סערה אלחוטית

אחרי חודשים של ספקולציות והכחשות, הופיע השבוע סימן ראשון לכך שאינטל אכן עתידה לרכוש את חטיבת הפתרונות האלחוטיים (WLS) של חברת השבבים אינפניון. אנליסט מוערך יחסית, אשוק קומר מבנק ההשקעות Rodman & Renshaw, טען בדו"ח רשמי שהוציא כי העסקה, למעשה, כבר חתומה.

הצורך של אינטל לרכוש עוד יכולות בתחום התקשורת האלחוטית אינו חדש. שוק שבבי התקשורת האלחוטית, המשמשים לקליטה ולשידור של אותות (Baseband) ושממלאים פונקציה שמקבילה לזו של מודם בהתקנים אלחוטיים, התבגר בשנים האחרונות, ובהתאם גם המצוקה של אינפניון. מכאן ששידוך בין ענקית השבבים לבין הפעילות בעלת המרווחים הנמוכים מדי של אינפיניון יכול לספק לאינטל את הדחיפה שהיא מחפשת כדי להתמודד ללא רגשות נחיתות בשוק הטלפונים הסלולריים.

אינטל לא היתה היחידה שכיכבה השבוע בספקולציות לגבי הפעילות של אינפיניון. בתחילת השבוע צצה ספקולציה חדשה-ישנה על רוכשת אפשרית אחרת - סמסונג. בעוד קומר משוכנע כי אינטל היא הרוכשת של פעילות ה-WLS, בסיטיבנק טוענים כי דווקא רכישה על-ידי סמסונג נראית סבירה יותר. אם עסקה כזו תצא לפועל, סיטיבנק מעריך כי המחיר ינוע בין מיליארד למיליארד וחצי דולר.

אינטל וסמסונג לא כל כך שונות

לכל אחת משתי ענקיות האלקטרוניקה - אינטל וסמסונג - יש מוטיבציה משלה, אך הן אינן שונות כל כך. לשתי החברות יש מעבדי אפליקציות המשולבים בטלפונים - אינטל עם ה-Atom וסמסונג עם מעבד ה-A4 של אפל וכמובן, מעבדים המשולבים בטלפונים מתוצרתה - ולכן קבלת הטכנולוגיה והלקוחות של אינפיניון בתחום ה-Baseband תספק להם קפיצה עסקית בשוק התחרותי.

מעבר להשפעה על הרוכשת, מהלך שכזה יזעזע את שאר השחקניות בשוק, למשל ברודקום וקוואלקום, שהמכירות שלהן לסמסונג יהיו תחת סימן שאלה. לחלופין, הן עשויות להיפגע מהתחרות החדשה בדמות אינטל. אך כל זה הוא דיון תיאורטי בלבד. נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה שמעתם על רכישה של סמסונג. סביר שתתקשו לספק תשובה. בישראל היתה אחת (TransChip, ב-2007), אבל מדובר במקרה יוצא מן הכלל. ענקית האלקטרוניקה הקוריאנית ידועה בכך שאינה נוטה לבצע רכישות.

לעומת זאת, סיטי טוענת שהפעם זה יהיה שונה. "אנחנו מאמינים כי טכנולוגיית Baseband תירכש ולא תפותח בסמסונג עצמה", כותבים בדו"ח. ואם זו אכן הגישה של סמסונג, הרי שוק המעבדים הסלולריים עומד בפני גל קונסולידציה קרוב. הדבר יתבטא גם בכמה חברות קטנות יותר, שמפתחות פתרונות המיועדים לדור הרביעי. לדוגמה, אלטייר הישראלית, שספקולציות על רכישתה על-ידי ברודקום כבר נשמעות זמן רב.