מסודרים: מייסדי ועובדי סטורוויז יקבלו 28 מ' ד' לאור האקזיט

בחברת הסטארט-אפ מתחום האחסון שהוקמה ב-2004 ונרכשת כעת על ידי OBM, הושקעו כ-40 מיליון דולר ■ עוד יצטרכו להכין את הכיסים: שלמה נחמה, יגאל אהובי, פויו זבלדוביץ' והקרנות סקויה, בסמר וטנאי

בספטמבר 2009 הודיעה חברת הסטארט-אפ הישראלית סטורוויז (Storwize) על מינויו של אד וולש למנכ"ל החברה. וולש הוא אחד מהכוכבים העסקיים של עולם אחסון הנתונים בשנים האחרונות. שני סטארט-אפים שניהל בתחום - Avamar ו-Virtual Iron - נמכרו כעבור כשנה וחצי כל אחד, ל-EMC ולאורקל, בהתאמה. עם הודעת המינוי עלתה בשוק האחסון, עם לא מעט אירוניה, השאלה כמה זמן תחזיק סטורוויז מבלי להירכש בידי אחת מענקיות המחשוב.

ובכן, הפעם הצליח וולש לשבור שיא - המכירה לקחה כעשרה חודשים בלבד. אתמול (ה') הודיעה IBM על רכישת מפתחת המערכות לדחיסת נתונים במערכות האחסון, תמורת סכום המוערך ב-140 מיליון דולר. בסטורוויז הושקעו קרוב ל-40 מיליון דולר, בעיקר על ידי משקיעים פרטיים, וכן משקיעים אסטרטגיים וקרנות ההון סיכון סקויה, בסמר ונצ'רס וטנאיה קפיטל (לשעבר זרוע ההון סיכון של ליהמן ברדרס). החברה נבחרה לאחד הסטארט-אפים המובילים של "גלובס" לשנת 2007.

את סטורוויז הקימו בשנת 2004 גל נאור ויוני עמית, שפיתחו תוכנה שמאפשרת דחיסה של הנתונים תוך הסתמכות על אלגוריתם מורכב, בזמן אמת, עוד לפני שהם עוברים למערכות האחסון. בשנים האחרונות זכתה דחיסת הנתונים במערכות האחסון לעדנה, על רקע כמויות המידע הארגוני הגדולות, השדרוג בתשתיות התקשורת והצורך בחיסכון במקום ובעלויות חשמל. לפי הודעות רשמיות של סטורוויז, המערכת שלה מסוגלת לדחוס עד יחס של 15 ל-1, כלומר צמצום של קרוב ל-95% בהיקף הנתונים המאוחסנים.

את פעילותה החלה החברה מאזור התעשייה של יהוד. תוכניות הגדילה של נאור ועמית הובילו את סטורוויז לארה"ב, לשם עבר מטה החברה בתחילת 2008. במשך השנים ביצעה החברה מספר סבבי גיוס, ובין המשקיעים הפרטיים שתמכו בחברה מהתחלה נמצאים גם יגאל אהובי ופויו זבלדוביץ', המחזיקים בנתח ניכר מהחברה. אליהם הצטרפו בסבב השקעה מאוחר יותר גם שלמה נחמה, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, וכן ענקית תשתיות המחשוב היפנית Tokyo Electron, כמשקיעה אסטרטגית. העסקה משקפת החזר ממוצע של פי 3 על הכסף - אקזיט מכובד למדי. כיו"ר החברה מכהן שמואל לוי, שותף בקרן סקויה.

בשנתיים האחרונות הצטיידו רוב השחקניות של עולם האחסון במערכות למניעת שכפול מיותר במערכות הגיבוי (DeDuplication). IBM ו-EMC הובילו את ההצטיידות, עם רכישתן של דיליג'נט ו-Data Domain, בהתאמה. אלא, שבעוד הפתרונות שהיו ל-EMC, נט-אפ ואחרות התייחסו גם למערכות האחסון הראשיות, הפתרון של IBM מיועד למניעת כפילות במערכת הגיבוי בלבד.

המערכות של סטורוויז תומכות בדחיסת נתונים במערכות האחסון הראשיות, מה שדרש יציבות וביצועים גבוהים למערכות שמבצעות דחיסה או מניעת כפילויות של נתונים במערכות הגיבוי. סכום הרכישה משקף פרמיה ניכרת ששולמה לחברה עבור הטכנולוגיה, מה שמזכיר את "הנדיבות" של IBM גם ברכישת XIV הישראלית - שנרכשה בתחילת 2008 תמורת 300 מיליון דולר, שכמוה סטורוויז עדיין אינה רווחית, והיקפי המכירות שלה מסתכמים בכמה מיליוני דולרים בלבד.

שיתוף הפעולה הניב רכישה

הסכום הנכבד מעלה גם אופציה אחרת. אחת החולשות ההיסטוריות של מערכות סטורוויז הייתה תמיכתן בפתרונות אחסון שמשולבים כחלק מהרשת הארגונית (NAS), שוק שנחשב לפחות תובעני מבחינת הדרישות הטכניות וההיקפים הכספיים. במשך השנים ניסתה סטורוויז לפתח גם מערכת שתתמוך בפתרון עבור רשתות אחסון נפרדות (SAN), שמתחברות עם הרשת הארגונית בעיקר באמצעות טכנולוגיה של סיבים אופטיים.

עד כה היו מכירות החברה רק עבור מערכות NAS, אולם על פי הערכות לחברה יש גם פתרון למערכות מסוג SAN, מה שבוודאי היה מאוד אטרקטיבי בעיני IBM, מאחר שמדובר בשוק גדול בהרבה.IBM מכירה את סטורוויז היטב, שכן החברות שיתפו פעולה לאורך השנים האחרונות, ובמשך הזמן היחסים התקדמו לכיוון של רכישה. פרט לה, ניהלה סטורוויז מגעים לגבי רכישה אפשרית גם עם כמה חברות אחרות איתן שיתפה פעולה.

IBM, נזכיר, הקימה לפני שנתיים מרכז פיתוח לתחום האחסון בישראל, שהתבסס על רכישת XIV ודיליג'נט בשנת 2008, ובראשו עומד משה ינאי. כעת, סטורוויז, על כ-50 עובדיה, עתידה להצטרף כרכש חדש למרכז הפיתוח המקומי.