התמ"ת: שירות התעסוקה לא יעיל גם למובטלים "קלים"

בעבר נחשפו נתונים שהראו כי שירות התעסוקה אינו יעיל לכאורה בשילוב מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה ■ מנכ"ל שירות התעסוקה: קבוצת הביקורת שנבחנה לא רלוונטית; סך שיעור ההשמות - 24%

במסגרת המאבק על מתכונת ההפעלה של תוכנית ויסקונסין נחשפו בעבר נתונים שהראו כי שירות התעסוקה אינו יעיל לכאורה בשילוב מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה. היום (א') אנחנו חושפים נתונים המראים כי גם לדורשי העבודה שאינם מוגדרים "מובטלים קשים" שירות התעסוקה כמעט שאינו רלוונטי.

הנתונים נאספו במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, והוצגו לגורמים בממשלה בדיוני התקציב. הנתון הדרמטי ביותר הוא שמקרב הראה כי בעוד ש-51.2% מקרב 5,000 עובדים חיפשו עבודה באמצעות שירות התעסוקה, רק 4.5% מהם מצאו בעזרתו עבודה. קבוצת הביקורת הורכבה מעובדים מחוסרי השכלה, שהופנו לפני 10 שנים בהכשרה מקצועית ע"י שירות התעסוקה. לפיכך ניתן להניח כי אילו קבוצת הביקורת היתה כוללת גם אקדמאים, היה שיעור מוצאי העבודה בזכות שירות התעסוקה אף נמוך יותר.

ככלל, הנתונים מראים כי רק 7% מהמשרות הפנויות במשק המיועדות לאקדמאים מוצעות במסגרת שירות התעסוקה, לעומת 49% מהמשרות המיועדות לעובדים בלתי מקצועיים.

22
 22

לא רק העובדים והמובטלים חשים בחוסר הרלוונטיות לכאורה של שירות התעסוקה, אלא גם המעסיקים. עפ"י הנתונים, רק 17.9% מהמשרות הפנויות מוצעות במסגרת שירות התעסוקה. למרות השיעור הנמוך, מתברר כי חל דווקא שיפור יחסי: נתוני העשור האחרון מצביעים על עלייה עקבית שעשויה להעיד כי בשירות מנסים להשקיע יותר בקשר עם המעסיקים.

"לומר ששירות התעסוקה לא רלוונטי זו אמירה מרחיקת לכת", אמר ל"גלובס" בני פפרמן, ראש מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. "אמנם כשמשווים את הנתונים לאלה של לשכות התעסוקה בעולם ובבריטניה בפרט אנו מזהים שם מצב יותר טוב, אבל לא הרבה יותר טוב". לדברי פפרמן, ייתכן ששירות התעסוקה צריך להתמקד אך ורק בעובדים הבלתי מקצועיים. "צריך לאפשר לשירות להעניק יותר הכשרות מקצועיות, ואפילו פתרונות לשיפור ההשכלה ויכולת השפה", הוא מציע.

לטענת מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, קבוצת הביקורת אינה רלוונטית, ואם היו בודקים את כלל דורשי העבודה, היו מגלים כי שיעור ההשמות גבוה יותר. לדבריו, בקרב מובטלים שאינם מקבלים הבטחת הכנסה, שיעור ההשמות עומד על 27%, וסך כל ההשמות 24%. פפרמן, לעומת זאת, טוען כי עפ"י הנתונים שבידיו, שיעור ההשמות אינו עולה על 8%-6%, וכי היה מצופה משירות התעסוקה להצליח יותר דווקא בקרב אותה קבוצה שהופנתה להכשרה מקצועית ע"י לשכות העבודה.

בונים על מערכת מחשוב חדשה

בשירות התעסוקה תולים תקוות רבות במערכת מחשוב חדשה המוטמעת בלשכות העבודה בימים אלה, וצפויה להתחיל לפעול בחודשים הקרובים. מדובר במערכת שפותחה בידי חברת מלם-טים, המבוססת על פלטפורמת דוט.נט של מיקרוסופט. גולת הכותרת במערכת החדשה היא בינה מלאכותית שתאפשר איסוף אוטומטי של נתונים מקורות חיים, כך שניתן יהיה להתאים לדורשי העבודה את המשרה המתאימה ביותר. כך, למשל, אם אחות לשעבר בבית חולים מחפשת עבודה חדשה, המערכת תבחין בכך שמבחינה סטטיסטית אחיות רבות ביצעו הסבה מקצועית לתפקיד גננת. לאותה אחות תוצע משרה בגן ילדים, ועל בסיס ההצלחה הסטטיסטית, קיים סיכוי לא רע שהיא תסכים לקבל אותה.