מנכ"ל JCS גבי רוזנברג: "הרגולציה בארץ אכזרית ולא הגיונית"

במשך חודשים ארוכים עמד מנכ"ל JCS גבי רוזנברג בתווך של העסקה הנרקמת בין הקבוצה שבראשה הוא עומד לבין ענקית התקשורת "סאטלינק". בראיון ל"גלובס" הוא חושף כעת לראשונה כי "הסכם 'סאטלינק' לא קורה".

רוזנברג, אחד המנהלים הוותיקים בתחום התקשורת בישראל, המשמש חלק מ-JCS כבר 30 שנה, ראה בעסקה חלק טבעי בהתפתחות של אחת הזרועות המרכזיות של הקבוצה, חטיבת שידור והפקת החדשות. אותה חטיבה המספקת שירותים לעשרות ערוצים בינלאומיים המשדרים מישראל.

"חטיבת החדשות היא התורם המרכזי ל-JCS עם כ-50% מההכנסות", אומר רוזנברג, "חטיבת הפוסט וה-JCS ID הם מנועי הצמיחה העיקריים שלנו. בתחום החדשות הגענו לנקודת רוויה בשוק הישראלי, ולכן הצמיחה שם תגיע מחיבור אסטרטגי נכון, שהוא יקרה".

בעבור רוזנברג, החיבור עם "סאטלינק" היה אמור להיות בדיוק חיבור שכזה. "סאטלינק" נמצאת בבעלות יורוקום ופראנס טלקום. לדבריו, "לא רצינו להרחיב את נתח השוק, רצינו להרחיב את סל השירותים שנספק ללקוחות. החברות שעובדות איתנו זקוקות כולן לקישוריות לבסיס-האם שלהן, ואנחנו נותנים שירות כזה כחלק מסל השירותים שלנו. אבל רציתי קישוריות משמעותית עם קבוצה כמו 'סאטלינק' או קבוצה דומה לה, וזה חיבור אסטרטגי נכון".

* אז מה קרה בעצם?

"עברנו יחד תקופה ארוכה של דיו דיליג'נס ארוך, מתוך הכרה שיש פה בסיס טוב והגיוני לשני הצדדים להתחבר. אבל כשהתקדמנו בנבחי המשא-ומתן לא הגענו להסכמות בנושאים מסוימים, והחלטנו להיפרד כידידים".

* ענייני כסף?

"לא. סוגיה שקשורה בדברים אופרטיביים. זה לא היה נושא הכסף".

* איפה זה מותיר את JCS?

"מאוד בטוחה בעצמה. זו הרגשה נהדרת שמישהו רציני עם בעלי מניות רציניים לוקח את חטיבת החדשות ואמצעי ההפקה, רואה בה משהו מעניין ומשקיע בזה זמן וכסף".

* אתם עדיין על המדף?

"אדון לאודר (רון לאודר - בעל השליטה ב-JCS, ל"א) הוא איש עסקים. אמנם יש לו פינה חמה בלב לישראל, אבל בסופו של יום הוא איש עסקים. אני מניח שאם יהיה על סדר היום משהו דומה מבחינת השילוב בין הפן העסקי לאסטרטגי, הוא יבחן אותו ברצינות".

* היום אתם בתפוסה מלאה מבחינת המתקנים שאתם מספקים לרשתות הזרות?

"כן. יש לנו שני חוזים משמעותיים עם גורמים שעומדים להיכנס".

* הם אמורים גם להחליף את חדשות ערוץ 2, שכנראה עוזבים 500 מ"ר בבניין בתל-אביב?

"חדשות ערוץ 2 רוצים להתרחב, ולצערנו אין לנו מקום. אני מקווה שנמצא פתרון בתל-אביב במסגרת השטחים שאנחנו יכולים להעמיד לרשותם. אין לנו מחלוקת עניינית איתם".

* הייתם רואים את עצמכם מעורבים בערוץ חדשות ייעודי?

"באספקת שירותים כמובן. כמשקיעים, צריך לבחון את המודל העסקי, אבל ברור שזה מעניין אותנו. אנחנו אוהבים ונושמים חדשות ויכולים להביא גם משקיעים מחו"ל".

רגולציה בלתי אפשרית

קבוצת JCS מורכבת היום ממספר זרועות. חטיבה מרכזית ופעילה היא חטיבת החדשות הבינלאומית, אך לצדה מפעילה JCS גם את JCS ID - זרוע סרטי תדמית חדשה ובית פוסט מצליח. כמו כן שותפה JCS בחברת אלרום, שבה משמש רוזנברג כיו"ר.

אשתקד, לאחר עשרות שנים של הפקת תוכן, סגרה JCS את חטיבת התוכן שלה - שנה בלבד אחרי ש-14 מתוכניותיה היו בפריים-טיים הטלוויזיוני, עם תוכניות כמו "הבורר", "בטיפול" או "הדוגמניות".

"זו הקפאה", מתעקש רוזנברג, אך כרגע הדבר לא נראה בר-שינוי. הסיבה לסגירה היא המגבלות שחלות על JCS לאור העובדה שבעליה, רון לאודר, הוא גם בעלי ערוץ 10.

"הרגולציה האכזרית מנעה מ-JCS להפיק לקשת ולרשת אבל גם לערוץ 10, שם היא נחשבה כהפקה פנימית", זועם רוזנברג, "נותרנו עם ערוץ 1, שאין שם הרבה כרגע מה לעשות, ועם HOT ו-yes".

* לא הנחתם שזה מה שיקרה מרגע שלאודר הפך לבעל מניות בקבוצה?

"חשבנו לתומנו שנוכל לשנות רגולציה שאבד עליה הכלח, לא הגיונית, לא שוויונית ולא נכונה. טעינו. אני מטפל בנושא הזה 5 שנים. שר התקשורת הראשון שנפגשתי איתו היה אהוד אולמרט. הוא הסכים אתי ונתן הוראות מתאימות לבחון שינוי חקיקה. זה המשיך עם דליה איציק ואריאל אטיאס, שהכניס את זה לדו"ח מרדכי, וזה אף הופיע בדו"ח מלובן של הרשות השנייה, שקבע כי יש פה חוסר צדק מוסרי ופונקציונלי. לקחו קבוצה שיודעת לייצר תכנים ושיתקו אותה".

לדברי רוזנברג, איגודי המפיקים לא התגייסו לעזרת JCS משום שהם הרוויחו מעזיבתה. "הפכו אותנו מגוף בועט לגוף בקומה", אומר רוזנברג, "וסילקו מתחרה מאוד רציני. בוודאי שנפגענו כלכלית", הוא מודה.

* באיזה מידה?

"על-ידי זה שהכנסנו להקפאה את תחום התוכן, הקבוצה איבדה את אחד מהנדבכים המשמעותיים שלה".

* מה סדר גודל הנזק כלכלי?

"קשה להעריך. בשיאה חטיבת התוכן של JCS גלגלה בין 9 ל-10 מיליון דולר ועשתה 14 הפקות בו-זמנית. אבל הפקות זה לא רק מקצוע, זה חיידק והרצון והאהבה ליצירה. ההוויה הזאת של הפקה מאוד חסרה".

* זה גרם לכם לגירעונות או לחובות?

"לא. עד שלא סגרנו את הכול לשביעות-רצון הגופים המשדרים, העברנו את הקלטות ושילמנו עד לאחרון האנשים, לא הפסקנו את העבודה. זה חבל מאוד להיפרד מדבר כזה".

* למה בעצם לא התמקדתם בסרטי קולנוע, כמו שעשיתם גם בעבר?

"אחרי 5 שנות מאבק אמרנו שחבל להשקיע אנרגיה בתחום הזה. תחום התוכן במדינת ישראל הוא מאוד קשה. תסתכל על כולם - אני לא מכיר מפיק אחד שעושה כסף מתחום הקולנוע או הטלוויזיה. יש אנשים שיותר או פחות מצליחים, אבל אף אחד מהם לא עשה כסף. השוק לא יודע לתת ביטוי או תמורה לאיכות שאתה מביא למסך. לא בנינו פה איזה שפילברג, לא באופן נומינלי, לא במאות מיליוני דולרים, לא במאות מיליוני שקלים, גם לא במאות אלפי שקלים".

הפסקת ייצור התוכן פגעה גם במאמצי שיווק התוכן של JCS בחו"ל. "יש לנו הרבה הצלחות בינלאומיות. הפורמטים שלנו נמכרים במאות אלפי דולרים בשנה", אומר רוזנברג, "אבל כשאתה רוצה למכור פורמט בחו"ל אתה חייב שיהיה לו רקורד במדינה שבה אתה חי. במכירה אתה צריך לפרט איפה זה שודר, כמה פרקים, מי הקהל ואיזה תוכן שיווקי תוכל לשלב. ברגע שאתה לא יכול למכור את זה בארץ, אין טעם. לכן, כאסטרטגיה אני אומר 'קח את המשאבים, את הכסף, את הזמן והאנרגיה - ותשקיע הכול בדברים אחרים'. אם וכאשר הסיטואציה תשתנה, אנחנו נדע, כמו שבזמנו ידענו, להתניע את מהלך התוכן".

העיניים נשואות למזרח

רוזנברג ממשיך עם זאת לשמור על אופטימיות, ועיניו נשואות בעיקר מזרחה. על גבי בית הפוסט של JCS וענף סרטי התדמית הוא רוכב אל השוק הסיני, שם הוא מזהה מנוע צמיחה משמעותי בעבור הקבוצה.

"אנחנו מסיימים בימים אלה את הפרויקט השמיני שלנו בסין", מספר רוזנברג, "גלגלנו בסין, בכל הקשור למיתוג ערוצים, סדרי גודל של כמה מיליוני דולרים טובים".

הכול החל לפני מספר שנים כאשר רוזנברג הצטרף למסע של שר התמ"ת למזרח הרחוק, וגילה שם שוק גדול ובתולי בכל הקשור למיתוג ואריזת מותגים, תחומי התמחות ענף הפוסט שלו. מאז ניתן לראות מנכ"לי ערוצי ענק בסין מגיעים לבניין הקבוצה בתל-אביב ומשם משנים את פניה של הטלוויזיה בעולם.

רוזנברג עצמו מגיע לסין מספר פעמים בשנה. "הנוכחות שלי באופן אישי בסין בנתה לנו שם מבנה קשרים ונטוורקינג מאוד רלוונטי לפעילות העתידית שלנו. למרות שבשנה האחרונה היתה איזושהי התמתנות בביקושים, נכנסנו לשוק הסיני בנקודת זמן מאוד חשובה - כשפרצו הערוצים הלוויינים הדיגיטליים שהיו חייבים להביא לוק חדש - ולכן שיתוף-הפעולה בינינו לבין חברת פוסט סינית היה מאוד רלוונטי. בשנתיים האחרונות הם היו עסוקים בשני פרויקטים לאומיים גדולים - האולימפיאדה והאקספו, אבל אנחנו כבר רואים את ניצני החזרה לביקושים גבוהים".

על מנת להדק את הקשר עם סין, מנהלת JCS את עסקיה ברפובליקה העממית באמצעות חברת פוסט מקומית קטנה. "אני תמיד אומר שאני זקוק לעיניים המלוכסנות שלו כדי לחדור לשוק הסיני, והוא הבין שכדי לגדול מקבוצה קטנה לקבוצה גדולה הוא צריך את הפרצוף המערבי שלי".

* רכשתם את הקבוצה?

"לא. פגשתי לא מעט סינים בדרך, והמודל שהם רצו זה 'אתה הדוד העשיר מחו"ל. תביא את הכסף, יש לנו את הקשרים, כבר נראה מה קורה'. המודלים האלה לא עבדו מכיוון שמאוד חששתי שלאחר מספר שנים הם כבר לא יצטרכו אותנו. בחרתי להתחבר עם קבוצה קטנה, ואני חושב שעם הקבוצה הקטנה הזאת עשינו דברים גדולים. אנחנו היום מעורבים שם בטכנולוגיות שקשורות בתלת-ממד ובהמרת חומר וידיאו שצולם בדו-ממד. היום אנחנו נמצאים בקשר מתקדם עם שתי חברות וקשר פחות מתקדם עם עוד שתי חברות סיניות גדולות שמתעניינות ביכולות של JCS להפוך חומרים של דו-ממד לתלת-ממד".

* יש כוונה לפתוח סניף קבוע שם?

"יש לנו כוונה להצליח בסין. הצלחה בסין תגרור או תוליד את הכוונה לפתוח שם נוכחות יותר משמעותית".

* מה התוכנית העסקית שלך באשר לסין?

"כל מספר שאגיד יהיה נכון. בין 3 ל-4 מיליון דולר לבין 50 מיליון דולר. באמת קשה כרגע להגיד. אני חושב שהפטנט של JCS, בנוסף להיכרות שלי וליכולות שלי, הוא להיכנס לעסקים שסף הכניסה שלהם נמוך מאוד או שסף הכניסה שלהם גבוה מאוד. אף פעם לא באמצע. זה נכון לכל סביבה אחרת שאני מכיר. אנחנו נמצאים בביזנס שחסמי הכניסה אליו נמוכים מאוד, לכן אני חושב שהיתרון שלנו שם הוא גדול".

"בן אדם שטוב לו בבית, לא מסתכל החוצה"

במשך השנים שמו של רוזנברג עולה בכל פעם שנפתח תפקיד משמעותי אחר בשוק התקשורת. דובר עליו בהקשר של ערוץ 10, רשת, אולפני הרצליה, בזק בינלאומי ואף רשות השידור, אך הוא בחר להישאר ב-JCS.

* אתה תופעה די ייחודית בשוק התקשורת, תעשייה שאנשים מדלגים בה כל שנתיים לתפקיד אחר. אתה נשאר 30 שנה באותו מקום.

"ראיתי הרבה זוגות שאחרי שנתיים מתגרשים, וראיתי זוגות שאחרי 30 שנה מסתכלים אחורה ואומרים 'לפני שאני גומר את חיי, מגיע לי סיבוב נוסף'. לפעמים זה יותר קשה, לפעמים זה יותר קל. זה ש-JCS יצרה לי את האפשרות כל פעם להתחדש ולגדול ולהתפתח, זה ניטרל במידה רבה את הצורך שלי לעבור ממקום למקום, בייחוד שהאלטרנטיבות לא היו אטרקטיביות".

* אתה מרגיש שהשוק קטן עליך?

"לא היה לי את הצורך. ניקח אנלוגיה מתחום הנישואים - בן אדם שטוב לו בבית לא מסתכל החוצה. JCS היא קבוצה מאוד מעניינת, שיש והיו לה בעלי מניות מאוד מרשימים ביכולות הכספיות שלהם ובתפיסתם העסקית. כדי לרכוש אמון, אתה צריך לייצר את האמון הזה. כל שינוי בעלויות שהיה הביא לקבוצה דם חדש, אמצעים חדשים, אג'נדות חדשות. מה שמשאיר אותי פה זה בעצם התמיכה של בעלי המניות".

* אז אין לך כוונה לפרוש בקרוב או להמשיך לתפקיד אחר?

"אני חושב שאחד ממנועי הצמיחה האישיים של כל אחד זה 'אף פעם אל תגיד אף פעם'. יחד עם זאת, תמיד התייחסתי ל-JCS כאל מקום שבו גדלתי, ותמיד ידעתי למצוא את האיזון הנכון בין שיקולים של הטווח הקצר לבין שיקולים של הטווח הארוך".