסף

*התחביב:

סיפור האהבה של ברי ססלוב, יליד קנדה, עם עולם היין התחיל ב-1966, שנה לפני שעלה לארץ, כשהיה סטודנט צעיר באוני' "קרלטון" בקנדה. "רציתי להיות רופא שיניים וכדי להתקבל לאוניברסיטה נדרשתי לצרפתית ברמה גבוהה. הצרפתית שלי לא הייתה טובה ונאלצתי להשלים פערים במהלך חופשת הקיץ.

"המורה שלנו לצרפתית הייתה בלונדינית בת 23, יפה, וצרפתייה מאוד. היא לימדה אותנו צרפתית אבל גם סיפרה לנו על צרפת, על האוכל ועל היין. אחרי כל שיעור הייתי הולך לקנות את היין עליו דיברה, ואחר-כך דאגתי להגיד לה שהיין אכן טעים ושנהניתי ממנו. היא, מצדה, סיפרה לי על עוד יינות. כמובן, שהייתי מאוהב בשפה, במורה וביין. מאז, היין הפך לחלק משמעותי מחיי ומאוחר יותר גם מחיי משפחתי. בתי רוני (32) הפכה לייננית ולמנהלת השיווק של היקב".

*המניע להפיכת התחביב לעסק:

"אחרי 24 שנה כמהנדס אלקטרוניקה, הספיק לי", אומר ססלוב. "הרגשתי שאני זקוק לעבודה עם נשמה. במהלך עבודתי באמדוקס, ברילוקיישן בסן-פרנסיסקו בין 1988-1991, ניצלתי כל רגע פנוי שהיה לי לבלות ביקבים בעמקי היין נאפה וסונומה. במקביל למדתי ייננות באוני' קליפורניה. הרגשתי שמצאתי את התשוקה האמיתית שלי. אחרי הרילוקיישן, עבדתי שנה נוספת במחשבים וב-1992 החלטתי לעזוב כדי לעשות את מה שאני אוהב: יין. התחלתי כמורה וכיועץ וגם כתבתי את הספר 'המבוא לעולם היין'. ב-1993 התחלתי לייצר בעצמי וב-1998 הקמתי את היקב"

*הקושי בהפיכת התחביב לעסק:

"הקושי הגדול בעסקי היין הוא הזמן שלוקח מרגע בציר הענבים ועד לרגע מכירת הבקבוק הראשון - תקופה של כשנתיים. כתוצאה מכך, נוצרת מצוקת תזרים מזומנים, שהיא למעשה הקושי הגדול ביותר שכל יקב נתקל בו".

*מצב העסק היום:

"היקב, שמייצר כיום 80 אלף בקבוקים בשנה, רווחי אבל לא מספיק. כדי שנוכל להרחיבו, הכנסנו לפני כחודשיים קבוצת משקיעים בראשות יוסי דהן, הבעלים של חברת 'אלדן', שהשקיעו ביקב מספר מיליוני שקלים. ההשקעה שלהם תאפשר לנו: להגדיל את כושר הייצור ל-100 אלף בקבוקים בכ-150 אלף שקל, להגדיל את תקציב השיווק בערך בחצי מיליון שקל, ולשדרג את מרכז המבקרים בקיבוץ אייל בכ-200 אלף שקל".

*מה הטיפ שלך למי שרוצה להפוך תחביב לעסק:

"לא לחשוב, אפילו לא לרגע אחד, שאתם יכולים לעשות את הכול לבדכם, שאתם יכולים למלא את כל הפונקציות הדרושות ליצירת עסק מצליח בעצמכם. הדבר החשוב ביותר הוא לדעת לבחור את האנשים הטובים ביותר שימלאו את הפונקציות הפיננסיות, השיווקיות והניהוליות בצורה הטובה ביותר".

יקב ססלוב
שנת הקמה: 1998
בעלים: משפחת ססלוב (בעלת השליטה) וקבוצת משקיעים בראשות יוסי דהן, בעלי חברת "אלדן"
גיל: 63
מס' עובדים: 8
מחזור מכירות שנתי: כמה מיליוני שקלים בודדים

"חוץ מלאהוב לשחק, לא ידענו כלום"

שגית בן-יהודה ואברהם יפה למדו לנהל עסק תוך כדי תנועה. אומנם העסק עדיין לא רווחי, אבל הם נהנים מכל רגע ובטוחים שיצליחו

 אברהם יפה שגית בן יהודה / צלם: עינת לברון

*התחביב:

לאברהם יפה (39) ולזוגתו שגית בן-יהודה (41) יש תחביב משותף מקטנות: שניהם היו, ועדיין, פריקים של משחקי יצירה. בן-יהודה: "מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי משחקי קופסה. שיחקתי שעות על גבי שעות. כשהתגייסתי, כמדריכה בצה"ל המשחקים היו הבחירה הראשונה שלי ככלי עבודה. יצרתי משחקים כדי להעביר מסרים מסוימים, ללמד נושאים מגוונים ולייצר אינטראקציות חברתיות. גם בתהליך הקבלה ללימודים באוניברסיטה, כשנדרשתי להכין עבודה שהנושא שלה היה 'האדם הוא תבנית נוף מולדתו', בחרתי להכין משחק. זה המשיך כמובן גם כשהפכתי לאימא".

יפה: "גדלתי במשק חקלאי בנהלל שסיפק המון חלקים משומשים, מכשירים, מכונות, מרחב וחופש. כילד שיחקתי כל העת בהמצאות ובבניית מתקנים 'משוכללים' כמו תחנה להפקת חשמל באמצעות מים. גם כבוגר לא הפסקתי להמציא המצאות שחלקן הגיעו, בזכות גורמים אחרים, לשלב ייצור. אחרי הצבא השתתפתי בפרויקט 'הגנרלים' של סטף ורטהיימר, שם התאפשר לי להמשיך לשחק בסביבה תומכת". כשיפה ובן-יהודה הכירו זה את זו, הם גילו שמצאו נפש תאומה בכל הקשור במשחקים. "מצאנו את עצמנו משחקים אל תוך הלילה. לפעמים, המשכנו לעבודה הישר משולחן המשחקים", הם מספרים.

*המניע להפיכת התחביב לעסק:

הטריגר להפיכת התחביב לעסק היה צב שבן-יהודה הביאה לילדיה מחו"ל. "כאברהם ראה את הצב הוא אמר לי: 'זה נראה אמיתי', ואני השבתי: 'אתה יודע שזה פאזל?'. הוא לא האמין, וכשפירקתי את הצב ל-27 חלקים הוא התלהב והעלה את הרעיון לייבא את הפאזלים המיוחדים הללו לארץ", אומרת בן-יהודה. שלושה חודשים לאחר מכן הגיעה המכולה הראשונה. במקביל הקימו את ToySmart - חברה ליבוא ופיתוח משחקי חשיבה, ולפני כשנה פתחו בעמק יזרעאל גם את "חנות של משחקים".

*הקושי בהפיכת התחביב לעסק:

"יש לא מעט קשיים", אומרים השניים. "החל בהחלטה לעזוב את 'הנמל הבטוח' שסיפק לנו פרנסה בטוחה (יפה עזב משרה בכתר פלסטיק ובן-יהודה צמצמה שעות עבודה כאדריכלית עצמאית) ולהיכנס לעולם עסקי חדש ולא מוכר שמצריך השקעה כספית ולמידה מאומצת של מה זה לייבא, לתמחר, להפיץ, לשווק, לפרסם ועוד. חוץ מלאהוב לשחק, לא ידענו כלום. למדנו תוך כדי תנועה ועם הרבה ניסוי וטעייה. לזה יש להוסיף את העובדה שאנחנו זוג בחיים הפרטיים ובעסק, וזה עניין שצריך ללמוד איך לעשות אותו נכון".

*מצב העסק היום:

"היום העסק פועל בשלושה מישורים: פיתוח וייצור משחקי חשיבה; הפעלת 'חנות של משחקים'; ויבוא והפצת משחקי חשיבה. אף אחד מהמישורים האלה, עוד לא מתקרב למיצוי. בכולם נדרשת עוד השקעה רבה. העסק עדיין לא רווחי, אבל אנחנו בתחילת הדרך ונהנים מכל רגע ובטוחים שנצליח".

*מה הטיפ שלכם למי שרוצה להפוך תחביב לעסק:

"לא להפסיק לחלום, להיות נאמנים לתפישת העולם שלכם ולהעז, גם כשכולם מסביב מנסים להעיר אתכם מהחלום. לצעוד בדרך להגשמה, ההמשך ייבנה מעצמו. קראו את 'הקוסם מארץ עוץ', בפרק שבו הוא נדרש להגשים לדורותי וחבריה את משאלותיהם".

ToySmart
פעילות: פיתוח וייצור משחקי חשיבה, הפעלת "חנות של משחקים" ויבוא והפצת משחקי חשיבה
שנת הקמה: 2007
בעלים: אברהם יפה ושגית בן-יהודה
מס' עובדים: אין
מחזור מכירות שנתי: כחצי מיליון שקל

"הקושי נעוץ בפחד שהכיף ייעלם"

במהלך חופשת הלידה העבירה טל צפריר סדנאות יצירה לנשים. התלהבות מהעוגות גרמה לה להבין שיש בסיס להפוך את התחביב לעסק

 טל צפריר / צלם: תמר מצפי

*התחביב:

טל צפריר (36) ציירה, פיסלה ואפתה מגיל צעיר. בחיידק האפייה נדבקה לדבריה מדודתה הקונדיטורית. "כנערה אהבתי ללכת אליה לקונדיטוריה - לראות, ללמוד ולעזור לה באפייה", אומרת צפריר. "במיוחד התאהבתי בבצק סוכר, כי הוא מאפשר לי לממש את כל סוגי האומנות שאני אוהבת: פיסול, ציור, עיצוב, צבעים, המצאות וניסויים. הכול מותר והכול אפשרי עם הבצק הזה". אחרי קילומטראז' מסוים בקונדיטוריה של הדודה וניסוי וטעייה בבית, החלה - כבר כנערה צעירה - לאפות עוגות ימי הולדת לחברות ולילדים עליהם שמרה כבייבי-סיטר. "באותם ימים לרגע לא חשבתי להתפרנס מזה. רציתי להיות מעצבת גרפית, וזה אכן מה שעשיתי לפני שהפכתי את ההובי לביזנס".

*המניע להפיכת התחביב לעסק:

"בחופשת הלידה של בני השני החלטתי שלגרפיקה אני לא חוזרת. רציתי להיות אימא טובה, כזאת שמגדלת את ילדיה בעצמה. בבית נולד הרעיון להפוך את ההובי לביזנס. אמרתי לעצמי למה לא בעצם. התחלתי להעביר סדנאות יצירה לנשים בחופשת לידה. יצרנו תמונות, שמיכות טלאים, מוביילים לתינוקות וגם עוגות. ההתלהבות הגדולה של האמהות מהעוגות גרמה לי להבין שיש לי בסיס להפוך את ההובי לעסק. ב-2003 הקמתי את 'טלטלים - העוגות של טל צפריר', והתמקדתי בזה".

*הקושי בהפיכת התחביב לעסק:

"הקושי נעוץ בפחד שהכיף ייעלם, ייפסק וייהפך לעבודה רוטינית. כל חיי נהניתי מהיצירה הזו, וחששתי מאוד שהיא תיהפך לעול. מלחיץ מאוד להיות עצמאית שצריכה לייצר בעצמה הכנסות, בלי תלוש משכורת בטוח ובלי ודאות. לשמחתי, הלחץ הזה לא מעיב על ההנאה מהעשייה".

*מצב העסק היום:

"העסק צומח ומרוויח, אם כי הוא יכול היה לצמוח ולהכניס הרבה יותר אילו לא הייתי אם לשלושה".

*מה הטיפ שלך למי שרוצה להפוך תחביב לעסק:

"ליהנות ולהאמין. אם אוהבים את מה שעושים ומאמינים בפוטנציאל של התחביב להפוך לעסק מכניס, החלום מגשים את עצמו. במקביל, חשוב לפתח ולהתחדש כל הזמן. לא לנוח לרגע על זרי הדפנה, ולנסות להיות צעד אחד קדימה".

טלטלים - העוגות של טל צפריר
פעילות: סטודיו וסדנאות לעיצוב עוגות
שנת הקמה: 2003
בעלים: טל צפריר
מס' עובדים: 1, פלוס 3 פרילנסים
מחזור מכירות שנתי: 200 אלף ש'

9 טיפים איך להפוך תחביב לעסק מצליח

על-פי יוסי אלקובי, נגר חובב שהפך לבעלי "דקור", יצרנית מטבחים

 יוסי אלקובי / צלם: תמר מצפי

1. אל תסתמך רק על תחושת בטן

למרות שהתחביב מלהיב אותך מאוד, לא בטוח שיש לו גם את הפוטנציאל להפוך לעסק כלכלי. אם תחושת הבטן שלך אומרת לך שלתחביב שלך יש פוטנציאל וסיכוי להצליח כעסק, לך איתה. אך, אל תסתמך רק עליה ובצע בדיקת שוק ואיתור פוטנציאל באופן מקצועי ובמנותק מחוויותיך כחובב. לא כדאי לגלות, אחרי שנכנסים לתהליך התובעני של הקמת עסק, שהתחביב שלך לא ממש קולע למציאות המסחרית.

2. למד את התחום לעומק

למרות שנראה לך כחובב שאתה יודע הכול על התחביב ועל התחום, הקפד ללמוד אותו באופן מקצועי ולעומק לפני שאתה משקיע משאבים, זמן ואנרגיה בהפיכתו לעסק. תבדוק מה יש למתחרים בתחום להציע והכר את מגוון המוצרים.

3. גייס עובדים עם תחביב דומה

בחר בצוות שילווה אותך בהקמת העסק על-פי פרמטרים מקצועיים, אך אל תהסס לשלב בו, אם ניתן, גם מועמדים מתאימים עם תחביב כמו שלך. לעובדים כאלה, שאוהבים את מה שאתה אוהב, יש יכולת להביא את הערך המוסף, את היצירתית ואת הראייה מצדם של הלקוחות הפריקים לנושא.

4. הכול מתחיל ונגמר באהבה

הכול מתחיל ונגמר באהבה. אהבה מביאה לצמיחה, לכן חשוב להמשיך ולשמר את התחביב, ולא לתת לו להפוך למקור פרנסה ולמקום עבודה סתמיים. כשתחביב הופך לעסק, באיזשהו מקום ההפרדה בינו לבין העסק נמחקת ומטשטשת. ומכאן, החשיבות בשימור ההנאה והאהבה לתחביב. אחרי למעלה מ-30 שנה, עדיין יש לי ברק בעיניים כשאני מדבר על נגרות.

5. נצל את הקשרים שלך

נצל את כל הקשרים הרלוונטיים שלך כדי לקצר ולדחוף את "התחביב-עסק", ובכך ליצור יתרון על פני המתחרים שלך. כמו-כן, הכר מקרוב את הקולגות ואת הברנז'ה בתחום, השתתף במפגשים מקצועיים וחברתיים, וצור מעגל היכרויות רחב ככל האפשר.

6. שמור על הטאץ' האישי, אבל לא יותר מדי

שמירה על חתימה אישית המזוהה עם הבעלים באופן אישי ועם הקו הכללי של העסק, חשובה מאוד בעסקים. בהקשר זה, אין לתת לטעם האישי-חובבני להשתלט על העסקי מעבר לגבולות הטעם הטוב.

7. הקפד על חדשנות

דריכה במקום היא האויב מספר אחד של עסקים רבים. גם אם התחביב שלך איננו מאופיין ברעננות ובחדשנות, אסור שזה מה שיאפיין את "תחביב-עסק" שלך. חשוב לחדש, לרענן, לחפש השראות ולהרחיב את תחום העיסוק גם לתחומים משיקים. כמו שאני עברתי מנגר חובב של פריטי עץ קטנים לריהוט ואחר כך למטבחים. הבנתי שאין סיבה שהעסק שלי, "דקור", לא יתפתח לתחומים משלימים, למשל, דלתות כניסה וארונות בגדים.

8. הצב גבולות ואל תשכח את המשפחה

תחביב שהופך לעסק עלול לשאוב אותך פנימה ולא להותיר לך זמן איכות עם המשפחה. מאחר שהמשפחה היא מעל לכל, צריך לדעת להציב גבולות.

9. תאמין בדרכך

הכי חשוב, להאמין ולהתמיד במה שאתה עושה. לדעת להעז ולא לפחד להפוך את התחביב לעסק. אם מפחדים, אי-אפשר לעולם לתרגם את התחביב לכסף.