11,500 שקל פיצוי לכל תלמידה ממוצא אתיופי שהופלתה בביה"ס

כך נקבע בפשרה בפרשה שנחשפה לפני 3 שנים, שבמסגרתה הוקצתה ל-4 תלמידות ממוצא אתיופי בביה"ס התורני "למרחב" בפתח-תקווה כיתה נפרדת, שאותה כינה ביה"ס "כיתת קלט עיונית נפרדת"

פרשת אפליית הבנות מעמנואל השתלטה לא מזמן על מהדורות החדשות וכותרות העיתונים - אך רבים ודאי זוכרים פרשה אחרת, כביכול בממדים קטנים יותר אך לא פחות חמורה, שהתפרסמה לפני 3 שנים, ובה הוקצתה ל-4 תלמידות ממוצא אתיופי בבית-הספר התורני "למרחב" בפתח-תקווה כיתה נפרדת, שאותה כינה בית-הספר "כיתת קלט עיונית נפרדת".

בשבוע שעבר הגיעה הפרשה לסיומה במה שהוגדר כ"פשרה" מבחינה משפטית, אך מבחינת התלמידות שתבעו מדובר בניצחון גדול.

34,500 שקל - זה הסכום שפסק בית משפט השלום בפתח-תקווה כפיצויים ל-3 מהתלמידות שהוריהן תבעו את משרד החינוך, את עיריית פתח-תקווה, את בית-הספר "למרחב" ואת מנהל בית-הספר, הרב אברהם גרנביץ, באמצעות עמותת "טבקה" (באמהרית: עושה צדק) - משפט וצדק ליהודי אתיופיה.

30,000 ישלמו העירייה, בית-הספר והמנהל לבנות - 10,000 לכל תלמידה, שהיום כבר לומדת בבית-ספר אחר. בנוסף ישלם משרד החינוך 1,500 שקל עבור כל תלמידה לבית-הספר שבו היא לומדת, כדי שישמש "לצרכיה הלימודיים והחינוכיים".

עורכי הדין של התובעת, עוה"ד יעל סגל מקליס וטלי דג'ין מהעמותה, ועו"ד אבירם רחימי, שותף במשרד בן-שחר, לקנר ושות', אמרו בתגובה: "מדובר בהישג חסר תקדים. העובדה שהנתבעים כולם מפצים את התובעות מעידה באופן חד-משמעי כי הם הכירו בחלקם בפרשה המבישה והשכילו לפצות את התובעות על תחושת הסבל והאפליה הקשה אשר נגרמו להן.

"משרד החינוך הבהיר באופן חד-משמעי במהלך הדיונים בבית המשפט כי מדיניותו החינוכית והערכית הינה שיבוץ שוויוני ומלא של כל תלמיד ממוצא אתיופי, עולה או ותיק, בכיתות הלימוד הרגילות ככל שאר התלמידים".

"על בסיס הבהרות אלה תפעל עמותת טבקה לפרסום חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, אשר יחייב כל מוסד חינוכי - לרבות מוסדות תורניים ומוסדות פטור - לקלוט תלמידים ממוצא אתיופי באופן שיוויוני ללא כל הפרדה או אפליה פסולה.

"חשיבותו של פסק דין זה אינה בסכומי הכסף אותם ישלמו הנתבעות לתובעות, אלא בכך שהוא צופה פני עתיד ומהווה תמרור אזהרה לכל איש חינוך, מוסד חינוכי, רשות ומקומית ואף למשרד החינוך, מפני נקיטת מדיניות מפלה וגזענית כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה, בין אם מתוך אידיולוגיה חינוכית ובין אם מתוך אילוצים פוליטיים או עצימת עיניים".